רופא אחראי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה. עודכן ב-20.10.2026.
נשירת שיער טלוגנית, המכונה Telogen Effluvium, היא עלייה בנשירה של שערות הנמצאות בשלב המנוחה של מחזור השיער. לרוב מדובר בנשירה מפושטת מכל הקרקפת, ולא בקרחת עגולה אחת. היא יכולה להתחיל לאחר מחלה, לידה, שינוי תזונתי משמעותי, ניתוח או גורם אחר שמשפיע על הגוף. לעיתים לא נמצא גורם ברור גם לאחר בירור מתאים.
כמות השיער במקלחת או במברשת יכולה להיות מטרידה מאוד, גם כשלא נראית קרחת לעין. יחד עם זאת, מראה השיער שנשר אינו מספיק כדי לקבוע את האבחנה. נשירה טלוגנית יכולה להופיע לצד דלילות שיער בדפוס נשי או גברי, ומחלות אחרות עלולות להיראות דומות. חשוב לברר את סוג השינוי לפני שבוחרים תוסף או טיפול.
לדיון רחב יותר בסיבות לנשירה ובמועד הבדיקה, ראו נשירת שיער אצל נשים.
המילה "זמנית" מתארת את הנטייה של אירועים רבים להשתפר, אך אינה הבטחה ללוח זמנים מסוים או לחזרה מלאה לצפיפות הקודמת. יש גם נשירה ממושכת ותנודתית, ויש מצבים שבהם גורם מתמשך מונע התאוששות. מטרת הבדיקה היא להבדיל בין תהליך שניתן לעקוב אחריו לבין מצב שדורש טיפול אחר, ולתכנן מעקב שאינו מבוסס רק על יום בודד של נשירה.
כל זקיק שיער עובר מחזור משלו. בשלב הצמיחה, אנאגן, השערה מתארכת. לאחר שלב מעבר קצר היא נכנסת לשלב המנוחה, טלוגן, ובסופו השערה משתחררת. נשירה מסוימת היא חלק רגיל מהמחזור. הזקיקים אינם נעים כולם באותו קצב, ולכן בדרך כלל אין איבוד פתאומי של כל השיער באותו זמן.
באירוע של נשירה טלוגנית, יותר זקיקים מהרגיל עוברים לשלב המנוחה בפרק זמן דומה. השערות אינן נושרות מיד כשמתרחש האירוע שהשפיע על הגוף. הנשירה נעשית בולטת לעיתים כעבור חודשיים עד ארבעה חודשים. לכן מחלה שכבר חלפה או שינוי משקל שנעשה לפני כמה חודשים עדיין יכולים להיות רלוונטיים לתלונה הנוכחית.
ההפרדה בין מועד הגורם לבין מועד הנשירה עוזרת למנוע מסקנות שגויות. החלפת שמפו בשבוע שבו החלה נשירה אינה בהכרח הסיבה לה, וכדור שהתחיל אתמול אינו מסביר אוטומטית תהליך שקדם לו. הרופא בונה ציר זמן של אירועים, תרופות ותסמינים, ולא מסתפק בשאלה מה השתנה בימים האחרונים.
נשירה טלוגנית טיפוסית אינה מחלה מצלקת. הזקיק נשאר בעור ויכול להמשיך לייצר שיער. קצה בהיר של שערה שנשרה אינו אומר שהזקיק כולו יצא מהקרקפת. עם זאת, אין להשתמש במראה הקצה כמבחן אבחוני ביתי: נשירה, שבירה ושינוי בצפיפות צריכים להיבחן בהקשר של הקרקפת ושל מהלך התופעה.
התלונה השכיחה היא יותר שערות בחפיפה, בסירוק, על הכרית או על הבגדים. לעיתים מורגש גם צמצום בנפח השיער או בקוטר הקוקו. הנשירה בדרך כלל מפושטת, והקרקפת יכולה להיראות רגילה ללא אודם, פצעים או קשקשת משמעותית. חלק מהאנשים חווים רגישות או תחושה לא נעימה בקרקפת, אך תחושה זו אינה מוכיחה מה גורם לנשירה.
אין מספר יומי אחד שמאבחן נשירה טלוגנית אצל כולם. אורך השיער, תדירות החפיפה, סוג הסירוק והדרך שבה אוספים את השערות משנים את מה שנראה לעין. אחרי כמה ימים ללא חפיפה יכולות להיראות יותר שערות בחפיפה אחת, בלי שהמשמעות היא שהנשירה היומית הוכפלה. ספירה חוזרת עלולה להוסיף חרדה בלי לספק מדד מהימן.
תיעוד שימושי כולל מועד התחלה משוער, האם השינוי היה פתאומי או הדרגתי, האם הנשירה אחידה והאם יש אזורים מוגדרים של אובדן שיער. אפשר להביא תצלומים ישנים של השביל ושל קו השיער ולהשוות לתצלומים חדשים בתנאים דומים. אין צורך לצלם כל שערה או לשנות את שגרת החפיפה כדי "לשמור" את השיער עד הבדיקה.
אם יש גרד מתמשך, צריבה, קשקשת חריגה או פצעים, יש לציין זאת בנפרד. תסמיני הקרקפת עשויים להצביע על מחלה נוספת או אחרת. להסבר על בירור תסמיני גרד, ניתן לקרוא את המדריך לגרד בעור וגרד ללא פריחה, אך בירור נשירה דורש גם בדיקה של השיער והזקיקים.
מחלה עם חום, ניתוח, אשפוז, פגיעה משמעותית בגוף ולידה יכולים להקדים נשירה טלוגנית. מחלות של בלוטת התריס או חסר תזונתי עשויים להיות קשורים לנשירה מתמשכת. ההיסטוריה אינה רשימת סיבות שחייבות להתקיים אצל כל אדם, אלא כלי לבחירת השאלות והבדיקות הנכונות. לא כל זיהום קל גורם לנשירה ולא כל אירוע נשירה מעיד על מחלה מערכתית.
שינוי בטיפול הורמונלי או הפסקתו יכולים להיות חלק מציר הזמן. יש למסור לרופא מידע על תרופות שנוספו, הופסקו או שונו, כולל תוספים. קשר בזמן אינו הוכחה שהתרופה אשמה. לעיתים המחלה שבגללה ניתנה התרופה היא הגורם הרלוונטי, ולעיתים קיימים כמה גורמים במקביל.
אין להפסיק תרופה חיונית כדי לבדוק אם השיער ישתפר. הרופא שנתן את התרופה ורופא העור יכולים לשקול יחד את החשד, החלופות והסיכון שבהפסקה. כדאי להביא שמות מדויקים, מינונים ומועדי שינוי, ולא רק לומר "התחלתי כדורים". גם תרופות ללא מרשם ומוצרים המוצגים כטבעיים צריכים להיכלל ברשימה.
ירידה ניכרת או מהירה במשקל, צריכת אנרגיה נמוכה ותפריט שאינו מספק חלבון יכולים להשפיע על מחזור השיער. אין להסיק שכל מי שירד במשקל יפתח נשירה, או שכל נשירה לאחר דיאטה נובעת מחסר ברזל. יש לבחון את היקף השינוי, התזונה, מחלות הרקע והתסמינים הנלווים. לעיתים נחוץ ליווי תזונתי בנוסף לבדיקה רפואית.
תפריט צמחוני או טבעוני אינו אבחנה של חסר ואינו מחייב מעבר לתזונה אחרת. אפשר לבנות תזונה מספקת בדרכים שונות. הבירור צריך להתייחס לצריכה בפועל, למקורות חלבון וברזל ולמצבים המשפיעים על הספיגה. אין צורך לקנות כמה תוספים יחד לפני שיודעים איזו בעיה, אם בכלל, צריך לתקן.
מתח משמעותי יכול להיות חלק מהרקע, אך אין להסתפק באמירה "זה רק סטרס". אנשים רבים נלחצים בעקבות הנשירה, ולכן עצם החרדה בזמן הבדיקה אינה מוכיחה שזו הסיבה. תמיכה, שינה והתייחסות למצוקה חשובות, לצד בירור של הדפוס ושל גורמים רפואיים אפשריים. נשירה אינה סימן לכך שלא התמודדתם נכון עם החיים.
נשירה טלוגנית חריפה נמשכת בדרך כלל פחות משישה חודשים. לעיתים מדובר באירוע ברור שאחריו הנשירה נחלשת בהדרגה. גם כשהגורם כבר טופל, השערות שעברו לשלב המנוחה יכולות להמשיך לנשור זמן מה. לכן אין לצפות להפסקת נשירה מיד לאחר תיקון חסר או התאוששות ממחלה.
כאשר נשירה מוגברת נמשכת מעבר לשישה חודשים, מקובל לדבר על נשירה טלוגנית כרונית. היא עשויה להיות רציפה או להופיע בגלים. צריך לבדוק אם יש גורם מתמשך, כמה אירועים עוקבים, אבחנה נוספת או דלילות בדפוס תורשתי. ההגדרה של "כרונית" אינה אומרת שהזקיקים נהרסו או שלא ייתכן שיפור.
לא תמיד ניתן לזהות גורם יחיד. אם הבדיקה והבירור תומכים באבחנה, אפשר לבנות תוכנית מעקב גם בלי שם של גורם מסוים. מנגד, אין להשתמש בהיעדר גורם ברור כדי לפטור שינוי מתקדם בצפיפות. אם התמונה אינה מתאימה, יש לבחון מחדש את האבחנה במקום לחזור שוב על אותה המלצת תזונה או אותו תוסף.
בדלילות בדפוס תורשתי, השערות נעשות דקות יותר לאורך זמן והפיזור יכול להיות אופייני: למשל התרחבות השביל או שינוי באזור המצח והקודקוד. נשירה טלוגנית יכולה לחשוף דלילות שהייתה קיימת אך פחות בולטת, ושני התהליכים יכולים להתרחש יחד. במקרה כזה טיפול בגורם הזמני אינו בהכרח מספיק כדי לטפל בדלילות המתמשכת.
ההבחנה נשענת על בדיקת הקרקפת, השוואת אזורים והתרשמות מקוטר השערות, ולא רק על כמות השיער במקלחת. לפירוט על הדפוס הנשי והטיפול בו, ראו נשירת שיער בנשים: אבחון דלילות שיער ובחירת טיפול. עמוד זה מתמקד בנשירה טלוגנית ואינו מחליף את הבירור של דלילות בדפוס אחר.
אלופציה אראטה מופיעה לעיתים כקרחות ממוקדות, אך יכולה להיות גם מפושטת ולהקשות על ההבחנה. אובדן גבות, ריסים או שיער באזורים נוספים ושינויים בציפורניים יכולים להיות מידע חשוב. להסבר על המחלה ועל אפשרויות הבירור, ניתן לקרוא את המדריך לאלופציה אראטה. אין להסיק שקרחת עגולה היא "שלב מתקדם" של נשירה טלוגנית.
שבירה של שערות בעקבות חום, משיכה או טיפול כימי אינה זהה לנשירה משלב המנוחה. שערות קצרות יכולות להיות צמיחה חדשה, שבירה או ממצא של מחלה אחרת. גם זיהום או דלקת של הקרקפת דורשים התייחסות שונה. אודם, קשקשת סביב הזקיקים, כאב מתמשך או אזורים חלקים ומבריקים מצדיקים בדיקה ולא טיפול אוטומטי בתוספים.
כדאי להגיע עם ציר זמן קצר: מתי התחילה הנשירה, מה קרה בחודשים שלפניה, האם יש שינוי בצפיפות ומה כבר נוסה. חשוב לציין מחלה, לידה, ניתוח, ירידה במשקל, שינוי תרופות, תפריט מצומצם, דימום משמעותי או תסמינים של מחלה אחרת. אם אין אירוע ברור, אין צורך למצוא הסבר בכוח.
הרופא בודק את פיזור הדלילות, את מצב עור הקרקפת ואת השערות. בדיקה בהגדלה, טריכוסקופיה, יכולה לעזור להעריך קוטר שערות ומאפיינים של הזקיקים. לעיתים נעשית משיכה עדינה ומבוקרת של שערות כחלק מהבדיקה. תוצאה תקינה או חריגה אינה עומדת לבדה: היא מושפעת גם משלב המחלה ומטיפול בשיער לפני הביקור.
אין לבצע שוב ושוב מבחן משיכה בבית. הוא אינו דרך אמינה לקבוע אם מצבכם משתפר ועלול להפוך למקור נוסף של דאגה. בדיקה מיקרוסקופית או ביופסיה אינן נדרשות לכל מטופל. כשיש ספק משמעותי, חשד למחלה מצלקת או ממצאים שאינם מתאימים לדפוס הצפוי, הרופא יכול לשקול בדיקות נוספות בהתאם לשאלה הרפואית.
לפי ההיסטוריה והבדיקה ניתן לשקול ספירת דם, הערכת מאגרי ברזל באמצעות פריטין ובדיקות נוספות של משק הברזל, או תפקוד בלוטת התריס. עייפות, דימום וסתי משמעותי, תזונה מוגבלת או תסמינים של מחלת תריס עשויים לשנות את סדר הבירור. אין רשימת בדיקות אחת שמתאימה לכל נשירה ולכל אדם.
פריטין אינו "בדיקת איכות השיער". הוא מסייע להעריך מאגרי ברזל, אך צריך לפרש אותו לצד מצב הבריאות ושאר הממצאים. דלקת יכולה להשפיע על התוצאה. אין מספר קסם בעמוד זה שמעליו מובטחת צמיחה, ואין הצדקה לקחת ברזל רק כדי להגיע ליעד שיער שנמצא ברשת. אם נמצא חסר, צריך להבין גם את סיבתו.
בדיקות לרכיבים תזונתיים אחרים נבחרות לפי הסיכון לחסר, התזונה והתסמינים. בדיקות הורמונליות אינן נדרשות באופן גורף לכל נשירה; הן עשויות להיות רלוונטיות כשיש סימנים נוספים, למשל שינוי במחזור או שיעור יתר. תוצאה תקינה אינה מבטלת בהכרח את הנשירה, ותוצאה חריגה אינה מסבירה תמיד את כל התמונה.
הביאו תוצאות קודמות כדי למנוע בדיקות חוזרות שאינן נחוצות. אם אתם נוטלים ביוטין או מוצר לשיער שמכיל אותו, ספרו לרופא ולמעבדה לפני הבדיקה. ביוטין יכול להפריע לחלק מבדיקות המעבדה וליצור תוצאה שגויה. אין לקבוע לבד זמן הפסקה אחיד: ההנחיה תלויה בתכשיר ובבדיקה המתוכננת.
כאשר מדובר באירוע חריף טיפוסי והגורם חלף, לעיתים אין צורך בתרופה שמיועדת לצמיחת שיער. טיפול יכול להיות זיהוי ותיקון של חסר, טיפול במחלת רקע, התאמת תרופה עם הרופא המטפל והסבר על המהלך הצפוי. מעקב הוא חלק פעיל מהתוכנית, ולא אמירה שאין מה לעשות.
אם נמצא חסר תזונתי, הטיפול מותאם לחסר ולסיבה לו. אם קיימת מחלת תריס, מטפלים בה לפי ההנחיות הרפואיות. אם יש גם מחלה של הקרקפת או דלילות בדפוס אחר, נדרשת תוכנית שמתייחסת לכל מרכיב. טיפול אחד אינו בהכרח פותר שני תהליכים שונים, גם כשהתלונה המשותפת היא "נשירה".
כדאי לסכם מראש מה מצופה להשתנות, באיזה פרק זמן תתקיים ביקורת ומה יצדיק פנייה מוקדמת יותר. אם הנשירה אינה נחלשת או שהצפיפות ממשיכה לרדת, בודקים מחדש את הסיבה ואת האבחנה. אין להוסיף כמה טיפולים בבת אחת בלי תכנון, משום שאז קשה לדעת מה הועיל ומה גרם לתופעת לוואי.
מינוקסידיל הוא טיפול מוכר בסוגים מסוימים של דלילות שיער, אך הראיות לשימוש בו בנשירה טלוגנית בלבד מוגבלות יותר. ברוב האירועים החריפים הטיפוסיים אין צורך להתחיל אותו באופן אוטומטי. בנשירה ממושכת או כשיש גם דלילות בדפוס נשי או גברי, הרופא עשוי לשקול אותו לפי האבחנה, ההעדפות והרקע הרפואי.
טיפול מקומי עלול לגרום לגירוי בקרקפת, ולעיתים בתחילת טיפול מופיעה נשירה מוגברת זמנית. מינוקסידיל פומי הוא טיפול במרשם, והשימוש בו לנשירת שיער הוא מחוץ להתוויה המאושרת. הוא עשוי להשפיע על לחץ הדם, הדופק ואגירת נוזלים. אין להציג כדור כפתרון בטוח או עדיף לכולם, ואין להתחיל או לשנות מינון על סמך מאמר.
למידע על בחירת מטופלים, סיכונים ומעקב, ראו מינוקסידיל פומי: טיפול בנשירת שיער תחת מעקב רפואי. בהיריון, בתכנון היריון ובהנקה יש לדון בכל טיפול עם הרופא, ולא להתחיל מינוקסידיל עצמאית. משך השימוש והחלטה על הפסקה תלויים בסיבה שבגללה ניתן הטיפול, ולא רק בכך שהנשירה נחלשה.
ברזל, אבץ, ביוטין או תערובת ויטמינים אינם טיפול אחיד לכל מי שרואה שערות במקלחת. כאשר אין חסר או צורך מוגדר, התועלת אינה מובטחת, ועודף של רכיבים מסוימים עלול להזיק ואף להיות קשור לנשירה. שילוב כמה מוצרים יכול ליצור צריכה כפולה בלי שתשימו לב.
לפני התחלת תוסף, כדאי לבדוק מה הוא מכיל, מדוע הוא מוצע ואיך תיבחן התועלת. "טבעי" אינו אומר נטול סיכון. אין צורך במינונים גבוהים כדי להוכיח שאתם מטפלים ברצינות, ואין להסיק מפרסום של מוצר שהוא מטפל באבחנה שלכם. כאשר יש תזונה מצומצמת או קושי לאכול, ליווי מתאים עשוי להיות חשוב יותר מהוספת מוצר נוסף.
חפיפה עדינה אינה גורמת לנשירה טלוגנית רק משום שנראות במהלכה שערות שנשרו. הימנעות ממושכת מחפיפה אינה עוצרת את מחזור השיער. אפשר להתאים את התדירות ואת המוצרים לסוג הקרקפת ולנוחות, בלי לקרצף בכוח ובלי לנסות להסיר את כל השערות במברשת.
סירוק עדין, הפחתת חום גבוה והימנעות מתסרוקות שמושכות בחוזקה יכולים לצמצם נזק נוסף לשערות. אלה אינם טיפול בגורם פנימי לנשירה, אך הם עוזרים להימנע משבירה ומשיכה במקביל. שינוי תספורת או מוצר שנותן מראה מלא יותר יכול לשפר את התחושה, בלי להבטיח שהזקיקים כבר התאוששו.
שמפו יקר, עיסוי חזק או חומר שמגרה את הקרקפת אינם דרך מוכחת לקצר אירוע טלוגני. אם מוצר גורם לצריבה, אודם או גרד, יש להתייחס לכך כתופעה שדורשת בדיקה והתאמה, ולא כ"סימן שהוא עובד". המטרה היא שגרה שאפשר להתמיד בה ושאינה מוסיפה נזק או חרדה.
כמה חודשים לאחר לידה יכולה להופיע נשירה משמעותית בעקבות השינוי ההורמונלי. אצל רבות היא נחלשת עם הזמן, וחזרת הנפח נמשכת חודשים. עצם הקשר ללידה אינו אומר שצריך להתעלם מכל שינוי: חסר ברזל, מחלת תריס או דלילות נוספת יכולים להתקיים במקביל ולהשפיע על התמונה.
אם הנשירה מתמשכת, הצפיפות ממשיכה לרדת, יש קרחות ממוקדות או תסמינים נוספים, כדאי להיבדק. אין צורך להמתין שנה כדי לבקש עזרה, גם אם נשירה לאחר לידה היא תופעה מוכרת. תכנון טיפול צריך להתחשב בהנקה, בתכנון היריון נוסף, במחלות הרקע ובתרופות אחרות.
הקושי לשמור על שינה ותזונה לאחר לידה אינו סיבה להאשים את עצמכם. אפשר לבחור תוכנית פשוטה: בדיקה לפי הצורך, תזונה מספקת, שגרת שיער עדינה ומועד ביקורת ברור. אין צורך להתחיל כמה תוספים או טיפולים במקביל כדי להראות שאתם פועלים.
כדאי לקבוע בדיקה כשיש נשירה חדשה ומשמעותית, ירידה בצפיפות, נשירה ממושכת או פגיעה בביטחון ובתפקוד. גם תהליך שנראה זמני יכול להצדיק הערכה. מועד הבדיקה אינו נקבע רק לפי מספר החודשים, אלא לפי העוצמה, הדפוס והתסמינים.
קרחות ממוקדות, אובדן גבות או ריסים, אודם משמעותי, כאב, מוגלה, גלדים או חשד לצלקת בקרקפת אינם מתאימים להנחה אוטומטית של נשירה טלוגנית פשוטה. שינוי מהיר או סימנים של מחלה כללית דורשים בירור לפי המצב. אם יש כאב חריף, חום או זיהום מתפשט, פנו להערכה רפואית בהקדם ולא לביקורת שיער שגרתית בלבד.
בילדים ובמתבגרים חשוב להעריך גם זיהום, שבירה, משיכה, תזונה ומצבים אחרים. אין להעתיק טיפול או תוסף של מבוגר. צילום ברשת או השוואה לשיער של קרוב משפחה אינם מחליפים בדיקה, במיוחד כשיש אזורים מוגדרים של אובדן שיער.
ירידה בנשירה וחזרה של נפח השיער הן שתי אבני דרך שונות. הנשירה יכולה להיחלש לפני שהשיער נראה מלא, משום שצמיחה חדשה צריכה זמן כדי להתארך ולהשפיע על המראה. תנודות בין חפיפות או שבועות אינן בהכרח סימן שהטיפול נכשל. אין לוח זמנים אישי שאפשר להבטיח לפני בדיקה.
במעקב אפשר להשוות תצלומים באותה תאורה, זווית ושביל, ולבדוק את הקרקפת ואת השערות החדשות. רצוי לבחור מרווחים מוסכמים לתיעוד במקום בדיקה יומית מול המראה. חשוב לדווח גם על שינוי בתרופות, במשקל ובתסמינים, משום שהם יכולים לשנות את הבנת המהלך.
אם אין שיפור בהתאם לתוכנית או שמופיע דפוס חדש, בוחנים שוב את האבחנה ואת האפשרות של גורם מתמשך או תהליך נוסף. אין להבטיח שכל השיער יחזור, אך גם אין להסיק מנשירה ממושכת שהזקיקים אבדו. שיחה ברורה על מה ידוע, מה עדיין לא ידוע ומה בודקים בהמשך יכולה להפחית את הצורך לחפש פתרון חדש בכל שבוע.
לא. הקשר בזמן יכול לתמוך בחשד, אך צריך לבדוק את הדפוס ואת הקרקפת. דלילות בדפוס תורשתי, אלופציה אראטה, שבירה ומחלות אחרות יכולות להופיע במקביל או להיראות דומות.
לא. זקיק השיער נשאר בעור. קצה בהיר יכול להיות חלק משערה שנשרה בשלב המנוחה, אך אינו מבחן שמספיק לקבוע את האבחנה או להבטיח מה יקרה בהמשך.
לא. חפיפה עדינה אינה עוצרת או מאיצה את מחזור השיער רק משום שנראות בה שערות. הימנעות מחפיפה יכולה לשנות את הכמות הנראית בחפיפה הבאה בלי לשנות את הסיבה לנשירה.
לא. האבחנה מבוססת בעיקר על הסיפור והבדיקה. בדיקות נבחרות נועדו לזהות גורמים שניתן לטפל בהם. תוצאה תקינה אינה אומרת שהתלונה אינה אמיתית, ותוצאה חריגה דורשת פירוש בהקשר.
לא. תוספים נבחרים לפי צורך, ולא לפי עצם הנשירה. עודף יכול להזיק. ביוטין גם עלול להפריע לחלק מבדיקות המעבדה, ולכן יש לדווח על נטילתו לפני בדיקה.
לא הוכח יתרון אחיד לכל אירוע. במקרים חריפים רבים אין צורך בו. במצבים ממושכים או משולבים אפשר לדון בהתאמה עם הרופא, תוך התייחסות לראיות, לתופעות לוואי ולמעקב.
לא. זהו משך שמתאים להגדרה של נשירה כרונית, אך אינו מוכיח נזק קבוע. צריך לברר גורמים מתמשכים ואבחנות נוספות, ולעקוב אחר הצפיפות ולא רק אחר השערות שנשרו.
אצל רבות יש שיפור הדרגתי, אך אין הבטחה אישית. אם הנשירה מתמשכת או הדלילות מתקדמת, יש לבדוק גורמים נוספים. אין צורך להמתין למועד שרירותי כדי לפנות לבדיקה.
לבירור של נשירה מפושטת ולבניית תוכנית טיפול ומעקב, ניתן לפנות לד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה. אפשר ליצור קשר בטלפון 052-459-0032, באימייל או דרך עמוד מרפאות ויצירת קשר.
המידע בעמוד אינו מחליף בדיקה ואבחון אישי. בחירת בדיקות, תרופות ותוספים נעשית לפי המצב הרפואי, ולא על סמך תיאור כללי באינטרנט.
קראו גם: התקרחות: סוגים, אבחון ואפשרויות טיפול, Telogen Effluvium: הסיבות, הבירור, בדיקות הדם, נשירת שיער אחרי לידה, נשירת שיער בקרקפת: מתי לפנות לרופא עור מומחה, נשירת שיער אצל גברים: אבחון ובחירת טיפול, נשירת שיער אצל גברים ואצל נשים, קשקשים בקרקפת: קשקשת רגילה או פסוריאזיס?.
עלות ייעוץ היא 1,200 ש"ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד; הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר ופעולות כירורגיות או אסתטיות אינם כלולים.
אין הסדר עם קופות החולים או עם ביטוחים משלימים.