זיבה יכולה להימצא בלוע ובפי הטבעת ולא רק באיברי המין. זיהומים אלה מופיעים בעקבות מין אוראלי או אנאלי, וברוב המקרים אינם גורמים לתסמינים.
אדם יכול לקבל תוצאה שלילית בבדיקת שתן ובכל זאת לשאת זיבה בגרון או בפי הטבעת. לכן בחירת הדגימה חייבת להתבסס על אזורי החשיפה ולא רק על התלונות.
זיבה בלוע לאחר מין אוראלי
זיבה בלוע יכולה לעבור כאשר הפה או הלוע באים במגע עם איבר מין נגוע, וכן כאשר איברי המין באים במגע עם לוע הנושא את החיידק.
ברוב המקרים אין כאב גרון או סימן חיצוני. כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול כאב גרון, אודם, גירוי, אי־נוחות בבליעה או הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר.
תסמינים אלה אינם ייחודיים לזיבה. רוב כאבי הגרון נגרמים מזיהומים אחרים, ולא ניתן לאבחן זיבה על פי מראה הלוע.
האבחון נעשה באמצעות מטוש מהלוע ובדיקה מולקולרית. בדיקת שתן אינה בודקת את הלוע ואינה שוללת זיבה באזור זה.
זיבה רקטלית יכולה לעבור במגע אנאלי. גם מגע של הפרשות נגועות באזור פי הטבעת ללא חדירה מלאה יכול לאפשר העברה.
רוב הזיהומים הרקטליים אינם גורמים לתסמינים. כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול גרד, כאב, הפרשה, דימום קל, תחושת לחץ או כאב בזמן יציאה.
תסמינים דומים יכולים להיגרם מטחורים, פיסורה, הרפס, כלמידיה, דלקת עור ומחלות מעי. לכן האבחנה מחייבת מטוש מתאים ולא יכולה להתבסס על התסמינים בלבד.
בדיקת שתן שלילית אינה שוללת זיבה בפי הטבעת.
האם ניתן לשאת זיבה במספר אזורים?
כן. אדם יכול לשאת את החיידק בשופכה, בלוע ובפי הטבעת במקביל.
כאשר היו מספר סוגי מגע, ייתכן צורך לבדוק יותר מאזור אנטומי אחד. תוצאה שלילית באתר אחד אינה מלמדת בהכרח על האתרים האחרים.
מסיבה זו חשוב למסור לרופא מידע מלא על סוגי המגע, גם כאשר אין תסמינים באזור מסוים.
מדוע זיבה בלוע מחייבת מעקב מיוחד?
זיבה בלוע קשה יותר להכחדה בהשוואה לזיהום בחלק מהאזורים האחרים. הלוע עלול לשמש מאגר להעברת החיידק ולהתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.
לאחר טיפול בזיבה בלוע מקובל לבצע בדיקת ריפוי חוזרת כעבור 7–14 ימים. אין לבצע אותה מוקדם מדי, משום שבדיקה מולקולרית עלולה לעיתים לזהות שאריות חומר גנטי גם לאחר שהחיידק כבר אינו פעיל.
אם בדיקת הריפוי חיובית או שהתסמינים נמשכים, יש לבצע הערכה חוזרת ולשקול תרבית ובדיקת רגישות לאנטיביוטיקה. אין להתחיל טיפול נוסף באופן עצמאי.
טיפול, בני זוג ובדיקות נוספות
הטיפול בזיבה נקבע לפי הנחיות רפואיות עדכניות, מיקום הזיהום, משקל המטופל, אלרגיות, הריון וטיפולים קודמים.
יש להימנע מיחסי מין בהתאם להנחיית הרופא ועד שגם בני הזוג הרלוונטיים נבדקו וטופלו. בן או בת זוג יכולים לשאת זיבה בלוע או בפי הטבעת ללא תסמינים ולהדביק מחדש לאחר טיפול.
כאשר מאובחנת זיבה, מומלץ לשקול גם בדיקות לכלמידיה, עגבת ו־HIV. בהתאם לסוגי החשיפה, ייתכן צורך לבדוק את איברי המין, הלוע ופי הטבעת גם כאשר הזיבה נמצאה רק באחד מהאתרים.
לאחר מין אוראלי או אנאלי, בדיקת שתן לבדה אינה תמיד מספיקה. יש להתאים את הבדיקות לאזורי החשיפה כדי לא להחמיץ זיהום שקט.המידע במאמרים על דלקת בשופכה, מיקופלזמה גניטליום וזיבה חוץ־גניטלית נבדק מול הנחיות CDC ומול עדכון ארגון הבריאות העולמי בנושא עמידות הזיבה לאנטיביוטיקה.
