פטרת כפות הרגליים: אבחון, טיפול ומניעה

סוליות ואצבעות כפות רגליים בתמונת מאגר להמחשה — תמונת מאגר להמחשה בלבד; אינה מציגה פטרת, מטופל או תוצאת טיפול.

רופא אחראי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה. עודכן ב-20.10.2026.

גרד וקילוף בין אצבעות הרגליים יכולים להתאים לפטרת, אך אינם מוכיחים שיש זיהום פטרייתי. גם אקזמה, תגובה לחומר בנעליים ולחות ממושכת עלולות לגרום לסדקים, לקילוף ולצריבה. ההבדל חשוב: תכשיר נגד פטריות אינו מטפל בכל פריחה, ומשחה המכילה סטרואיד עלולה לשנות את מראה הפטרת ולמסך אותה.

פטרת כפות הרגליים, Tinea pedis, מכונה לעיתים "רגל האתלט", אך מופיעה גם אצל מי שאינו עוסק בספורט. במקרים רבים אפשר לטפל בתכשיר מקומי ובשינוי הרגלי הלחות. מחלה נרחבת, חזרה חוזרת או סוכרת מחייבות התייחסות רחבה יותר, כולל בדיקת הציפורניים ואפשרות לזיהום נוסף.

מה גורם לפטרת כפות הרגליים?

זהו זיהום של העור הנגרם בדרך כלל מדרמטופיטים, פטריות שמסוגלות לפגוע ברקמות עשירות בקרטין. סביבה חמה ולחה, הזעה ונעליים אטומות מקלות על התפתחות הזיהום. אפשר להיחשף לפטרייה במגע עם עור נגוע, במגבות משותפות או במשטחים כגון מקלחות וחדרי הלבשה.

פטרת אינה הוכחה להיגיינה לקויה. גם רחצה תכופה לא פותרת את הבעיה אם כף הרגל נשארת רטובה בתוך נעל סגורה. אצל אנשים עם סוכרת, דיכוי חיסוני או הפרעה בזרימת הדם יש חשיבות מיוחדת למעקב אחר העור ולפנייה מוקדמת כשנוצרים סדקים או פצעים.

איך נראית פטרת בין האצבעות?

הצורה המוכרת היא עור לבנבן ולח, קילוף, גרד או סדקים בין האצבעות, לעיתים במיוחד בין האצבע הרביעית לחמישית. ייתכנו צריבה ורגישות, והגירוד יכול להחמיר את הפציעה. לא תמיד שתי הרגליים נראות אותו דבר.

על עור כהה האודם עשוי להיות פחות בולט. אין להסתמך רק על צבע: שינוי במרקם, קילוף, סדקים, כאב והיקף הפריחה חשובים גם הם. ריח או לחות אינם מזהים לבדם את הגורם, ויכולים להופיע גם עם התרבות חיידקים.

האם פטרת יכולה לערב את הסוליה או לגרום לשלפוחיות?

כן. לפעמים יש קילוף ועיבוי מפושטים בסוליה ובצדי כף הרגל, המכונים לעיתים דפוס "מוקסין". במקרים אחרים מופיעות שלפוחיות, לעיתים בחלק הפנימי של כף הרגל. אלו דפוסים אפשריים ולא אבחנה שאפשר לקבוע לפי תמונה בלבד.

שלפוחיות יכולות להתאים גם לאקזמה. הפרשה, כיב או כאב משמעותי דורשים בירור, במיוחד אם יש סוכרת או הפרעת תחושה. אין לפוצץ שלפוחיות או להסיר עור בכוח כדי "להוציא את הפטרייה"; פעולה כזאת עלולה ליצור פתח לזיהום נוסף.

אילו מצבים נראים דומים?

אקזמה בכף הרגל, גירוי מלחות, פסוריאזיס ואלרגיה למרכיבי נעליים יכולים להיראות כמו פטרת. רכיבי גומי, דבק, צבעים וחומרים בעור הנעל עשויים להיות רלוונטיים לדלקת ממגע. לעיתים קיימים גם זיהום ודלקת יחד.

קשר לנעל חדשה, פריחה בשתי הרגליים בדפוס דומה או החמרה לאחר תכשיר מסוים יכולים לסייע לבירור, אך אינם מספיקים כדי לקבוע את האבחנה. למידע נוסף קראו על דלקת עור ממגע: גירוי, אבחון ושיקולי טיפול.

אם טיפול "לפטרת" חוזר שוב ושוב בלי תועלת, צריך לבדוק מחדש את האבחנה ולא להוסיף תכשירים באופן אוטומטי. ייתכן שהטיפול לא התאים, שהשימוש היה חלקי, שיש מאגר זיהום נוסף או שמלכתחילה מדובר במחלה אחרת.

לקריאה על מצבים פטרייתיים נוספים בעור: פטרת הגוף והמפשעה, פטרת שמש, קנדידה בקפלי העור.

איך מאבחנים פטרת בכפות הרגליים?

הרופא בודק את העור בין האצבעות, את הסוליות ואת הציפורניים, ושואל על משך הפריחה, טיפולים קודמים, הזעה, נעליים ומחלות רקע. אם יש פריחה גם במפשעה או בידיים, חשוב לציין זאת. זיהום יכול לערב יותר מאזור אחד.

במראה טיפוסי ניתן לעיתים לאבחן קלינית. כשיש ספק, טיפול שלא הועיל או צורך בבירור לפני טיפול פומי, אפשר לקחת גירוד עדין מהעור לבדיקה במיקרוסקופ ובתרבית. בדיקת KOH יכולה לזהות מרכיבים פטרייתיים; תרבית יכולה לסייע בזיהוי הגורם. לא כל אדם צריך את כל הבדיקות.

טיפול קודם ואיכות הדגימה משפיעים על התוצאה. אם הבדיקה שלילית אך החשד נותר, הרופא עשוי לבחור בדיקה נוספת או להתמקד באבחנה אחרת. כדאי להביא את שמות התכשירים שנוסו, כולל משחות משולבות שאינן מזוהות תמיד כ"סטרואיד".

טיפול מקומי: לבחור תכשיר ולפעול לפי ההנחיות

במקרים רבים טיפול אנטי-פטרייתי מקומי מספיק. קיימים תכשירים ממשפחות שונות, כגון אזולים ואלילאמינים, בצורת קרם, תרסיס או תכשיר אחר. הבחירה תלויה באזור, במצב העור ובתכשיר, ולא רק בהעדפה למרקם.

משך השימוש ותדירותו שונים בין תכשירים. יש לפעול לפי העלון והנחיות הרופא או הרוקח, ולא להעתיק את משך הטיפול של קרם אחר. שיפור מהיר בגרד אינו בהכרח סיבה להפסיק לפני השלמת ההנחיות. מצד שני, החמרה או גירוי חדש מצדיקים בדיקה ולא שימוש ממושך ללא גבול.

לפני המריחה יש לנקות בעדינות ולייבש, במיוחד בין האצבעות. אין להשתמש בחומרים צורבים, באקונומיקה או בחומצות על העור. סדקים עמוקים, פצעים ואזור כואב מאוד מצריכים הערכה לפני בחירת תכשיר בבית.

למה לא להתחיל סטרואיד לבד?

סטרואיד יכול להפחית אודם וגרד בלי לטפל בפטרייה, ולעיתים לאפשר לה להתפשט תוך שינוי המראה. לכן אין להשתמש לבד במשחה סטרואידלית או במשחה משולבת על פריחה שיכולה להיות פטרת.

במקרים מסוימים רופא עשוי להוסיף טיפול קצר לדלקת לצד טיפול מתאים לזיהום. זו החלטה לאחר בירור, לא סיבה להשתמש בכל משחה שנותרה בבית. כדאי לבדוק את מרכיבי המשחה עם הרוקח או הרופא ולא להסתמך על שמה המסחרי בלבד.

מתי שוקלים טיפול בכדורים?

טיפול פומי נשקל כאשר המחלה נרחבת, כאשר טיפול מקומי מתאים לא הועיל או בנסיבות אחרות שמצריכות זאת. לפניו צריך לוודא שהאבחנה סבירה ולבדוק מחלות רקע, תרופות, הריון והנקה. טיפול פומי אינו הצעד הראשון האוטומטי בכל קילוף בין האצבעות.

תרופות כגון טרבינפין או איטרקונזול עשויות להיבחר לפי המקרה, אך אינן מתאימות לכל אדם ויש להן אינטראקציות וסיכוני בטיחות. אין להשתמש במרשם של בן משפחה או להתחיל קורס נוסף על סמך טיפול ישן. הרופא קובע גם אם נדרשות בדיקות לפני הטיפול ובמהלכו.

מה הקשר לפטרת ציפורניים?

פטרת בעור ובציפורניים יכולה להתקיים יחד. טיפול בציפורניים בלי התייחסות לעור נגוע, או טיפול בעור בלי לזהות ציפורן נגועה, עלולים להשאיר מקור לזיהום חוזר. לכן בבירור לא מסתכלים רק על האזור שמגרד.

קרם לעור אינו בהכרח טיפול מתאים לציפורן עבה: חדירת התרופה והטיפול הדרוש שונים. מנגד, ציפורן צהובה אינה בהכרח פטרת. המאמר על פטרת ציפורניים: אבחון, טיפול ומעקב אחר צמיחה חדשה מסביר את הבדיקות ואת ההבדל בין טיפול בעור לטיפול ביחידת הציפורן.

מניעת חזרה בלי הבטחות ל"חיטוי מלא"

יבשו בעדינות בין האצבעות לאחר רחצה, החליפו גרביים לחות ואפשרו לנעליים להתייבש לפני שימוש נוסף. העדיפו נעליים שאינן לוחצות ואינן משאירות את הרגל חמה ולחה לאורך זמן. במקלחות משותפות ובחדרי הלבשה השתמשו בכפכפים.

הימנעו משיתוף מגבות, גרביים ונעליים. אם אדם נוסף בבית סובל מקילוף או גרד, כדאי שייבדק; אין לטפל אוטומטית בכל בני הבית ללא תסמינים. שמרו על ניקוי רגיל של משטחים וכלים לפי הוראות השימוש, בלי לערבב חומרי ניקוי או למרוח אותם על הגוף.

הנחיות אלה מפחיתות סיכון אך אינן מבטיחות שהפטרת לא תחזור. חזרה יכולה להיות קשורה ללחות, לציפורניים נגועות, לחשיפה חדשה או לאבחנה אחרת. יש להתאים את המעקב לגורמים שנמצאו אצלכם.

מתי צריך לפנות בהקדם?

אודם שמתפשט, כף רגל חמה ונפוחה, כאב שמתגבר, מוגלה או חום יכולים להעיד על זיהום חיידקי נוסף או על בעיה אחרת. במצב כזה לא מחכים לראות אם קרם נגד פטריות יעזור. מידע על סימני זיהום חיידקי נמצא במאמר צלוליטיס בעור: תסמינים, אבחון וטיפול.

בסוכרת, בדיכוי חיסוני, בזרימת דם ירודה או בהפרעת תחושה יש לפנות מוקדם יותר כשיש סדק, פצע או שינוי חדש. כאב חזק, החמרה מהירה או הרגשה כללית קשה מחייבים הערכה דחופה. גם טיפול שלא עוזר או פריחה שמתפשטת מצדיקים בדיקת רופא עור.

שאלות נפוצות

האם כל קילוף בין האצבעות הוא פטרת?

לא. אקזמה, גירוי, אלרגיה וזיהומים אחרים יכולים לגרום למראה דומה.

האם חייבים תרבית בכל מקרה?

לא תמיד. במראה טיפוסי אפשר לעיתים לאבחן קלינית; כשיש ספק או כישלון טיפול, בדיקה יכולה לסייע.

האם פטרת כף הרגל מדבקת?

כן. אפשר להיחשף במגע עם עור, חפצים או משטחים נגועים, ולכן חשוב להימנע משיתוף מגבות ולשמור על עור יבש.

האם קרם סטרואידלי עוזר?

הוא עלול למסך ולהחמיר זיהום אם משתמשים בו לבד. שילוב לטיפול בדלקת נשקל רק לפי הנחיה רפואית.

האם טיפול בכדורים יעיל יותר לכל אדם?

לא. במקרים רבים טיפול מקומי מספיק, והצורך בכדורים נקבע לפי המחלה ובטיחות הטיפול.

האם מותר לגרד או להסיר עור מתקלף?

עדיף להימנע מפציעה וגירוד. פצע עלול לאפשר זיהום נוסף.

האם הפטרת יכולה לחזור אחרי טיפול?

כן. כדאי לבדוק לחות, חשיפות ופטרת ציפורניים נלווית, ולא רק לחזור על אותו תכשיר.

מתי סוכרת משנה את ההמלצה?

בסוכרת בעיות בכפות הרגליים דורשות תשומת לב מוקדמת, במיוחד אם יש סדק, פצע, אודם או ירידה בתחושה.

בדיקה ותוכנית טיפול

בפנייה לרופא, הביאו את שמות התכשירים שניסיתם וציינו גם שינוי בציפורניים, פריחה בידיים או במפשעה ומחלות רקע. הבירור נועד להבחין בין פטרת למחלות אחרות, לבחור טיפול ולמנוע חזרות בלי חשיפה לתרופות שאינן נחוצות.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ רפואי אישי.

מקורות רפואיים: DermNet, Tinea pedis; NHS, Athlete's foot; CDC, Ringworm Basics.

פטרת כפות הרגליים: מה חשוב לדעת לפני ההחלטה

פטרת כפות הרגליים יכולה להידמות לאקזמה או ליובש, ולכן טיפול עצמאי ממושך בלי אבחון עלול לפספס את המקור. בדיקת ציפורניים, היגיינת נעליים וטיפול בכל הרגל מסייעים בהפחתת חזרה.