רופא אחראי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה.
עודכן ב-20.10.2026.
הרפס בעין הוא זיהום הקשור לנגיף הרפס סימפלקס, העלול לפגוע בקרנית או ברקמות אחרות באזור העין. כאב, אודם, דמעת, רגישות לאור וטשטוש ראייה אינם ייחודיים להרפס, אבל הם מצדיקים בירור ולא ניסיון לטפל לבד.
בקצרה
כאשר מופיעים כאב בעין, רגישות לאור, טשטוש או ירידה בראייה, או אודם שמחמיר, יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים, רצוי עוד באותו יום. שינוי חד בראייה או כאב משמעותי מצריכים פנייה מיידית לעזרה רפואית. אין להמתין לתור שגרתי אצל רופא עור כדי לברר תסמינים בעין.
התסמינים יכולים לכלול תחושת גוף זר, אודם, דמעת, כאב ורגישות לאור. לעיתים יש נפיחות בעפעף או שלפוחיות על העפעף ובעור הסמוך. המחלה יכולה להופיע גם בלי פצע הרפס בשפתיים בזמן הבדיקה. פצע ליד העין אינו מוכיח שהקרנית מעורבת, אך תסמינים בעין עצמה מחייבים הערכה נפרדת. מידע כללי על הנגיף נמצא בעמוד הרפס סימפלקס: תסמינים, אבחון וטיפול.
העפעף הוא חלק מהעור סביב העין, ואילו הקרנית היא הרקמה השקופה בקדמת העין. זיהום שטחי בקרנית ופגיעה בשכבות עמוקות יותר דורשים גישות טיפול שונות. אי אפשר לבחור טיפול על סמך מיקום הפצע או חומרת האודם בלבד.
רופא עיניים בודק את העין, לרוב באמצעות מנורת סדק ולעיתים באמצעות צבע שמסייע לראות פגיעה בקרנית. לפי הממצאים ניתן לשקול משטח או בדיקות נוספות. חשוב לציין הרפס קודם בעין, תרופות, דיכוי חיסוני, שימוש בעדשות מגע וניתוחי עיניים קודמים. אבחנה של הרפס בעור אינה מחליפה בדיקת עיניים.
הטיפול עשוי לכלול תרופה אנטי-ויראלית לעין או דרך הפה, לפי סוג המעורבות והחומרה. במצבים מסוימים נדרשות גם טיפות סטרואידים, אך רק לפי הוראת רופא עיניים, בשילוב טיפול מתאים ובמעקב. סטרואידים אינם טיפול עצמי לאודם בעין ויכולים להיות לא מתאימים בחלק מסוגי הזיהום.
אין להשתמש בקרם להרפס שמיועד לעור בתוך העין, ואין להשתמש בשאריות טיפות מטיפול קודם. בזמן זיהום פעיל יש להימנע מעדשות מגע עד לקבלת הנחיה לחזרה לשימוש. אין לשנות או להפסיק טיפול שניתן בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.
טיפול מתאים יכול להביא לשיפור, אך משך ההחלמה תלוי בממצאים. מעורבות בקרנית עלולה לגרום לצלקת ולפגיעה בראייה, בעיקר במקרים חוזרים או כשיש פגיעה משמעותית. לא כל זיהום גורם לנזק קבוע, ואין להבטיח מראש תוצאה או משך טיפול אחיד.
הנגיף יכול להישאר רדום ולהתעורר שוב. במקרים חוזרים רופא עיניים עשוי לשקול טיפול מונע. גם אם הכאב פוחת, חשוב להגיע לביקורת שנקבעה. עוצמת הכאב אינה המדד היחיד למצב הקרנית.
שטפו ידיים והימנעו מנגיעה בפצעי הרפס ואחר כך בעיניים. אין לשתף חפצים שבאו במגע עם נגע פעיל. רבים ממקרי ההרפס בעין קשורים להתעוררות של נגיף שכבר נמצא בגוף, ולכן אין להניח שכל הופעה נגרמה מהדבקה חדשה או מעדשות מגע. על הרפס בשפתיים אפשר לקרוא בעמוד הרפס בשפתיים.
בזיהום שפוגע בשכבה החיצונית של הקרנית, התרופה מכוונת לנגיף ולפגיעה השטחית. כאשר יש דלקת בשכבות עמוקות יותר או ברקמות אחרות בעין, התוכנית עשויה להיות שונה ולכלול גם טיפול בדלקת. לכן שתי אבחנות שנקראות באופן כללי 'הרפס בעין' אינן בהכרח אותו מצב רפואי. ההחלטה אינה מבוססת רק על עצם קיומו של נגיף הרפס בעבר, אלא על הממצאים בבדיקה הנוכחית. שלבקת חוגרת באזור העין היא מצב נפרד, ומידע עליה נמצא בעמוד הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת).
חשוב לתאר מתי התחילו התסמינים, אם הראייה השתנתה ואם בעבר היה אירוע דומה באותה עין. יש להביא רשימה של טיפות ותרופות, כולל טיפול שניתן בעבר ושאריות טיפול שנעשה בהן שימוש. כדאי לציין שימוש בעדשות מגע, ניתוחים קודמים, פגיעה בעין ומחלות או תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. מידע זה מסייע לבירור, אך אינו מחליף הסתכלות בקרנית ובשאר חלקי העין.
התוכנית עשויה לכלול כמה תכשירים עם הוראות שונות. חשוב להבין איזה תכשיר מיועד לעין, איזה נלקח דרך הפה ומתי יש להגיע לביקורת. אם קשה להזליף טיפות, אם יש ספק בדרך השימוש או אם מתפתח גירוי לאחר תכשיר, יש לפנות לצוות המטפל. אין להפסיק תרופה רק מפני שהאודם פחת, ואין להאריך טיפול ללא בדיקה. חזרה של כאב, רגישות לאור או שינוי בראייה במהלך הטיפול מצריכה הערכה ולא המתנה לביקורת הרחוקה.
הקלה בתסמינים אינה תמיד מעידה שכל הפגיעה בקרנית חלפה. רופא העיניים בודק בין היתר את ההחלמה ואת הצורך בהמשך טיפול. במקרים חוזרים או לאחר פגיעה משמעותית, אפשר לשקול תוכנית להפחתת הישנות. היא אינה זהה לכל אדם ויכולה להשתנות לפי מספר האירועים, סוג המעורבות והרקע הרפואי. אין להתחיל טיפול מונע מהאינטרנט או בעקבות ניסיון של אדם אחר.
החזרה לעדשות מגע צריכה להיעשות לפי הנחיה ולא לפי תחושת נוחות בלבד. יש לברר גם את הטיפול בעדשות ובאביזרים ששימשו בזמן הזיהום. אין לשתף מגבות או מוצרי איפור שבאו במגע עם נגע פעיל, ויש להקפיד על ידיים נקיות לפני טיפול באזור העין. אם הראייה מטושטשת, אין לנהוג עד שהיכולת לראות בטוחה; הצורך בהגבלה ובמועד החזרה לשגרה תלוי במצב העין.
תסמינים בעין עצמה מצריכים רופא עיניים. נגעים בעור העפעפיים יכולים לדרוש גם בדיקת עור, בלי לדחות בירור של כאב או שינוי בראייה.
המידע כללי ואינו מחליף בדיקת עיניים או ייעוץ רפואי אישי.
הרפס בעין נגרם בדרך כלל מנגיף הרפס סימפלקס, ושלבקת חוגרת בעין מנגיף האבעבועות. שניהם עלולים לפגוע בראייה, והבדיקה אצל רופא עיניים דחופה בשני המקרים. פריחה בפנים או סביב העין מחייבת בדיקה בהקדם. מידע על שלבקת חוגרת נמצא בעמוד הרפס זוסטר.
לא. יש מצבים שמחלימים עם טיפול ללא נזק קבוע, אך לא ניתן לדעת זאת מראש בלי בדיקה ומעקב.
רק לפי החלטת רופא עיניים. ההתאמה תלויה בסוג הפגיעה, ובדרך כלל מחייבת טיפול אנטי-ויראלי מתאים ומעקב.
כן. במקרים חוזרים אפשר לדון בטיפול מונע, לפי הממצאים וההיסטוריה.
לא מומלץ להרכיב עדשות מגע בזמן כאב, אודם או חשד לזיהום בעין. פנו לבדיקת עיניים וקבלו הנחיה מתי אפשר לחזור להשתמש בהן. אין להסתפק בכך שהאודם פחת, ואין להשתמש בטיפות או במשחה לעור כדי לאפשר המשך הרכבה.
כאב בעין, שינוי בראייה או רגישות לאור מצריכים בדיקת עיניים דחופה. נגע בעור העפעף יכול להיבדק גם אצל רופא עור, אך אינו סיבה לדחות בירור של תסמינים בעין עצמה. הרופא קובע את מידת הדחיפות לפי התסמינים והממצאים, לא לפי גודל הפצע בעור.
אין להניח שהאירוע החדש זהה לקודם. הרפס יכול לפגוע בחלקים שונים של העין, ולכן יש צורך בהתאמת טיפול ובמעקב. טיפות סטרואידים בפרט אינן מיועדות להתחלה עצמית. עד הבדיקה אפשר למסור לרופא את שמות התרופות שניתנו בעבר, בלי לשנות טיפול לבד.
עלות ייעוץ היא 1,200 ש"ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד; הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר ופעולות כירורגיות או אסתטיות אינם כלולים.
אין הסדר עם קופות החולים או עם ביטוחים משלימים.