רופא אחראי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה.
עודכן ב-20.10.2026.
גרד בפי הטבעת הוא תחושת גירוד או צריבה בעור שסביב פתח פי הטבעת. הוא יכול להופיע אחרי יציאה, בזמן הזעה או בשעות הלילה, ולעיתים לפגוע בשינה ובתפקוד. הגורמים כוללים גירוי של העור, לחות, מגע עם שאריות צואה, דלקת עור וזיהומים. לפעמים אין גורם יחיד ברור, והטיפול מתמקד בשיקום העור ובהפחתת החשיפות שממשיכות לגרות אותו.
גרד באזור הזה אינו מעיד בהכרח על ניקיון לקוי, תולעים או מחלת מין. דווקא ניקוי תכוף מדי, שפשוף ומריחת תכשירים רבים יכולים להחמיר את התסמינים. כאשר הגרד מתמשך, חוזר או מלווה בכאב, דימום או נגע, חשוב לבדוק את האזור ולא להמשיך בטיפול עצמי על סמך השערה.
בקצרה
סביב פי הטבעת קיימים קפלי עור, חיכוך ולחות. שאריות צואה או דליפה קטנה עלולות לגרות את העור גם כאשר מקפידים על ניקיון. שלשול, עצירות, טחורים או קושי בניקוי עשויים לתרום, אך אינם מסבירים כל מקרה. לאחר שהעור נעשה מגורה, גירוד חוזר עלול ליצור שריטות, סדקים ועיבוי של העור ולהמשיך את מעגל הגרד.
מגבונים, סבונים, חומרי חיטוי ותכשירים מבושמים אינם בהכרח מגינים על האזור. חלקם מגרים את העור, וחלק מהמטופלים מפתחים רגישות למרכיב בתכשיר. גם משחה שנועדה לטחורים או לגרד עלולה ליצור דלקת ממגע, במיוחד כשמשתמשים בה שוב ושוב בלי לדעת מה הגורם המקורי.
גרד וצריבה שמופיעים לאחר שינוי במגבונים, בתכשיר רחצה או במשחה מקומית יכולים להתאים לגירוי או לאלרגיה ממגע. אין צורך שתופיע תגובה מיד אחרי כל שימוש. לפעמים החשיפה חוזרת במשך זמן לפני שנוצר דפוס ברור.
במצב כזה בוחנים גם תכשירים ללא מרשם, חומרי סיכה, מוצרי כביסה ומוצרים שנראים "עדינים" או "טבעיים". הסבר על ההבדל בין גירוי לאלרגיה נמצא במאמר דלקת עור ממגע: גירוי, אבחון ושיקולי טיפול.
אקזמה, פסוריאזיס ומחלות עור נוספות יכולות לערב את העור שסביב פי הטבעת. באזור לח, המראה עשוי להיות שונה מהפריחה במקומות אחרים, ולכן חשוב לבדוק גם את שאר העור, הציפורניים והקפלים. אפשר לקרוא על דרמטיטיס אטופית ואפשרויות הטיפול, אך אין להסיק שכל גרד באזור הוא אקזמה.
זיהום פטרייתי או חיידקי יכול לגרום לאודם, לגרד ולכאב. טיפול נוגד פטריות אינו מתאים לכל אודם, וסטרואיד מקומי עלול לשנות את מראה הזיהום ולהקשות על האבחון. כאשר יש חשד לזיהום, הרופא מחליט אם נדרשת דגימה ומהו הטיפול המתאים. מידע נוסף על פטרת בקפלי העור נמצא במאמר קנדידה בקפלי העור.
תולעי סיכה הן אפשרות חשובה במיוחד בילדים עם גרד לילי, ולעיתים גם אצל בני ביתם. במבוגרים יש סיבות שכיחות אחרות, ואין לאבחן תולעים לפי גרד בלבד. אם נדרשת בדיקה, יש לקבל הנחיות לגבי סוג הדגימה ומועד איסופה.
יבלות, שלפוחיות, כיב, גוש או שינוי עורי מתמשך מחייבים בדיקה. נגע באזור פי הטבעת אינו בהכרח קונדילומה, ולא כל גרד קשור לזיהום המועבר במגע מיני. שלפוחיות או פצעים כואבים עשויים להצדיק בירור לזיהומים אחרים, ובהם הרפס. הבחירה בבדיקות ובטיפול תלויה במראה הנגעים, בתסמינים ובסיפור הרפואי, ולא בתלונת גרד בלבד.
גירוד יכול לתת הקלה קצרה, אך הוא עלול להשאיר שריטות וסדקים שמגבירים את הדלקת. עם הזמן העור עשוי להתעבות ולהפוך רגיש יותר. חלק מהגירוד מתרחש בשינה, ולכן לפעמים נראים בבוקר סימני פציעה גם בלי לזכור שהתגרדו. הנזק המשני אינו בהכרח משקף את המחלה שהתחילה את הבעיה, ולעיתים מסתיר את המראה המקורי שלה.
המלצה להימנע מגירוד לבדה אינה תוכנית טיפול. צריך להפחית את הגורם המגרה, לשקם את העור ולטפל בדלקת או בזיהום אם נמצאו. ציפורניים קצרות וביגוד נוח עשויים להפחית פציעה, אך אין מקום להאשים את המטופלים כאשר הגרד ממשיך. הפרעה לשינה היא מידע רפואי חשוב שכדאי למסור בבדיקה.
גם מתח יכול להגביר את תשומת הלב לגרד ואת הקושי להפסיק להתגרד. אין להסיק מכך שהסיבה נפשית. תחילה בוחנים חשיפות, מחלות עור וממצאים באזור, ומטפלים לפי התמונה הכוללת. כשלא מזוהה גורם ברור לאחר בירור מתאים, משתמשים לעיתים במונח גרד אידיופטי. משמעותו אינה שהגרד מדומיין או שאין דרך לעזור.
דלקת עור ממגע מגרה נוצרת כאשר חשיפה פוגעת בעור, בלי שנדרשת אלרגיה. ניקוי אגרסיבי, סבון, חומרי חיטוי, לחות ממושכת ושפשוף הם דוגמאות. היא יכולה להתפתח בהדרגה ולא רק אחרי שימוש חד-פעמי במוצר חזק. לעיתים העור נעשה אדום, יבש או סדוק, והצריבה בולטת כמו הגרד.
בדלקת עור אלרגית ממגע, מערכת החיסון מגיבה למרכיב מסוים לאחר שהתפתחה רגישות אליו. מרכיבי ריח, חומרים משמרים, חומרי אלחוש וחלק מהמרכיבים במשחות מקומיות יכולים להיות רלוונטיים. גם מוצר שנועד להקל על טחורים או על גרד עלול להיות חלק מהבעיה. העובדה שהשתמשו בו בעבר בלי קושי אינה שוללת רגישות שהתפתחה בהמשך.
הכיתוב "טבעי" או "לעור רגיש" אינו מבטיח התאמה לכל אדם. לפעמים הפסקת מוצר חשוד עוזרת, אך כשכמה מוצרים נמצאים בשימוש במקביל קשה לזהות מי מהם משפיע. לכן כדאי להביא לבדיקה את האריזות או צילום של רשימת המרכיבים, ולא להסתפק בצבע האריזה או בתיאור כללי.
באזור לח וסגור, קשקשת יכולה להיות פחות בולטת מאשר בידיים או ברגליים. היעדרה אינו שולל פסוריאזיס או מחלת עור דלקתית אחרת. מידע על פריחה בקרקפת, בקפלים ועל שינויים בציפורניים יכול לעזור לכוון את האבחנה. עם זאת, עצם קיומה של מחלת עור מוכרת אינו אומר שהיא הסיבה לכל תלונה חדשה.
שינוי לבנבן, סדקים חוזרים, פגיעה במרקם העור או מעורבות של אזור איברי המין יכולים להצדיק בירור למצבים נוספים, כגון ליכן סקלרוזוס. לא ניתן לאבחן אותם לפי צבע בלבד. אבחנה מדויקת חשובה משום שחלק מהמחלות דורשות טיפול ומעקב שונים, ולא רק ניסיון נוסף במשחה כללית נגד גרד.
טיפול שניתן לאזור אחר בגוף אינו מועתק אוטומטית לעור שסביב פי הטבעת. רגישות העור, הלחות, הימצאות סדקים ואפשרות של זיהום משפיעות על בחירת התכשיר ועל משך השימוש. כדאי לברר לאיזה אזור מיועדת כל משחה ומה לעשות אם היא צורבת.
תולעי סיכה הן אפשרות חשובה במיוחד בילדים עם גרד שמתגבר בלילה. לפעמים יש הפרעה לשינה או תסמינים אצל בני בית נוספים. אולם גרד לילי יכול להופיע גם בגלל דלקת עור, חום ולחות או גירוד בשינה, ולכן התזמון לבדו אינו קובע אבחנה. במבוגרים יש לשקול גם את הסיבות המקומיות האחרות.
אם נדרשת בדיקה לתולעי סיכה, מקבלים הנחיות לגבי הדגימה ומועד האיסוף. בדיקת סרט דביק באזור, בדרך כלל בבוקר לפי ההנחיות, שונה מבדיקות אחרות שמבצעים בשל תסמיני מערכת העיכול. אין צורך לאלתר בדיקה או לטפל בכל המשפחה על סמך הנחה בלי לקבל הנחיה המתאימה למקרה.
כאשר נמצאת הדבקה, ניתנות הנחיות לגבי טיפול והרגלים להפחתת הדבקה חוזרת, בהתאם לגיל ולמצב. בילדים קטנים במיוחד ובמצבים רפואיים מיוחדים נדרשת התאמה. במקביל חשוב להגן על העור שנפגע מהגירוד, מפני שגם לאחר טיפול בגורם ייתכן שגירוי מקומי יימשך זמן מה.
בילדים, טבעת אדומה בולטת סביב פי הטבעת, כאב ביציאה או סדקים יכולים להצדיק בדיקה לזיהום חיידקי, בין אפשרויות אחרות. אין להסיק שאלה תולעים או להתחיל טיפול חוזר בלי בדיקה. כאב שמחמיר, חום או נפיחות ניכרת דורשים הערכה מהירה יותר.
טחורים יכולים לתרום לגירוי דרך הפרשת ריר, קושי בניקוי או דליפה, אך אינם ההסבר לכל גרד. גם שרח עור באזור או שינוי לאחר ניתוח יכולים להשפיע על הניקוי. עצם נוכחותם אינה מוכיחה שהם הגורם העיקרי, ואין להסיק שצריך להסיר נגע כדי לפתור את התסמין.
חשוב למסור אם היציאות קשות או מימיות, אם יש מאמץ, דחיפות, תחושת התרוקנות חלקית או כתמים בתחתונים. מידע כזה יכול לשנות את הכיוון הטיפולי. הסדרת יציאות עשויה להיות חלק מהטיפול בעור, אבל עצירות, שלשול ודליפה אינם מצבים זהים ואינם דורשים אותה המלצה.
כאשר יש כאב בתוך פי הטבעת, דימום, גוש, הפרשה מתמשכת או חשד לבעיה בתעלה האנאלית, ייתכן צורך בבדיקת רופא נוסף, כגון כירורג קולורקטלי. בדיקת עור ובירור פרוקטולוגי יכולים להשלים זה את זה. הרופא בוחר את הבירור לפי מכלול התסמינים והממצאים, ולא רק לפי המקום שבו מורגש הגרד.
פנו לבדיקה אם הגרד חוזר, אינו משתפר עם שינוי עדין בהרגלים או מפריע לשינה. גם גרד שנראה קל מצדיק הערכה אם הוא מלווה בהפרשה, בפצע או בשינוי בעור. אין צורך להמתין עד שהגירוד יגרום לפציעה משמעותית.
דימום, כאב, גוש או שינוי בהרגלי היציאה מצריכים בירור ולא הנחה שמדובר רק בגרד או בטחורים. דימום רב, חולשה משמעותית, חום עם כאב ניכר או נפיחות כואבת מצדיקים פנייה דחופה. כאשר קיימת בעיה הקשורה ליציאות, לדליפה או לתעלה האנאלית, ייתכן צורך בבדיקת רופא נוסף, כגון כירורג קולורקטלי.
לעיתים נדירות שינוי עורי מתמשך נובע ממצב אחר שדורש דגימה או טיפול ייעודי. לכן נגע שאינו מחלים, פריחה חד-צדדית עקשנית או אזור שמשתנה לאורך זמן אינם מצבים שבהם כדאי להמשיך להחליף משחות ללא אבחון.
הרופא שואל על משך התסמינים, הקשר ליציאות, גרד בלילה, כאב, הפרשות וחשיפות מקומיות. מידע על עצירות, שלשול, דליפה, תרופות ומחלות עור עוזר לכוון את הבדיקה. חשוב להביא את שמות התכשירים שנוסו, כולל משחות לטחורים, תכשירים נגד פטריות ומגבונים.
בדיקת העור מאפשרת להבחין בין גירוי, מחלת עור ונגע שדורש בירור נוסף. לפי הממצאים אפשר לשקול משטח, בדיקה לפטרת, בדיקה לתולעי סיכה, תבחיני מטלית או ביופסיה. אין רשימת בדיקות שצריך לבצע לכל מי שסובלים מגרד בפי הטבעת.
גרד מקומי אינו מחייב אוטומטית בדיקות דם נרחבות או קולונוסקופיה. הצורך בבירור נוסף נקבע לפי גיל, תסמינים, ממצאי הבדיקה והיסטוריה רפואית. אם יש גרד גם באזורים אחרים, כדאי לציין זאת; מידע על בירור רחב יותר נמצא במאמר גרד בעור וגרד ללא פריחה.
בדיקה לפטרת ומשטח לחיידקים עונים על שאלות שונות. לכן דגימה אחת אינה שוללת כל זיהום אפשרי, ולא כל אודם מצריך טיפול אנטיביוטי. בחירת הבדיקה תלויה במראה העור ובסיפור הרפואי. תכשירים שכבר נמרחו עשויים להשפיע על הממצאים, ולכן חשוב למסור את שמותיהם ואת משך השימוש.
תבחיני מטלית נועדו לברר אלרגיה ממגע. הם שונים מבדיקות אלרגיה אחרות, ולא כל תוצאה חיובית מסבירה את הגרד. הרופא צריך לבדוק אם החומר נמצא במוצרים שבהם משתמשים ואם החשיפה מתאימה למיקום ולתזמון של התסמינים. הבירור יכול להיות שימושי כאשר דלקת עור חוזרת למרות טיפול והפחתת גירוי.
ביופסיה אינה בדיקה שגרתית לכל גרד. היא יכולה לעזור כשיש נגע או פריחה מתמשכים שאבחנתם אינה ברורה, פצע שאינו מחלים או חשד למחלה הדורשת טיפול אחר. גם המלצה לבירור של מערכת העיכול נקבעת לפי ממצאים, תסמינים והיסטוריה רפואית. אין להסיק מהמלצה לבדיקה אחת מהי האבחנה לפני שהבירור הושלם.
לאחר יציאה אפשר לנקות בעדינות במים פושרים ולייבש בטפיחות, בלי לשפשף. הימנעו מניקוי אגרסיבי, מסבונים חזקים וממגבונים מבושמים. אין צורך לחטא את האזור באופן קבוע, ואין להחדיר תכשירים לתוך פי הטבעת ללא הנחיה.
ביגוד נוח ותחתוני כותנה יכולים להפחית חיכוך ולחות. החלפת בגדים לחים לאחר פעילות עשויה לעזור. שמירה על ציפורניים קצרות מפחיתה את הנזק משריטות, אך עצם ההמלצה להימנע מגירוד אינה מחליפה טיפול בגורם.
לפי המצב אפשר לשקול תכשיר מחסום פשוט, כגון תכשיר המבוסס על אבץ או חומר שומני מתאים. הוא נועד להגן על העור ולא לטפל בכל גורם אפשרי. אם הוא מגביר צריבה או אודם, הפסיקו את השימוש והתייעצו. אין צורך להוסיף כמה תכשירים במקביל.
היעד הוא יציאות סדירות ורכות אך לא מימיות, בלי מאמץ ובלי דליפה. התאמת סיבים ונוזלים תלויה בדפוס היציאות: עצירות ושלשול דורשים התייחסות שונה. שינוי מתמשך ביציאות מצדיק ייעוץ רפואי ולא רק שינוי תזונתי עצמי.
אין רשימת מזונות שחייבים להפסיק אצל כולם. אם קיים קשר חוזר למזון או למשקה מסוים, אפשר לתעד את התסמינים ולבחון שינוי ממוקד. הימנעות רחבה מקפה, מוצרי חלב, פירות ומזונות רבים יחד עלולה להיות מיותרת ולהקשות להבין מה באמת משפיע.
טיפול בזיהום, בדלקת עור או במצב אחר נעשה לפי האבחנה. לעיתים נבחר טיפול נוגד דלקת מקומי לזמן קצר ובעוצמה שמתאימה לעור באזור. שימוש ממושך בסטרואידים, בתכשירי אלחוש או במשחות משולבות ללא מעקב עלול ליצור בעיות נוספות.
גם תרופה נגד גרד אינה פתרון אחיד. חלק מהתרופות מרדימות ומשפיעות על ערנות, ולכן יש לשקול את התאמתן יחד עם תרופות אחרות ומחלות רקע. אם הטיפול אינו מועיל, חוזרים לבדוק את הגורם ואת אופן השימוש במקום להעלות מינון לבד.
החלמה של עור מגורה יכולה לקחת זמן, והגרד עשוי לחזור אם החשיפה נמשכת. במעקב בוחנים פחות גירוד, פחות פציעות ושיפור בשינה. אין טיפול יחיד שמבטיח ריפוי לכל המקרים, אך אבחון מסודר מאפשר להפסיק ניסיונות מיותרים ולבנות תוכנית מותאמת.
תכשיר מחסום פשוט יכול להפחית מגע של העור עם לחות וחומרים מגרים. מטרתו להגן על העור, והוא אינו טיפול אחיד לפטרת, לחיידק או למחלת עור דלקתית. התאמתו תלויה במראה האזור ובגורם החשוד. שיפור בעקבותיו עשוי לשקף הפחתת גירוי, אך אינו מוכיח שכל הבעיה נפתרה.
אין צורך להחליף תכשיר בכל יום או להוסיף כמה מוצרים יחד. כשמרכיבים רבים נכנסים לשימוש במקביל, קשה לזהות מה מקל ומה מחמיר. רשמו את שם התכשיר, מתי התחיל השימוש ומה השתנה לאחריו. הביאו את האריזה לבדיקה אם יש ספק לגבי המרכיבים.
הנחיות לגבי מריחה מתייחסות לעור החיצוני, אלא אם ניתנה הוראה אחרת. אין להחדיר תכשירים לתוך פי הטבעת ללא הנחיה רפואית. גם מוצר המוגדר ללא מרשם אינו בהכרח מתאים לשימוש ממושך או לעור פצוע. כאשר תכשיר גורם לצריבה או להחמרה, אין להמשיך למרוח מתוך הנחה שהתגובה היא חלק הכרחי מהטיפול.
שיפור אינו נמדד רק בהיעלמות מוחלטת של תחושת הגרד. פחות שריטות, פחות צריבה, שינה טובה יותר והחלמת סדקים הם סימנים חשובים. עור שנפגע לאורך זמן עשוי להמשיך להיות רגיש גם לאחר שהחשיפה המגרה הופסקה. אין זמן החלמה אחיד, והוא תלוי בגורם, במצב העור ובהמשך החשיפות.
במעקב בוחנים גם את אופן השימוש בתכשיר: לאיזה אזור נמרח, באיזו תדירות ולמשך כמה זמן. אם אין שיפור, חוזרים להרגלי הניקוי, לדפוס היציאות ולמוצרים שנוסו, ושוקלים אם נדרש בירור נוסף. העלאת מינון או הוספת משחה ללא בדיקה עלולות להסתיר את הסיבה במקום לפתור אותה.
חזרה של התסמינים אינה אומרת בהכרח שטיפול קודם היה שגוי. ייתכן שהמחלה נוטה להתלקח או שהחשיפה חזרה. עם זאת, הופעת דימום, כאב, פצע או גוש משנה את התמונה ודורשת הערכה חדשה. תוכנית טובה כוללת גם מה לעשות כשיש החמרה, ולא רק מה למרוח ביום שבו התסמינים קלים.
רשמו מתי התחיל הגרד, באילו שעות הוא מופיע ומה הקשר ליציאות, להזעה ולמוצרים מקומיים. ציינו אם יש כאב, דימום, הפרשה, דליפה או שינוי ביציאות. מידע על גרד אצל בני בית, פריחה באזורים אחרים ותרופות שנלקחו לאחרונה יכול לעזור לבירור.
הביאו את שמות המשחות והמגבונים שנוסו, כולל תכשירים ללא מרשם. ציינו כמה זמן השתמשו בכל אחד ומה קרה לאחריו. אין צורך לנסות טיפול חדש רק לקראת הביקור. תיאור מדויק של מה שכבר נוסה מועיל יותר מרשימה של מוצרים שנוספו בימים האחרונים.
הבדיקה יכולה להיות מביכה, אך מטרתה רפואית. אפשר לבקש הסבר על כל שלב ולציין מראש קושי או כאב. אין צורך לקרצף את האזור או למרוח תכשיר נוסף לפני הביקור. שינוי כזה עלול לגרות את העור ולהקשות להעריך את מצבו הרגיל.
לא. אודם יכול להופיע בגלל גירוי, אלרגיה, מחלת עור או זיהום. לפי המראה והסיפור אפשר לשקול דגימה. טיפול נוגד פטריות שאינו מתאים עלול לעכב אבחנה נכונה.
לא. הצורך בבירור נקבע לפי תסמינים, ממצאים והיסטוריה רפואית. דימום, שינוי בהרגלי היציאה או ממצא נוסף יכולים לשנות את ההמלצה. בדיקת עור ובירור של מערכת העיכול נבחרים לפי המקרה.
לא. תולעי סיכה הן אפשרות, במיוחד בילדים עם גרד לילי, אך קיימות סיבות רבות אחרות. במבוגרים גירוי, לחות ומחלות עור שכיחים גם הם. הטיפול נקבע לאחר בירור מתאים. גם גרדת (סקביאס) יכולה לגרום לגרד שמחמיר בלילה, ומידע עליה נמצא במאמר גרדת סקביאס: תסמינים וטיפול.
לא בהכרח. ניקוי יתר ושפשוף עלולים לפגוע בעור ולהחמיר אותו. בדרך כלל עדיפים ניקוי עדין במים וייבוש בטפיחות. אם יש דליפה או שלשול, צריך לטפל גם בהם ולא רק לנקות יותר.
אין להניח שטחורים הם הגורם בלי בדיקה. משחות מסוימות מכילות מרכיבים שעלולים לגרות או ליצור אלרגיה ממגע. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, הביאו את המשחה לבדיקה ואל תוסיפו תכשירים אחרים באופן אקראי.
גרד לבדו אינו מוכיח מחלת מין. נגעים, שלפוחיות, הפרשות או חשיפה רלוונטית יכולים להצדיק בירור ממוקד. חשוב למסור לרופא מידע מדויק כדי לבחור בדיקות, בלי להסיק אבחנה לפי התסמין היחיד. מידע נוסף נמצא במאמר מחלות מין: סימנים ובדיקות. נגעים בולטים באזור, כמו יבלות, נדונים במאמר קונדילומה בפי הטבעת, ומידע כללי נמצא בעמוד מחלות מין.
רק אם יש קשר אישי סביר או הנחיה רפואית. כדאי לבדוק שינוי ממוקד ולתעד תגובה, ולא להפסיק מזונות רבים יחד. הסדרת יציאות והפחתת גירוי מקומי עשויות להיות חשובות יותר מהימנעות תזונתית גורפת.
בודקים מחדש חשיפות, יציאות, תכשירים ואבחנה. חזרה אינה אומרת בהכרח שטיפול קודם היה שגוי, אך היא מצדיקה תוכנית מעקב. דימום, כאב, גוש או פצע שלא מחלים מחייבים בדיקה נוספת ולא חידוש אוטומטי של המשחה. אם הפריחה חוזרת גם באזורים אחרים, כדאי לקרוא על פריחה חוזרת בעור.
מידע נוסף על בחירת רופא נמצא במאמר רופא עור פרטי: מתי לפנות לבדיקה, ועל תחומי הטיפול בעמוד מחלות עור.
המידע בעמוד אינו מחליף בדיקה, אבחון או תוכנית טיפול אישית.
לייעוץ ניתן לפנות בטלפון 052-459-0032, באימייל Dreldar9911@gmail.com, או בהשארת פרטים כאן.
עלות ייעוץ היא 1,200 ש"ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד; הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר ופעולות כירורגיות או אסתטיות אינם כלולים.
אין הסדר עם קופות החולים או עם ביטוחים משלימים.