שלבי המחלה, אבחנה מבדלת, סיבוכים והשפעת הידרדניטיס סופורטיבה על איכות החיים

כיצד מעריכים את חומרת המחלה?

לא כל מטופל עם הידרדניטיס סופורטיבה סובל מאותה דרגת חומרה. אצל חלק מהמטופלים המחלה מתבטאת בנגעים בודדים המופיעים אחת לכמה חודשים, בעוד שאצל אחרים מדובר במחלה מפושטת הכוללת עשרות נגעים, מנהרות תת-עוריות, כאב כרוני ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

הערכת חומרת המחלה חיונית לצורך התאמת הטיפול המתאים. ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך ניתן למנוע התקדמות, להפחית יצירת צלקות ולהקטין את הצורך בניתוחים מורכבים.

דירוג Hurley – שלושת שלבי המחלה

הסיווג המקובל ביותר בעולם הוא דירוג Hurley, המחלק את הידרדניטיס סופורטיבה לשלושה שלבים.

שלב Hurley I – מחלה קלה

זהו השלב המוקדם ביותר של המחלה.

בשלב זה מופיעים גושים או אבצסים בודדים, בדרך כלל באזור אחד בלבד. הנגעים אמנם כואבים, אך אינם יוצרים מנהרות תת-עוריות או צלקות משמעותיות.

מטופלים רבים אינם מאובחנים בשלב זה, מאחר שהם מניחים שמדובר בשערה הפוכה, בפצע רגיל או בזיהום חולף.

דווקא בשלב זה ניתן להשיג את התוצאות הטובות ביותר באמצעות טיפול מוקדם.

שלב Hurley II – מחלה בינונית

בשלב זה המחלה מתחילה לחזור שוב ושוב באותם אזורים.

מופיעים אבצסים מרובים, מתחילות להיווצר מנהרות תת-עוריות וצלקות ראשוניות. לעיתים קיימים מספר מוקדי דלקת נפרדים בבית השחי או במפשעה.

הכאב הופך משמעותי יותר, ולעיתים מופיעות הפרשות קבועות מהנגעים.

זהו השלב שבו מרבית המטופלים כבר פונים לרופא עור לאחר שנים של טיפולים חוזרים באנטיביוטיקה או ניקוזי אבצסים.

שלב Hurley III – מחלה קשה

זהו השלב המתקדם ביותר.

קיימת מעורבות נרחבת של אזור שלם, עם ריבוי מנהרות תת-עוריות המחוברות ביניהן, צלקות קשות, הפרשות כרוניות ולעיתים ריח לא נעים.

הכאבים עלולים להיות קבועים ולהקשות על ישיבה, הליכה, עבודה, פעילות גופנית ואף על שינה תקינה.

בשלב זה נדרש בדרך כלל טיפול רב-תחומי הכולל תרופות ביולוגיות ולעיתים גם ניתוחים.

כיצד נראות המנהרות התת-עוריות?

אחד המאפיינים הייחודיים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא יצירת מנהרות (Sinus Tracts).

מדובר בתעלות דלקתיות המתפתחות מתחת לעור ומחברות בין מוקדי הדלקת השונים.

מנהרות אלו עלולות להפריש מוגלה באופן קבוע, להזדהם שוב ושוב ולהוביל לצלקות נרחבות.

ככל שהמחלה מתקדמת, קשה יותר לטפל במנהרות באמצעות תרופות בלבד, ולכן לעיתים יש צורך בהתערבות כירורגית.

האם כל אבצס הוא הידרדניטיס?

לא.

אבצס בודד אינו מעיד בהכרח על HS.

כאשר מדובר באבצס ראשון שהופיע לאחר פציעה, גילוח או זיהום חיידקי, לרוב אין מדובר בהידרדניטיס.

לעומת זאת, כאשר האבצסים חוזרים שוב ושוב באותו אזור, במיוחד בבתי השחי או במפשעות, יש מקום לחשוד במחלה.

זו הסיבה שחשוב להגיע לבדיקה אצל רופא עור ולא להסתפק בטיפול נקודתי בלבד.

האבחנה המבדלת

קיימות מחלות נוספות העלולות להיראות דומות.

פורונקל (Furuncle)

זיהום חיידקי של זקיק השערה, שלרוב חולף לאחר טיפול מתאים ואינו חוזר באופן כרוני.

קרבונקל (Carbuncle)

מספר זקיקים מזוהמים המתאחדים למורסה אחת גדולה.

ציסטה אפידרמואידית

בליטה תת-עורית שפירה העלולה להזדהם, אך אינה מהווה חלק ממחלה דלקתית כרונית.

פוליקוליטיס

דלקת שטחית של זקיקי השיער, המתבטאת בפצעונים קטנים ואינה יוצרת מנהרות.

מחלת קרוהן פריאנלית

עלולה לגרום לפיסטולות ומורסות באזור פי הטבעת ודורשת בירור מתאים.

מחלת פילונידל (Pilonidal Disease)

מתבטאת בדרך כלל באזור עצם הזנב, אך עשויה להופיע במקביל ל-HS.

אקנה קונגלובטה

צורה קשה של אקנה הכוללת קשריות וצלקות, ולעיתים מופיעה יחד עם הידרדניטיס כחלק מתסמונות דלקתיות נדירות.

האם יש צורך בבדיקות דם?

אין בדיקת דם המאבחנת הידרדניטיס סופורטיבה.

עם זאת, במקרים מסוימים הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם לצורך הערכת חומרת הדלקת, שלילת מחלות נלוות או הכנה לטיפול תרופתי.

לעיתים תבוצענה גם תרביות מהפרשות כאשר עולה חשד לזיהום משני.

האם יש צורך באולטרסאונד?

בשנים האחרונות אולטרסאונד עור הפך לכלי חשוב בהערכת HS.

באמצעותו ניתן לזהות:

מנהרות שאינן נראות בבדיקה רגילה.

מוקדי דלקת עמוקים.

כיסי מוגלה.

היקף המחלה האמיתי.

במקרים מורכבים במיוחד ניתן להיעזר גם בבדיקת MRI.

הסיבוכים האפשריים של הידרדניטיס סופורטיבה

כאשר המחלה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום למגוון סיבוכים.

צלקות קבועות.

עיוותים של קפלי העור.

מנהרות תת-עוריות מרובות.

הגבלה בטווחי תנועה, במיוחד בבית השחי.

כאב כרוני.

הפרשות כרוניות.

זיהומים משניים.

לימפאדמה עקב פגיעה בניקוז הלימפתי.

במקרים נדירים מאוד של מחלה ממושכת וקשה במיוחד תוארה הופעת קרצינומה של תאי קשקש באזורי המחלה הכרוניים.

מחלות נלוות

למטופלים עם HS קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות נוספות.

השמנה.

סוכרת מסוג 2.

יתר לחץ דם.

תסמונת מטבולית.

מחלת קרוהן.

קוליטיס כיבית.

אקנה קשה.

פסוריאזיס.

דלקות מפרקים.

לכן לעיתים נדרש בירור רחב יותר ושיתוף פעולה עם מומחים נוספים.

כיצד המחלה משפיעה על איכות החיים?

מעט מאוד מחלות עור גורמות לפגיעה באיכות החיים כפי שעושה הידרדניטיס סופורטיבה.

הכאב עלול להיות עז ומתמשך.

ההפרשות והריח עלולים לגרום למבוכה חברתית.

מטופלים רבים נמנעים מפעילות גופנית, שחייה, חופשות או לבישת בגדים מסוימים.

כאשר המחלה מופיעה באזורי המפשעה או איברי המין, היא עלולה להשפיע גם על זוגיות, אינטימיות וביטחון עצמי.

לא מעט מטופלים מדווחים על חרדה, דיכאון, פגיעה בדימוי הגוף ואף היעדרויות חוזרות מהעבודה.

מסיבה זו הטיפול בהידרדניטיס אינו מתמקד רק בהפחתת מספר האבצסים, אלא גם בשיפור איכות החיים ובצמצום הכאב והפגיעה התפקודית.

מתי חשוב לפנות לרופא עור?

יש לפנות לבדיקה כאשר מופיעים גושים כואבים החוזרים באותו אזור, כאשר קיימים אבצסים חוזרים בבית השחי, במפשעות או בישבן, כאשר הנגעים מפרישים מוגלה או מלווים בריח לא נעים, או כאשר מתחילות להופיע צלקות.

אבחון מוקדם עשוי למנוע התקדמות למחלה קשה יותר ולהפחית משמעותית את הסיכון להיווצרות מנהרות וצלקות בלתי הפיכות.

בחלק הבא נסקור לעומק את כל אפשרויות הטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה – החל מטיפול מקומי ואנטיביוטיקה, דרך טיפולים ביולוגיים ועד לניתוחים וטכנולוגיות לייזר מתקדמות.