הידרדניטיס סופורטיבה

מחלת עור הידרדניטיס סופורטיבה(Hidradenitis Suppurativa)

העור שלנו, וליתר דיוק, השכבה העליונה שלו (האפידרמיס) חוצץ בינינו לבין הסביבה החיצונית שלנו ומונע ממפגעים סביבתיים (כמו למשל, קרינת שמש, סוגי קרינה אחרים, רעלנים שונים) ומפתוגנים (כגון וירוסים, חיידקים ופטריות), מלחדור אל רקמות הגוף הפנימיות.
כל המפגעים והמזיקים הללו נמצאים סביבנו עשרים וארבע שעות ביממה מבלי שאנו ערים אליהם כלל וברובם המכריע של המקרים, אינם מצליחים לפגוע בנו (כל עוד החשיפה אליהם היא במידה סבירה).
כושר ההגנה של העור תלוי בשלמותו (עור פצוע הופך להיות חדיר למזיקים) וכן, בבריאות הכללית שלנו, אשר מושפעת מגורמים רבים:

• תזונה בריאה
• משקל תקין
• פעילות הורמונלית
• פעילות תקינה של מערכת החיסון
• הרגלים מזיקים כגון עישון, צריכת אלכוהול או חומרים מזיקים אחרים
• פעילות גופנית
• מתח נפשי
• גורמים רבים נוספים

כאשר הבריאות נפגעת ובעיקר, כאשר מערכת החיסון שלנו נחלשת או יוצאת מאיזון, אנו חשופים יותר למחלות, כולל מחלות עור. מחלות עור יכולות להיות אקוטיות או כרוניות וכשהן מופיעות, הן מהוות פרצה שדרכה עלולים לחדור פנימה, כל אותם גורמים מזיקים למיניהם.
הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור כרונית עם שם מסובך, שהופעתה מושפעת באופן חלקי, גם מהרגלי אורח חיים.

הידרדניטיססופורטיבה מה זה?

הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור דלקתית כרונית שמופיעה בקפלי העור.
היא נוצרת כתוצאה מתגובת דלקת של מערכת החיסון וכאן, חשוב לא לטעות ולבלבל בין דלקת לבין זיהום. דלקת היא תגובה פיזיולוגית טבעית של מערכת החיסון לפלישת גורם זר אל הגוף. באמצעות תגובת הדלקת, מערכת החיסון שולחת את חייליה (תאי הדם הלבנים) אל אזור הפלישה, תוקפת את הפולש ומחסלת אותו. זוהי תגובה שמגיעה מבפנים, בניגוד לזיהום, שמגיע מבחוץ ומתחולל על ידי חיידק, נגיף, או טפיל אחר.
במקרה של הידרדניטיס סופורטיבה, תגובת הדלקת ממוקדת סביב זקיקי השערות, במיוחד באזורים שבהם קיימות בלוטות זיעה אפוקריניות, שהן בלוטות זיעה שנמצאות בריכוזים גבוהים בבתי השחי ובמפשעות.
כפי הנראה, הטריגר להפעלת תגובת הדלקת הוא החיכוך המוגבר שמתרחש באזורים של קפלי עור, אשר מוגבר עוד יותר במקרים של השמנת־יתר ושל לבישת בגדים צמודים ולוחצים. החיכוך גורם לצמיחה של סיבי השערה כלפי פנים, ומערכת החיסון תופסת אותםכגוף זר ומגיבה בהתאם.

הידרדניטיססופורטיבה תסמינים

הידרדניטיס סופורטיבה באה לידי ביטוי בהופעה של פצעים מודלקים שמכילים נוזל מוגלתי (מורסות) וכן, בהופעתם של נגעים דלקתיים, עמוקים וכואבים.
בצורתה הקלה, הידרדניטיס סופורטיבה מתאפיינת בקשריות תת־עוריות כואבות ובודדות.
כשהמחלה מופיעה בדרגת חומרה בינונית עד קשה ואינה מטופלת כראוי, עלולים הנגעים להפוך לכיבים בעור, ולגרום להתפתחות צלקות.
כאשר ישנם כיבים פתוחים, הם עלולים כאמור, להיות פרצה לחדירת מזהמים ולהזדהם על ידי חיידקים שונים, שיכולים לחדור אל עומק העור ואף לרקמות שמתחתיו.

מהם המקומות בגוף בהן מופיעה הידרדניטיססופורטיבה?

כפי שהוסבר, הדלקת אופיינית לאזורים בהם יש קפלי עור – כולל בתי השחי, המפשעות, איברי המין (ובנשים – גם הפות), אזור פי הטבעת ובין פלחי הישבן. באזורים אלה, הלחות, החיכוך והחום יוצרים תנאים אידיאליים להתפתחות המחלה.
ולכן, בדרך כלל רואים אותה:

• בבתי השחי
• במפשעות
• באיברי המין
• מסביב לפי הטבעת ובין פלחי הישבן
• אצל נשים – מתחת לשדיים

הידרדניטיססופורטיבה אבחון

רופא עור בעל ניסיון מאבחן את התופעה לפי הממצאים הקליניים האופייניים. לרוב אין צורך בבדיקות מעבדה או בביופסיה בתהליך האבחון.

כדי להבדיל בין הידרדניטיס סופורטיבה לאבצסים זיהומיים הרופא מזהה דפוסים חוזרים (שכן מדובר במחלה כרונית). כמו כן, לעומת אבצס זיהומי שעלול להופיע בכל מקום על פני הגוף, נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה מופיעים בעיקר בין קפלי העור.

אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מהמחלה?

• דּווח על שכיחות גבוהה של הידרדניטיס סופורטיבה בקרב מי שסובלים ממחלת מעי כרונית (כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית) ובקרב מי שסובלים מהתסמונת המטבולית (טרום־סוכרת, השמנת־יתר, עלייה ברמות השומנים בדם ולחץ דם גבוה).
• מעשנים.
• המחלה מופיעה בעיקר בקרב נשים צעירות ופחות בקרב גברים.
• ברוב המקרים, המחלה תופיע לאחר גיל ההתבגרות, סביב גילאי 20-30. נדיר יותר להיתקל במחלה אצל ילדים ואצל מבוגרים בני למעלה מ- 50.

מה שכיחות המחלה?

שיעור החולים במחלה באוכלוסייה נע בין 0.1-1% (תלוי בשיטת הסיווג של המחלה).

האם זו מחלה מידבקת?

לא. מאחר שמדובר במחלה דלקתית, שמאותחלת על ידי מערכת החיסון של החולה עצמו ולא במחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף או חיידק, הידרדניטיס סופורטיבה איננה מחלה מידבקת.

האם הידרדניטיס סופורטיבה מסוכנת?

במקרים קשים של הידרדניטיס סופורטיבה עלולה המחלה לגרום לכיבים עמוקים וגדולים בבתי השחי, באיברי המין ובמפשעות. במקרים נדירים ביותר, עלולה המחלה להפוך למחלה פנימית שמסכנת את חיי החולים.

שלבי הידרדניטיס סופורטיבה (Hurley Staging)

חומרת המחלה נמדדת לרוב לפי סיווג Hurley, שמחלק את הידרדניטיס סופורטיבה לשלושה שלבים:

• שלב I: קשריות דלקתיות בודדות ללא תעלות נצוריות או צלקות.

• שלב II: נגעים חוזרים, תעלות נצוריות, פיברוזיס וצלקות מתונות.

• שלב III: מעורבות נרחבת עם מספר אזורים של פיסטולות, דלקות חוזרות וצלקות קשות.

סיווג זה מסייע לקביעת תוכנית טיפולית מדויקת ומותאמת.

הידרדניטיס סופורטיבה – טיפול תרופתי

כאשר המחלה מתלקחת ניתן לטפל בה בעזרת האמצעים התרופתיים הבאים:

• אנטיביוטיקה מקומית (טיפול חיצוני, במריחה)
• אנטיביוטיקה סיסטמית (דרך הפה)
• רטינואידים (נגזרות של ויטמיןA)
• טיפולים מדכאי חיסון (במקרים חמורים)
• טיפול ביולוגי באמצעות זריקות של נוגדי TNFα, כגון"יומירה" (במקרים קשים במיוחד)

בשלבים הראשונים של המחלה, ניתן להשתמש גם במשחות אנטיביוטיות כמו קלינדמיצין לטיפול מקומי בדלקות – טיפול זה מתאים כאשר מופיעים נגעים בודדים.

טיפולי לייזר בהידרדניטיס סופורטיבה

טיפולי לייזר, ובמיוחד לייזר מסוג CO2 או IPL, מהווים פתרון מתקדם להקטנת כמות הנגעים ולהפחתת תדירות ההתלקחויות. הלייזר מסייע באידוי רקמות מודלקות ובצמצום פתחי בלוטות הזיעה האחראיות לדלקת. טיפולים אלו ניתנים בהתאם להערכת הרופא ובהתאם לשלב המחלה.

הידרדניטיס – טיפול כירורגי

קיים מגוון רחב של התערבויות כירורגיות בחולים שסובלים מהידרדניטיס סופורטיבה:

• ניקוז מקומי של אבצסים ושל נגעים אחרים.
• ניתוחים בהרדמה מלאה לכריתת הקשריות בכל אזורי הגוף המעורבים. אלו מקרים חריגים למדי ובהם, מנתחים בכל פעם אזור אחד (למשל בית שחי אחד) ונותנים לעור להחלים באופן הדרגתי במשך כמה חודשים. לאחר מכן מסירים את העורבאזורים נוספים.
  לאחר כריתת העור בכל האזורים המעורבים (תהליך קשה שנמשך כשנה) ניתן להגיע לריפוי של המחלה, אך הטיפול הזה שמור לחולים קשים מאוד.

הידרניטיס סופורטיבה – הקלה על תסמינים

כפי שצוין, המחלה אופיינית יותר בקרב מעשנים ואנשים עם עודף משקל. לכן, מומלץ מאד להפסיק לעשן, לרדת במשקל (במידת הצורך) ולהקפיד על לבישת בגדים נוחים ורפויים. כל אלה, יפחיתו את החיכוך באזורי הגוף המועדים.

תזונה והקשר להידרדניטיס סופורטיבה

מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין הרגלי תזונה לבין תדירות ההתלקחויות במחלה. דיאטה דלת סוכרים, מזון מעובד ומוצרי חלב עשויה להפחית תסמינים. תזונה עשירה בירקות, דגים שומניים, ודגנים מלאים מומלצת כחלק מגישה כוללת להקלה על התסמינים.

שאלות ותשובות