אלופציה מצלקת מרכזית (CCCA): נשירת שיער בקדקוד – סימנים, אבחון וטיפול

איור של דלילות מרכזית בקדקוד עם התפשטות במעגלים באלופציה מצלקת מרכזית

אחראי רפואי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה

עודכן לאחרונה: 22 באוקטובר 2026

אלופציה מצלקת מרכזית היא דלקת מצלקת של זקיקי השיער שמתחילה בקדקוד ומתפשטת החוצה במעגלים. היא הגורם השכיח ביותר לנשירת שיער מצלקת בנשים עם שיער מתולתל, אך מתועדת בכל קבוצות האוכלוסייה. טיפול מוקדם אצל רופא עור מומחה עוצר את ההתפשטות. שיער שצלקת החליפה אינו חוזר.

תשובות קצרות

ש: מהי?
ת: דלקת מצלקת של זקיקי השיער שמתחילה בקדקוד ומתפשטת החוצה, עם אובדן שיער קבוע.

ש: איך מזהים?
ת: דלילות במרכז הקרקפת עם עור חלק ומבריק בלי פתחי זקיקים, לעיתים עם רגישות, גרד או צריבה.

ש: למי זה קורה?
ת: בעיקר לנשים בגיל העמידה עם שיער מתולתל, אבל מתועד גם בגברים ובכל סוגי השיער.

ש: האם השיער חוזר?
ת: באזור מוצלק לא. טיפול מוקדם שומר על השיער שעוד קיים.

ש: איך מטפלים?
ת: סטרואיד מקומי או בהזרקה, תרופות פומיות מרגיעות דלקת, והימנעות מתסרוקות מותחות ומחום.

מהי אלופציה מצלקת מרכזית?

צורה של נשירת שיער מצלקת שמתחילה בקדקוד ובמרכז הקרקפת ומתפשטת החוצה. רקמת צלקת מחליפה את הזקיקים במרכז, העור נעשה חלק ומבריק בלי פתחי זקיקים, והשיער שאבד אינו חוזר. היא שייכת למשפחה של דלקות זקיקים מצלקות, כמו ליכן פלנופילריס, פוליקוליטיס דקלוונס ולופוס דיסקואידי. למבט כללי: שיער וקרקפת.

מי חולה?

המחלה שכיחה בעיקר בנשים בגיל העמידה, והיא הגורם השכיח ביותר לנשירה מצלקת בנשים עם שיער מתולתל. עם זאת היא מתועדת גם בגברים ובכל סוגי השיער. יש נטייה משפחתית, ולכן שווה לשאול על קרובות עם דילול בקדקוד.

ממה היא נגרמת?

הסיבה המדויקת לא ידועה, וכנראה משולבים כמה גורמים: נטייה תורשתית, תגובה דלקתית סביב הזקיק, ולחץ מכני וחום על הקרקפת לאורך שנים, כמו תסרוקות מותחות, החלקות ומייבשי שיער חמים. המחלה אינה מדבקת ואינה קשורה לניקיון לקוי. היא שונה מהתקרחות נשית טיפוסית בכך שהיא מצלקת וסופית, ומאלופציה אראטה בכך שהזקיקים נהרסים לצמיתות.

סימנים ותסמינים

הסימן המרכזי הוא דלילות במרכז הקרקפת ובקדקוד שמתרחבת החוצה בהדרגה, משנה לשנה.
העור במרכז חלק ומבריק, בלי פתחי זקיקים, סימן לכך שצלקת החליפה את הזקיקים.
סימן מוקדם חשוב: שבירת שיער, שערות קצרות ושבורות בקדקוד עוד לפני דלילות גלויה.
רבות מדווחות על רגישות, גרד, צריבה או עקצוץ בקרקפת, אבל אצל חלק אין תסמינים בכלל.
ההתקדמות איטית, ולכן לעיתים מגלים אותה רק אחרי שנים, כשהאזור כבר נרחב.

איור של שערה שבורה באמצע הקשתית כסימן מוקדם לאלופציה מצלקת מרכזית

במה מבדילים אותה?

התקרחות נשית טיפוסית: דלילות מפושטת בקדקוד עם פתחי זקיקים שמורים ובלי צלקת.
אלופציה אראטה: קרחות מוגדרות וחלקות שמופיעות במהירות, בלי צלקת, והשיער יכול לחזור.
ליכן פלנופילריס: נשירה מצלקת מוקדית עם אודם וקשקשת סביב זקיקים, לא רק בקדקוד.
לופוס דיסקואידי: כתמים קשקשיים עם צלקת מרכזית, בקרקפת ובפנים.
אלופציית מתיחה: נשירה בשולי קו השיער ממתיחה כרונית, בלי צלקת בקדקוד.

איך מאבחנים?

אבחון מוקדם חשוב, כי טיפול יכול לעצור את ההתפשטות. האבחון אצל רופא עור מומחה:

שאלון: קצב הנשירה, תסמיני קרקפת, תסרוקות והחלקות לאורך השנים, ובריאות כללית.
בדיקה: מרכז הקרקפת והקדקוד, פתחי זקיקים, שבירת שיער ומצב השוליים.
דרמטוסקופיה: היעדר פתחי זקיקים באזור הנפגע.
ביופסיית קרקפת: מקצה הנגע הפעיל ולא ממרכז הצלקת, מאשרת דלקת סביב הזקיק עם היצלקות.
בדיקות דם לפי הצורך.

על נשירה אצל נשים בכלל: נשירת שיער אצל נשים. על נשירה בקרקפת: מתי לפנות לרופא עור.

איך מטפלים?

המטרה: להרגיע את הדלקת ולעצור את ההתפשטות. שיער שצלקת החליפה אינו חוזר, ולכן טיפול מוקדם עושה את ההבדל.

שינוי הרגלי טיפוח: שלב מרכזי בטיפול. מפסיקים תסרוקות מותחות כמו צמות הדוקות, מצמצמים חום (מייבשים חמים, מחליקים) ומרווחים בין החלקות. אם יש קשקשת נלווית, מטפלים גם בדרמטיטיס סבוראית כדי להרגיע את הקרקפת.

טיפול מקומי: סטרואיד מקומי חזק על האזור הפעיל, והזרקת סטרואיד לשוליים הפעילים. טקרולימוס מקומי כאפשרות ללא סטרואיד. מינוקסידיל מקומי יכול לתמוך בזקיקים שעוד חיים (ראו מדריך המינוקסידיל).

טיפול פומי: אנטיביוטיקה אנטי-דלקתית למשך כמה חודשים, או הידרוקסיכלורוקין. הטיפול נמשך חודשים ארוכים עם מעקב, כי ההתקדמות איטית וקשה לראות שינוי בשבועות הראשונים.

התמודדות יומיומית: תסרוקות רכות שאינן מותחות, תסרוקת מחפה או פאה לפי הצורך. מומלץ לתעד את הקדקוד בתמונות כל כמה חודשים.

איור של תסרוקת רכה ומשוחררת מול תסרוקת מותחת באלופציה מצלקת מרכזית

מה צפוי לאורך זמן?

בלי טיפול הדלילות מתרחבת לאט לאורך שנים. בטיפול מתאים אפשר להאט או לעצור את ההתקדמות ולשמור על השיער הקיים. באזורים שיש בהם צלקת השיער אינו חוזר, ולכן מטרת הטיפול היא עצירה מוקדמת ושימור.