הרפס באברי המין (Herpes Genitalis) הוא מחלת מין נפוצה הנגרמת על ידי נגיף ההרפס סימפלקס (HSV). קיימים שני סוגי נגיף:
HSV-1 – נפוץ בעיקר בהרפס בשפתיים, אך יכול להדביק גם את איברי המין.
HSV-2 – גורם לרוב המקרים של הרפס באיברי המין.
הנגיף נשאר רדום בגוף לכל החיים ויכול להתפרץ מחדש בעקבות חולשה במערכת החיסון, סטרס, שינויים הורמונליים או מחלות אחרות.
הופעת שלפוחיות קטנות באזור השפתיים החיצוניות, דופן הנרתיק ובסמוך לפי הטבעת.
גרד, תחושת עקצוץ, כאב בזמן מתן שתן או קיום יחסי מין.
לעיתים הפרשות מהנרתיק, נפיחות וכאב באזור האגן.
שלפוחיות או פצעים על הפין, שק האשכים, באזור המפשעה או פי הטבעת.
גרד, תחושת שריפה וכאב מקומי.
חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ובלוטות לימפה מוגדלות.
פצעים שהופכים לקרומים לפני החלמה (7–14 יום).
שלב מוקדם (פרודרומלי) – תחושת עקצוץ, גרד, שריפה או כאב באזור הנגוע.
שלב השלפוחיות – הופעת שלפוחיות קטנות מלאות נוזל.
שלב הפצעים – השלפוחיות מתפוצצות, נוצרים פצעים שטחיים.
שלב ההגלדה – הפצעים מתייבשים, נוצרים קרומים עד להחלמה מלאה.
שלב רדום – הנגיף נשאר רדום בעצבים ועלול להתפרץ מחדש בעתיד.
קיום יחסי מין (וגינליים, אוראליים, אנאליים) עם נשא נגיף ההרפס.
מגע ישיר עם פצעי הרפס או נוזלי גוף נגועים.
העברה מהאם לעובר בזמן הלידה (Neonatal Herpes).
בדיקה קלינית – זיהוי הפצעים על ידי רופא מומחה.
תרבית מהפצע – בדיקה לזיהוי נגיף ההרפס.
PCR – בדיקה מדויקת לגילוי DNA של הנגיף.
בדיקות דם – לזיהוי נוגדנים במקרים בהם אין פצעים גלויים.
ההדבקה גבוהה במיוחד בזמן התפרצות פעילה עם פצעים טריים.
גם כאשר אין פצעים גלויים, ניתן להדביק עקב שידוף נגיפי (viral shedding).
שימוש בקונדום מפחית את הסיכון אך לא מגן לחלוטין.
אסיקלוביר, ולסיקלוביר ופמפיקלוביר לקיצור משך ההתפרצות והפחתת חומרתה.
טיפול מדכא כרוני מומלץ למי שסובל מהתפרצויות תכופות.
משחות אנטי-ויראליות להקלה על כאב וזירוז ההחלמה.
קומפרסים קרים, שמירה על ניקיון האזור ולבישת בגדים רפויים.
שימוש בתמציות צמחיות (כמו אלוורה) להרגעת העור.
תוספי ליזין, ויטמין C וויטמין B12 עשויים לסייע בחיזוק מערכת החיסון.
התפרצויות חוזרות ותחושת חוסר נוחות כרונית.
סיכון מוגבר להדבקה במחלות מין נוספות.
זיהומים משניים עקב פצעים פתוחים.
בהריון – סכנה להעברת הנגיף לתינוק, שעלולה להוביל לזיהום חמור.
נשים בהריון שנדבקות בהרפס בפות, בנרתיק או באיבר הנשי נדרשות למעקב רפואי צמוד:
טיפול אנטי-ויראלי להפחתת סיכון להדבקה בלידה.
אפשרות לניתוח קיסרי במקרה של התפרצות פעילה בזמן הלידה.
מניעה חשובה במיוחד בשליש האחרון להריון.
הרפס באיברי המין עלול לגרום למצוקה רגשית, בושה ופחד מהדבקה.
תקשורת פתוחה עם בני הזוג, תמיכה פסיכולוגית וידע נכון יכולים להקל על ההתמודדות.
חשוב לזכור שמדובר במחלה כרונית נפוצה שניתן לחיות איתה בצורה תקינה.
שימוש באמצעי מגן ביחסי מין.
הימנעות ממגע מיני בזמן התפרצות פעילה.
שמירה על היגיינה אישית ושיתוף מידע עם בני זוג.
טיפול מונע למי שסובל מהתפרצויות חוזרות.
ברוב המקרים ההדבקה היא ממגע מיני, אך ניתן להידבק גם במגע ישיר עם פצעי הרפס או נוזלים נגועים.
כן. הנגיף עלול לעבור גם בהיעדר סימנים חיצוניים (viral shedding).
הרפס בפות מתייחס לפצעים באזור השפתיים החיצוניות, בעוד הרפס וגינלי/בנרתיק מתאר פצעים פנימיים יותר באזור הנרתיק.
באופן דומה לנשים – טיפול אנטי-ויראלי פומי ומשחות מקומיות להקלה.
כן. חשוב לקבל טיפול מתאים ולעיתים לבצע ניתוח קיסרי כדי למנוע הדבקה של התינוק.
נכון להיום אין חיסון מאושר נגד הרפס, אך קיימים ניסיונות מחקריים בתחום.
חיזוק מערכת החיסון, הימנעות מסטרס, שימוש בטיפול מונע ותזונה מאוזנת יכולים להפחית את שכיחות ההתפרצויות.
הרפס באברי המין הוא מצב שכיח אך ניתן לשליטה. אבחון מוקדם, טיפול נכון ומניעה בזמן קיום יחסי מין יכולים להפחית התפרצויות וסיכון להדבקה. במידה ויש סימנים ראשוניים או פצעים באזור איברי המין – מומלץ לפנות לרופא מומחה לאבחון וייעוץ רפואי מותאם אישית.
עלות הייעוץ הינה 1,200 ש״ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד ואינו כולל הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר או כל פעולה כירורגית / אסתטית אחרת.
קופות החולים אינן מעניקות החזר עבור ייעוץ זה ואין הסדר עם ביטוחים משלימים.
מטופלים בעלי ביטוח בריאות פרטי עשויים להיות זכאים להחזר של עד כ־80% מעלות הייעוץ, בהתאם לתנאי הפוליסה ובכפוף להצגת סיכום ביקור וחשבונית מס.
מומלץ לבדוק מראש את זכאות ההחזר מול חברת הביטוח הפרטית.