יבלות ויראליות הן אחת הסיבות השכיחות לפנייה לרופא עור. אצל חלק מהמטופלים מדובר ביבלת קטנה שנעלמת מעצמה או מגיבה לטיפול מקומי פשוט, אך אצל אחרים היבלת נשארת במשך חודשים ואף שנים, גדלה, מתפשטת, מכאיבה בהליכה או חוזרת לאחר טיפולים חוזרים בחנקן, בחומצה סליצילית או בשיטות אחרות.

הבעיה בולטת במיוחד כאשר מדובר ביבלת בכף הרגל. הלחץ המתמשך של משקל הגוף גורם לעיתים ליבלת לצמוח פנימה במקום לבלוט החוצה. מעליה נוצרת שכבת עור עבה, והיא עלולה להרגיש כמו "אבן" בתוך כף הרגל ולגרום לכאב משמעותי בזמן דריכה, ריצה או פעילות ספורטיבית.

טיפול בלייזר הוא אחת האפשרויות לטיפול ביבלות, ובעיקר ביבלות עקשניות שלא הגיבו לטיפולים קודמים. עם זאת, חשוב להבין מראש: אין טיפול ביבלות שמבטיח הצלחה של 100%, אין ליבלת "שורש" שניתן פשוט להוציא, ולעיתים נדרשים מספר טיפולים עד להשגת תוצאה מלאה.

מהי יבלת ויראלית?

יבלת ויראלית, Verruca, היא נגע שפיר של העור הנגרם מזיהום בנגיפים ממשפחת Human Papillomavirus, או HPV.

נגיפי HPV חודרים לשכבות העליונות של העור, בדרך כלל דרך סדקים זעירים שאינם נראים לעין, וגורמים לתאי העור להתרבות בצורה מוגברת. התוצאה היא יצירת נגע מעובה ומחוספס שאנו מכנים יבלת.

קיימים סוגים רבים של HPV. הנגיפים הגורמים ליבלות רגילות בכפות הידיים והרגליים אינם זהים בהכרח לזנים המוכרים בהקשר של קונדילומה או סרטן צוואר הרחם. לכן עצם העובדה שיש לאדם יבלת בכף הרגל אינה מעידה על מחלת מין ואינה מצביעה כשלעצמה על סיכון סרטני. ההנחיות הקליניות ליבלות עור מתייחסות ליבלות הפלנטריות והרגילות כזיהומי HPV עוריים שכיחים ושפירים ברוב המקרים.

איך נדבקים ביבלות?

ההדבקה יכולה להתרחש במגע ישיר עם עור נגוע או בעקיפין דרך סביבה וחפצים שבאו במגע עם הנגיף.

לחות, חיכוך ופציעות זעירות בשכבת ההגנה של העור יכולים להקל על חדירת הנגיף. לכן יבלות בכפות הרגליים שכיחות בין היתר אצל ילדים, בני נוער, ספורטאים ואנשים שהולכים יחפים במלתחות, מקלחות ציבוריות, בריכות ואזורים לחים משותפים.

לא כל אדם שנחשף ל־HPV יפתח יבלת. תגובת מערכת החיסון שונה מאדם לאדם, ולכן אצל אדם אחד היבלת תיעלם בתוך מספר חודשים ואצל אחר היא יכולה להישאר במשך שנים.

מהי יבלת בכף הרגל?

יבלת בכף הרגל נקראת Plantar Wart או Verruca Plantaris.

בניגוד ליבלת ביד, שלעיתים בולטת החוצה ונראית כגוש מחוספס, יבלת באזור נושא משקל בכף הרגל עשויה להידחף פנימה בגלל הלחץ המופעל עליה בזמן עמידה והליכה.

מעל היבלת נוצרת לעיתים שכבה עבה של קרטין. כתוצאה מכך הנגע יכול להיראות בתחילה כמו קאלוס או "יבלת לחץ", והמטופל לעיתים מטפל במשך חודשים בקאלוס כאשר למעשה מדובר ביבלת ויראלית.

איך נראית יבלת בכף הרגל?

יבלת טיפוסית יכולה להיראות כאזור עגול או לא סדיר של עור מעובה ומחוספס.

לאחר הסרה עדינה של שכבת הקרטין העליונה ניתן לעיתים לראות נקודות אדומות, חומות או שחורות זעירות. אלו אינן "שורשי היבלת", אלא כלי דם קטנים שעברו טרומבוזה או דימום.

בנוסף, קווי העור הטבעיים של כף הרגל נוטים להיקטע באזור היבלת. לעומת זאת, בקאלוס פשוט קווי העור בדרך כלל ממשיכים דרך הנגע. דרמוסקופיה יכולה לסייע בהבדלה בין יבלת פלנטרית לבין קאלוס או corn כאשר התמונה אינה ברורה.

יבלת או קאלוס – איך יודעים?

זו אחת הטעויות השכיחות ביותר.

קאלוס הוא התעבות של העור כתוצאה מלחץ וחיכוך מכניים. הוא אינו נגרם מווירוס ואינו מדבק.

יבלת פלנטרית, לעומת זאת, נגרמת מ־HPV.

בקאלוס ניתן לעיתים לזהות את המשכיות קווי העור, בעוד שביבלת הם לרוב נקטעים. ביבלת ניתן לראות לעיתים כלי דם נקודתיים אופייניים בדרמוסקופיה.

כאשר הנגע ממוקם בדיוק באזור של לחץ מנעל צר או מעל בליטה גרמית, חשוב במיוחד לבצע אבחנה נכונה לפני שמתחילים בטיפול.

מהי יבלת פסיפס?

לעיתים מספר רב של יבלות קטנות מתחברות ויוצרות משטח רחב המכונה Mosaic Wart.

יבלות פסיפס יכולות לכסות שטח משמעותי בכף הרגל ולעיתים הן קשות יותר לטיפול מאשר יבלת בודדת.

במקרים כאלה לא תמיד נכון לבצע טיפול אגרסיבי בכל השטח במפגש אחד, משום שהפצע שיישאר עלול להיות גדול ולהפריע משמעותית להליכה.

לעיתים נבחר טיפול מדורג במספר מפגשים.

האם יבלות יכולות להיעלם לבד?

כן.

מערכת החיסון מסוגלת לזהות בסופו של דבר את הנגיף ולגרום לנסיגה ספונטנית של היבלת. הדבר נפוץ במיוחד בילדים.

מחקרים על המהלך הטבעי של יבלות מראים שחלק משמעותי מהיבלות חולף ללא טיפול במהלך הזמן, אך יבלות בכף הרגל נוטות להיות עקשניות יותר מחלק מסוגי היבלות האחרים.

לכן אין חובה רפואית להסיר כל יבלת קטנה שאינה מפריעה.

הסיבה לטפל היא בדרך כלל כאב, הפרעה בהליכה, התפשטות, ריבוי נגעים, הדבקה לאזורים אחרים, משך ממושך או כישלון של טיפולים קודמים.

למה יבלת הופכת לעקשנית?

אין סיבה אחת.

לעיתים מדובר ביבלת עבה ועמוקה באזור שעליו מופעל לחץ רב. לעיתים מערכת החיסון המקומית אינה מצליחה לסלק את הנגיף. אצל אנשים עם יבלות רבות או ממושכות במיוחד יש לעיתים גם רקע של דיכוי חיסוני או טיפול תרופתי המשפיע על מערכת החיסון.

בנוסף, טיפול לא מספיק ממושך או לא מספיק עקבי יכול להסביר חלק מהכישלונות.

בחומצה סליצילית, למשל, הטיפול דורש לעיתים שימוש יומי במשך שבועות ואף חודשים. טיפול של מספר ימים בלבד בדרך כלל אינו מספיק ליבלת פלנטרית עבה.

אילו טיפולים קיימים ליבלות?

קיימות שיטות רבות, והעובדה שיש כל כך הרבה טיפולים היא למעשה סימן לכך שאין טיפול אחד שמצליח אצל כולם.

אפשרויות מקובלות כוללות חומצה סליצילית, חנקן נוזלי, טיפולים קרטוליטיים שונים, קנתרידין או תכשירים משולבים, שיטות אימונותרפיות, טיפולים בהזרקה, אלקטרוכירורגיה וסוגים שונים של לייזר.

הטיפול נבחר לפי גיל המטופל, מספר היבלות, המיקום, עובי הנגע, משך המחלה, טיפולים קודמים, רמת הכאב ומחלות הרקע.

חומצה סליצילית

חומצה סליצילית היא אחד הטיפולים הוותיקים ביותר ליבלות.

היא מפרקת בהדרגה את שכבות הקרטין ומאפשרת הסרה הדרגתית של הרקמה המעובה.

היתרון הוא שניתן לבצע את הטיפול בבית והוא אינו דורש פעולה פולשנית. החיסרון הוא הצורך בהתמדה לאורך זמן.

במחקר אקראי גדול שהשווה חומצה סליצילית לחנקן נוזלי ביבלות פלנטריות לא נמצא יתרון מובהק לחנקן מבחינת שיעור ההיעלמות.

כלומר, חנקן אינו בהכרח "חזק יותר" או יעיל יותר בכף הרגל, למרות שהוא מרגיש אגרסיבי יותר בזמן הטיפול.

טיפול בחנקן נוזלי

Cryotherapy גורם להקפאה מבוקרת של רקמת היבלת.

זהו טיפול נפוץ מאוד, במיוחד ביבלות בכפות הידיים. בדרך כלל נדרשים מספר מפגשים בהפרשים של מספר שבועות.

בכף הרגל הטיפול יכול להיות כואב, וביבלות עבות במיוחד החדירה לעומק יכולה להיות מוגבלת.

כאמור, במחקר מבוקר ביבלות פלנטריות לא נמצא הבדל משמעותי בתוצאה בין טיפול בחנקן לבין חומצה סליצילית.

כאשר מטופל עבר מספר רב של טיפולי חנקן ללא שינוי משמעותי, הגיוני לשקול מעבר לאסטרטגיה אחרת במקום לחזור שוב ושוב על אותו טיפול.

קנתרידין

קנתרידין הוא חומר היוצר שלפוחית מבוקרת באזור שבו הוא מוחל. הוא משמש ברפואת עור לטיפול בנגעים ויראליים מסוימים.

קיימים גם תכשירים משולבים המכילים קנתרידין יחד עם חומרים נוספים. מחקרים ביבלות פלנטריות עקשניות מצאו תוצאות טובות עם שילובים המכילים קנתרידין, פודופילוטוקסין או פודופילין וחומצה סליצילית, אך יש להבדיל בין תכשירים משולבים אלה לבין קנתרידין לבדו.

לאחר הטיפול עלולה להיווצר שלפוחית וכאב מקומי, ולכן חשוב לקבל הוראות ברורות לגבי זמן השארת החומר, שטיפה וטיפול באזור לאחר מכן.

מתי שוקלים טיפול בלייזר?

לייזר נשקל בעיקר כאשר מדובר ביבלת עקשנית, כואבת, ממושכת או כזו שלא הגיבה לטיפולים קודמים.

ההנחיות הקליניות לטיפול ביבלות עור כוללות טיפולי לייזר בין האפשרויות ליבלות פלנטריות עקשניות.

חשוב להדגיש שלא כל יבלת קטנה דורשת לייזר.

אם מדובר בילד עם יבלת חדשה ולא כואבת, למשל, לעיתים טיפול שמרני או אפילו המתנה הם אפשרות סבירה.

לעומת זאת, מטופל שסובל במשך שנה או שנתיים מיבלת עמוקה בעקב, עבר טיפולים רבים ללא הצלחה וכבר מתקשה לדרוך על הרגל הוא מצב שונה לחלוטין.

כיצד לייזר מטפל ביבלת?

המנגנון תלוי בסוג הלייזר.

לייזרים אבלטיביים כגון CO2 יכולים להסיר או לאדות את הרקמה הנגועה בצורה מבוקרת.

לייזרים וסקולריים או Nd:YAG פועלים בצורה שונה ויכולים לפגוע בין היתר באספקת הדם של היבלת וברקמה הנגועה.

אין משמעות רפואית למשפט "הלייזר שורף את שורש היבלת", משום שליבלת אין שורש אנטומי.

המטרה היא להרוס במידה מספקת את הרקמה המכילה תאים שנדבקו ב־HPV תוך ניסיון לצמצם נזק מיותר לעור התקין.

האם לייזר יעיל יותר מחנקן?

לא ניתן לומר באופן גורף שלייזר תמיד יעיל יותר.

מחקר אקראי שהשווה לייזר CO2 לחנקן נוזלי ב־60 מטופלים עם יבלות בכף הרגל מצא שבקבוצת הלייזר נדרש מספר קטן יותר של טיפולים בממוצע. עם זאת, שיעור ההישנות לאחר מספר חודשים לא היה שונה באופן מובהק בין הקבוצות.

מחקרים אחרים הראו יעילות של Nd:YAG ושל Pulsed Dye Laser ביבלות פלנטריות עקשניות, אך שיעורי ההצלחה משתנים מאוד בין מחקרים ובהתאם לסוג היבלת, סוג הלייזר ופרוטוקול הטיפול.

לכן לייזר הוא כלי טיפולי חשוב, במיוחד במקרים עקשניים, אך אינו הבטחה להיעלמות מוחלטת של כל יבלת.

כיצד מתבצע טיפול לייזר ביבלת בכף הרגל?

תחילה בודקים את הנגע ומוודאים שהאבחנה אכן מתאימה ליבלת.

ביבלות פלנטריות קיימת לעיתים שכבת קרטין עבה מאוד שמסתירה את היבלת. לעיתים מסירים באופן מבוקר חלק מהעור המת כדי להעריך טוב יותר את גבולות הנגע.

בהתאם לסוג הלייזר ולשיטת העבודה מבוצע אלחוש מקומי.

לאחר שהאזור מורדם ניתן לבצע את הטיפול לעומק המתאים.

בסיום נשאר אזור פצוע שטחי או עמוק יותר בהתאם לגודל היבלת ולסוג הטיפול. בכף הרגל יש לכך משמעות מיוחדת משום שכל דריכה מפעילה לחץ על האזור המטופל.

האם טיפול הלייזר כואב?

אלחוש מקומי מפחית משמעותית את הכאב בזמן הפעולה, אבל יש להפריד בין הכאב במהלך הטיפול לבין הכאב בתקופת ההחלמה.

כאשר מטפלים ביבלת משמעותית באזור נושא משקל, לאחר שההרדמה חולפת יכולים להופיע כאב ורגישות בדריכה.

בחלק מהמקרים המטופל צולע במשך מספר ימים.

ביבלת גדולה בעקב או בכרית כף הרגל ההחלמה יכולה להיות מורגשת יותר, משום שמופעל לחץ ישירות על הפצע בכל צעד.

לכן חשוב לתכנן את הטיפול ולא לבצע אותו יום לפני טיול ארוך, מרתון, משחק ספורט חשוב או עבודה שמחייבת עמידה ממושכת.

כמה זמן לוקח לפצע להחלים?

אין זמן אחיד.

יבלת קטנה יכולה להחלים יחסית במהירות. יבלת גדולה ועמוקה בכף הרגל יכולה לדרוש מספר שבועות עד שהאזור מרגיש נוח לחלוטין.

תהליך הריפוי מושפע מהעומק, גודל הפצע, המיקום המדויק, גיל המטופל, עישון, מחלות רקע, זרימת דם לרגליים ומידת הלחץ המופעלת על האזור.

גם כאשר פני העור כבר נסגרו, יכולה להישאר רגישות בדריכה למשך זמן נוסף.

האם צריך לנוח אחרי הטיפול?

ביבלת בכף הרגל מומלץ לקחת בחשבון תקופה של הורדת עומס.

אין צורך שכל מטופל יהיה מרותק למיטה, אבל בימים הראשונים יש להימנע מעומס מיותר על האזור.

במקרה של טיפול נרחב מומלץ בדרך כלל לדחות ריצה, כדורגל, אימוני רגליים ופעילות הגורמת לחיכוך ולחץ משמעותיים עד שהאזור מתקדם היטב בריפוי.

החזרה לספורט צריכה להיקבע לפי גודל הפצע וקצב ההחלמה ולא לפי מספר ימים קבוע מראש.

איך מטפלים בפצע אחרי לייזר?

המטרה היא לשמור על אזור הטיפול נקי, מוגן ולמנוע לחץ וחיכוך מיותרים.

הוראות הטיפול משתנות בהתאם לעומק ולשיטת הפעולה, ולכן יש לפעול לפי ההנחיות שניתנו לאחר הטיפול.

לעיתים נעשה שימוש בחבישה שאינה נדבקת לפצע, חומר חיטוי מתאים ושמירה על אזור יבש או מוגן בהתאם לשלב ההחלמה.

אין לקלף בכוח רקמה או גלד.

האם יש סיכון לזיהום?

כן.

כל טיפול היוצר פצע בעור כרוך באפשרות לזיהום משני, ובכף הרגל הסיכון מקבל חשיבות נוספת בשל זיעה, נעליים סגורות ומגע עם משטחים.

אודם מקומי קל ורגישות לאחר הפעולה יכולים להיות חלק מתהליך ההחלמה.

לעומת זאת, כאב שמחמיר משמעותית, אודם שהולך ומתפשט, חום מקומי ניכר, נפיחות משמעותית, הפרשה מוגלתית, ריח חריג או חום גוף מצריכים בדיקה רפואית.

אנטיביוטיקה אינה ניתנת באופן אוטומטי לכל מטופל לאחר טיפול ביבלת. היא נשקלת כאשר יש חשד לזיהום בהתאם לבדיקה ולמצב הקליני.

האם נשארת צלקת?

כל טיפול הרסני בעור עלול להשאיר צלקת.

בכף הרגל יש חשיבות מיוחדת לכך, משום שצלקת באזור נושא משקל יכולה בעצמה להיות רגישה.

לכן המטרה בטיפול אינה לבצע את הצריבה העמוקה ביותר האפשרית, אלא להגיע לאיזון בין הרס מספיק של הרקמה הנגועה לבין שמירה ככל האפשר על הרקמה הבריאה.

ככל שהיבלת גדולה ועמוקה יותר וככל שנדרשת פעולה אגרסיבית יותר, כך יש להביא בחשבון גם את הסיכון לשינוי במרקם העור או לצלקת.

האם היבלת יכולה לחזור אחרי לייזר?

כן.

זו אחת הנקודות החשובות ביותר שיש להבין לפני הטיפול.

לייזר מטפל ברקמה הקיימת. הוא אינו מחסן את המטופל מפני HPV ואינו מבטיח שכל תא נגוע מיקרוסקופי באזור הושמד.

לכן יכולה להישאר שארית קטנה שממנה תתפתח מחדש יבלת, או שתופיע יבלת חדשה ממש בסמוך לאזור שטופל.

גם במחקרים של לייזרים שונים דווח על הישנות לאחר טיפול, אף שבחלק מהמחקרים הושגו שיעורי ניקוי גבוהים.

חזרה של היבלת אינה בהכרח מעידה שהטיפול הקודם בוצע בצורה לא נכונה.

כמה טיפולי לייזר צריך?

אי אפשר לדעת מראש באופן מדויק.

ביבלת קטנה ניתן לעיתים להגיע לתוצאה לאחר טיפול אחד.

ביבלת עקשנית, גדולה, עמוקה או מרובת מוקדים ייתכן צורך במספר טיפולים.

בפועל, במקרים עקשניים מקובל לעיתים להכין את המטופל לאפשרות של שניים עד שלושה טיפולים ואף יותר, ולא להציג טיפול ראשון כהבטחה לפתרון סופי.

התגובה לטיפול הראשון מספקת מידע חשוב לגבי ההמשך.

האם כדאי לבצע טיפול נוסף מיד אם נשארה יבלת?

בדרך כלל יש לאפשר לעור להחלים ולהעריך את האזור מחדש לאחר שהתגובה הדלקתית והפצע חלפו.

לעיתים מיד אחרי הטיפול קשה לדעת אם יש עדיין שארית יבלת משום שהאזור מכוסה גלד, רקמת ריפוי ואודם.

לאחר ההחלמה ניתן לבחון מחדש את קווי העור, את המרקם ולעיתים גם את הממצאים בדרמוסקופיה.

האם אפשר לטפל בילדים?

כן, אבל לא כל ילד עם יבלת צריך טיפול אגרסיבי.

בילדים קיימת נטייה משמעותית להיעלמות ספונטנית של יבלות לאורך הזמן.

לכן ההחלטה תלויה בגיל הילד, כאב, משך המחלה, מספר היבלות, קצב ההתפשטות והיכולת של הילד לשתף פעולה עם הטיפול.

כאשר יבלת גורמת לכאב משמעותי או נמשכת זמן רב למרות טיפולים אחרים, ניתן לשקול אפשרויות טיפול מתקדמות יותר.

ומה לגבי מטופלים עם סוכרת?

אצל אדם עם סוכרת חשוב במיוחד לא לבצע טיפול עצמי אגרסיבי בכף הרגל בלי הערכה רפואית.

כאשר קיימת נוירופתיה, ירידה בתחושה, מחלת כלי דם או ריפוי פצעים לקוי, יש לשקול בזהירות כל פעולה שיוצרת פצע בכף הרגל.

לא כל אדם עם סוכרת מנוע מטיפול, אך יש להתייחס למצב זרימת הדם, איזון הסוכרת, תחושה בכפות הרגליים ומחלות רקע לפני בחירת הטיפול.

האם מותר לחתוך יבלת בבית?

לא מומלץ לחתוך, לנקב או לצרוב יבלת באופן עצמאי.

מלבד הסיכון לדימום ולזיהום, יש גם סיכון שהאבחנה אינה נכונה.

נגע שנראה למטופל כמו יבלת יכול לעיתים להיות קאלוס, גוף זר, נגע עור אחר ובמקרים נדירים יותר נגע שמצריך בירור שונה לחלוטין.

האם יבלת בכף הרגל מדבקת?

כן, משום שמדובר בזיהום ויראלי.

עם זאת, רמת ההדבקה משתנה, ולא כל מגע גורם להתפתחות יבלת.

כדי להפחית העברה מומלץ לא לגרד או לחתוך את היבלת, לא להשתמש באותו כלי שיוף על עור בריא, לא לחלוק כלי טיפול בכפות הרגליים ולהשתמש בכפכפים באזורים ציבוריים לחים.

שאלות ותשובות על יבלות בכף הרגל וטיפול בלייזר

1. האם ליבלת יש שורש?

לא.

זהו מיתוס נפוץ. יבלת אינה צמח ואין לה שורש.

הנקודות הכהות שנראות לעיתים בתוך היבלת הן בדרך כלל כלי דם קטנים ולא שורשים. היבלת מורכבת מתאי עור שנדבקו ב־HPV.

2. למה היבלת כואבת בזמן דריכה?

ביבלת פלנטרית הלחץ של משקל הגוף דוחף את הרקמה המעובה פנימה. כתוצאה מכך נוצר לחץ על הרקמות שמתחת ליבלת, במיוחד כאשר היא ממוקמת בעקב או בכרית כף הרגל.

3. איך יודעים אם מדובר ביבלת או בקאלוס?

בדיקה קלינית ולעיתים דרמוסקופיה מאפשרות בדרך כלל להבדיל. ביבלת קווי העור נקטעים ולעיתים נראים כלי דם נקודתיים. בקאלוס קווי העור בדרך כלל ממשיכים דרך הנגע.

4. האם יבלת יכולה להיעלם בלי טיפול?

כן. מערכת החיסון יכולה לגרום להיעלמות ספונטנית, במיוחד בילדים. עם זאת, יבלות בכף הרגל יכולות להיות עקשניות ולהימשך זמן רב.

5. מתי כדאי לטפל ביבלת?

כאשר היא כואבת, מתפשטת, מפריעה להליכה או לספורט, קיימת זמן רב או אינה מגיבה לטיפולים קודמים.

6. האם חנקן נוזלי תמיד הטיפול הטוב ביותר?

לא.

מחקר אקראי גדול לא מצא יתרון לחנקן לעומת חומצה סליצילית בטיפול ביבלות פלנטריות.

7. למה חנקן לא עזר לי?

יבלת פלנטרית יכולה להיות עבה מאוד, והתגובה לחנקן משתנה בין מטופלים. לעיתים נדרשים טיפולים חוזרים, ולעיתים נכון לעבור לשיטה אחרת.

8. האם לייזר מתאים ליבלת שכבר טופלה בחנקן?

בהחלט ניתן לשקול זאת. למעשה, אחת האינדיקציות השכיחות לשקילת לייזר היא יבלת עקשנית שלא הגיבה לטיפולים קודמים.

9. האם לייזר מבטיח שהיבלת תיעלם?

לא.

אפשר להגיע לתוצאות טובות, אך אין טיפול רפואי ביבלות שמאפשר להבטיח 100% הצלחה.

10. האם מספיק טיפול לייזר אחד?

לפעמים כן, אבל לא תמיד. יבלות גדולות, עמוקות או עקשניות עשויות לדרוש שניים, שלושה טיפולים ולעיתים יותר.

11. מה עדיף – לייזר או חנקן?

הבחירה תלויה במקרה.

ביבלת חדשה ופשוטה אין בהכרח צורך להתחיל בלייזר. לעומת זאת, ביבלת עקשנית לאחר מספר טיפולי חנקן שלא הצליחו, לייזר יכול להיות אפשרות הגיונית. מחקר שהשווה CO2 לחנקן מצא פחות מפגשי טיפול בקבוצת הלייזר, אך לא הראה אפס הישנות.

12. האם הטיפול בלייזר כואב?

הפעולה עצמה מבוצעת בדרך כלל לאחר אלחוש מקומי. לאחר שהאלחוש חולף יכולה להיות רגישות וכאב, במיוחד בכף הרגל.

13. האם אצליח ללכת אחרי טיפול?

ברוב המקרים ניתן ללכת, אבל בהחלט יכולה להיות צליעה ורגישות בדריכה. ככל שהיבלת גדולה יותר וממוקמת באזור נושא משקל, ההשפעה על ההליכה יכולה להיות משמעותית יותר.

14. האם אפשר ללכת לעבודה למחרת?

תלוי בעבודה ובגודל הטיפול.

אדם שעובד בישיבה יכול לעיתים לחזור מהר יחסית. עבודה הדורשת שמונה שעות של עמידה והליכה היא סיפור אחר, ובטיפול נרחב כדאי להיערך למספר ימי הורדת עומס.

15. מתי אפשר לחזור לריצה או לחדר כושר?

רק כאשר הפצע התקדם מספיק בריפוי ואין כאב משמעותי או סיכון לפתיחתו מחדש. בטיפול נרחב בכף הרגל זה עשוי לקחת מספר שבועות.

16. האם היבלת יכולה לחזור בדיוק באותו מקום?

כן.

ייתכן שנשארו תאים נגועים מיקרוסקופיים, וייתכן שמדובר בנגע חדש שנוצר בסמוך. הישנות מוכרת גם לאחר טיפולי לייזר.

17. אם היבלת חזרה, האם הלייזר נכשל?

לא בהכרח.

טיפול יכול להסיר את הנגע שהיה קיים בזמן הפעולה, אך אינו יכול להבטיח שמערכת החיסון סילקה לחלוטין את HPV מכל האזור.

18. האם קנתרידין מתאים ליבלת בכף הרגל?

במקרים מסוימים כן. קיימים מחקרים על תכשירים משולבים הכוללים קנתרידין שהראו יעילות ביבלות פלנטריות עקשניות. הטיפול גורם ליצירת שלפוחית ולכן דורש שימוש מבוקר והוראות מדויקות.

19. האם אפשר לשלב לייזר וקנתרידין?

במקרים מסוימים ניתן להשתמש ביותר משיטה אחת לאורך מהלך הטיפול. ההחלטה נעשית לפי מצב היבלת, עומקה והתגובה לטיפולים קודמים. אין צורך לבצע את אותו שילוב לכל מטופל.

20. האם יבלת יכולה להתפשט אם מגרדים אותה?

כן. טראומה וגירוד יכולים להעביר חומר נגיפי לעור סמוך ולתרום ליצירת נגעים נוספים.

21. האם כדאי לשייף את היבלת?

הפחתה זהירה של שכבת קרטין עבה יכולה להיות חלק מטיפול מסוים, אך אין לחתוך לעומק ואין להשתמש באותו כלי לאחר מכן על עור בריא.

22. האם יבלות בכף הרגל מסוכנות?

ברוב המקרים לא. מדובר בנגעים שפירים. עם זאת, כאשר נגע אינו נראה טיפוסי, משתנה במהירות, מדמם ללא סיבה, מכויב או אינו מתנהג כפי שמצופה מיבלת, יש צורך בבדיקה ולא בהמשך צריבה אוטומטית.

23. מתי לא כדאי לטפל לבד בבית?

כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר יש סוכרת או בעיה בזרימת הדם, כאשר קיימת ירידה בתחושה בכפות הרגליים, כאשר הנגע מדמם או מכויב, או כאשר טיפולים עצמיים ממושכים לא הועילו.

24. האם טיפול אגרסיבי יותר מונע חזרה?

לא בהכרח.

טיפול עמוק יותר עלול להרוס יותר רקמה נגועה, אך במקביל הוא עלול ליצור פצע גדול יותר, כאב רב יותר וצלקת משמעותית יותר.

המטרה אינה לבצע את הטיפול הכי אגרסיבי שניתן, אלא את הטיפול המדויק שמתאים ליבלת ולמיקום שלה.

25. מה עושים אם אחרי חודש עדיין רואים משהו באזור?

נבדקים מחדש.

לא כל עור מעובה לאחר טיפול הוא בהכרח יבלת פעילה. לעיתים מדובר ברקמת ריפוי או קאלוס שנוצר מעל האזור. בדיקה ולעיתים דרמוסקופיה מאפשרות להחליט אם נדרש טיפול נוסף.

לסיכום

יבלות בכף הרגל ובכפות הידיים הן זיהומים ויראליים שכיחים הנגרמים מ־HPV.

חלק מהיבלות נעלמות באופן ספונטני, אך אחרות יכולות להישאר במשך חודשים ושנים ולהפוך לכואבות ולעקשניות.

אין טיפול אחד שמתאים לכל מטופל. חומצה סליצילית, חנקן, קנתרידין ושיטות נוספות יכולים להיות יעילים במקרים שונים, ולייזר מהווה אפשרות חשובה במיוחד כאשר מדובר ביבלת ממושכת, כואבת או כזו שלא הגיבה לטיפולים קודמים. ההנחיות הקליניות אכן כוללות טיפולי לייזר כאפשרות ביבלות פלנטריות עקשניות.

טיפול בלייזר אינו "מוציא את שורש היבלת", משום שליבלת אין שורש. מטרת הטיפול היא להרוס באופן מבוקר את הרקמה הנגועה ב־HPV.

גם לאחר טיפול מוצלח קיימת אפשרות להישנות, ולעיתים נדרשים מספר טיפולים.

במיוחד כאשר מדובר ביבלת בכף הרגל, יש לקחת בחשבון את תקופת ההחלמה: כאב, רגישות בדריכה, צליעה זמנית, צורך בהורדת עומס ואפשרות לזיהום או לצלקת.

לכן טיפול נכון מתחיל קודם כל באבחנה נכונה. לאחר מכן ניתן לבחור את השיטה המתאימה לפי סוג היבלת, עומקה, מיקומה, משך הזמן שהיא קיימת והטיפולים שכבר בוצעו.

ביבלות עקשניות, המטרה אינה להבטיח פתרון קסם בטיפול אחד, אלא לבנות טיפול מדורג ומדויק שמגדיל את הסיכוי להיעלמות היבלת תוך שמירה ככל האפשר על העור התקין ועל תפקוד כף הרגל.