פריחה שחוזרת שוב ושוב היא תלונה שכיחה. היא יכולה להופיע באותו אזור בכל פעם או לעבור ממקום למקום, להימשך דקות, ימים או שבועות ולהיות מלווה בגרד, צריבה, כאב, קילוף, שלפוחיות או נפיחות.

מטופלים רבים מניחים שכל פריחה חוזרת היא אלרגיה. בפועל, קיימות סיבות רבות אחרות, ובהן אורטיקריה כרונית, אטופיק דרמטיטיס, דרמטיטיס ממגע, פסוריאזיס, פטרת, גרדת, תגובה לתרופות ומחלות דלקתיות או אוטואימוניות של העור.

המראה של הפריחה, משך הזמן שבו כל נגע נשאר במקום, האזורים המעורבים והקשר לחשיפות או לתרופות חשובים יותר מההגדרה הכללית של “אלרגיה”. אבחון נכון מאפשר להימנע מבדיקות אלרגיה מיותרות ומטיפולים שאינם מתאימים.

מהי פריחה חוזרת?

פריחה חוזרת היא פריחה שנעלמת וחוזרת לאחר פרקי זמן משתנים. לעיתים מדובר בהתלקחויות של אותה מחלת עור כרונית, ולעיתים בכל פעם מתפתחת תגובה חדשה בעקבות חשיפה לחומר מסוים, תרופה, זיהום או גורם סביבתי.

יש הבדל משמעותי בין מצבים שונים:

נגעים שנעלמים בתוך מספר שעות ומופיעים במקום אחר

כתמים שנשארים באותו מקום במשך ימים

פריחה שחוזרת תמיד לאחר שימוש בתכשיר מסוים

פריחה שמופיעה שוב ושוב בדיוק באותו אזור

פריחה שמחמירה בחורף, בחום, בזיעה או לאחר חשיפה לשמש

פריחה המלווה בחום, כאבי מפרקים או תסמינים כלליים

ההבדלים האלה מסייעים לרופא העור לקבוע האם מדובר באורטיקריה, אקזמה, זיהום, מחלה דלקתית או תגובה לתרופה.

האם כל פריחה מגרדת היא אלרגיה?

לא. גרד הוא תסמין שכיח כמעט בכל מחלות העור ואינו מוכיח שמדובר באלרגיה.

גרד יכול להופיע באטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, פטרת, גרדת, יובש בעור, מחלות שלפוחתיות, אורטיקריה ומחלות נוספות. גם פריחה שהשתפרה לאחר נטילת אנטיהיסטמין אינה בהכרח אלרגיה, משום שלתרופות אלה יכולה להיות השפעה מסוימת על תחושת הגרד גם במצבים אחרים.

אלרגיה היא תגובה חיסונית לחומר מסוים. כדי לקבוע שקיימת אלרגיה צריך להראות קשר הגיוני וחוזר בין חשיפה מוגדרת לבין הופעת התסמינים. בדיקת דם חיובית בלבד אינה מוכיחה שהחומר שנבדק הוא הגורם לפריחה.

אורטיקריה: פריחה שנודדת ונעלמת במהירות

אורטיקריה, המכונה גם סרפדת או חרלת, מתבטאת בנגעים מורמים, בצקתיים ומגרדים. הנגעים יכולים להיות אדומים או בצבע העור, להשתנות בגודלם ולהתחבר למשטחים גדולים.

המאפיין החשוב ביותר הוא שכל נגע בודד נעלם בדרך כלל בתוך פחות מ־24 שעות, מבלי להשאיר קשקשת, צלקת או סימן קבוע. במקביל יכולים להופיע נגעים חדשים במקום אחר. לעיתים קיימת גם נפיחות עמוקה יותר בשפתיים, בעפעפיים, בכפות הידיים או בכפות הרגליים, המכונה אנגיואדמה.

כאשר האורטיקריה נמשכת פחות משישה שבועות היא מוגדרת חריפה. כאשר היא מופיעה ברוב הימים במשך שישה שבועות או יותר, היא מוגדרת אורטיקריה כרונית.

האם אורטיקריה כרונית נגרמת מאלרגיה?

ברוב המקרים לא.

אורטיקריה חריפה יכולה לעיתים להיגרם ממזון, תרופה, עקיצה, זיהום או חשיפה אחרת. לעומת זאת, באורטיקריה כרונית ספונטנית בדרך כלל לא נמצא אלרגן חיצוני יחיד שמסביר את ההתפרצויות.

מתח נפשי, חום, לחץ על העור, פעילות גופנית או תרופות מסוימות יכולים להחמיר אורטיקריה קיימת, אך אינם בהכרח הסיבה הראשונית למחלה. בדיקות אלרגיה נרחבות אינן מומלצות באופן שגרתי באורטיקריה כרונית, משום שהסיכוי שיזהו גורם שמשנה את הטיפול נמוך.

כאשר כל נגע נשאר באותו מקום יותר מ־24 שעות, כואב יותר משהוא מגרד או משאיר כתם כהה או סימן דמוי שטף דם, יש לשקול אבחנות אחרות כגון דלקת של כלי הדם בעור ולא להניח אוטומטית שמדובר באורטיקריה רגילה.

דרמטיטיס ממגע: כאשר העור מגיב לחומר חיצוני

דרמטיטיס ממגע מתפתחת באזור שבא במגע עם חומר המגרה את העור או גורם לתגובה אלרגית מקומית. הפריחה בדרך כלל נשארת במשך ימים ולא נעלמת בתוך שעות.

היא יכולה להתבטא באודם, גרד, צריבה, יובש, קילוף, סדקים, נפיחות או שלפוחיות. הידיים הן אזור שכיח, אך הפריחה יכולה להופיע גם בעפעפיים, בפנים, בצוואר, בבתי השחי, בקרקפת, באוזניים ובאזור האינטימי.

גורמים אפשריים כוללים:

תכשירי קוסמטיקה וטיפוח

בשמים וחומרי ריח

חומרים משמרים

צבעי שיער

לק ג׳ל וחומרים לבניית ציפורניים

מתכות כגון ניקל

דבקים

כפפות וחומרי גומי

תרופות הנמרחות על העור

חומרי ניקוי

חומרים תעסוקתיים

גם מוצר שבו משתמשים במשך שנים יכול להתחיל לגרום לאלרגיה. הרגישות יכולה להתפתח רק לאחר חשיפות חוזרות.

מה ההבדל בין גירוי לבין אלרגיה ממגע?

דרמטיטיס איריטנטית נגרמת מפגיעה ישירה במחסום העור. היא שכיחה לאחר שטיפות ידיים מרובות, שימוש באלכוהול, חומרי ניקוי, חומצות, ממיסים או עבודה ממושכת עם מים.

דרמטיטיס אלרגית ממגע היא תגובה חיסונית מאוחרת לחומר מסוים. גם כמות קטנה של החומר יכולה לגרום להתלקחות לאחר שהרגישות כבר התפתחה.

המראה החיצוני יכול להיות דומה מאוד, ולכן לא תמיד ניתן להבדיל בין המצבים רק לפי תמונה.

מתי מבצעים תבחיני מטלית?

תבחיני מטלית, המכונים Patch Tests, נועדו לבדוק אלרגיה מאוחרת ממגע. במהלך הבדיקה מצמידים לעור הגב מדבקות המכילות כמויות קטנות של חומרים מוכרים כגורמי אלרגיה.

המדבקות נשארות בדרך כלל על הגב במשך כ־48 שעות, והעור נבדק שוב לאחר הסרתן ובמועד נוסף כעבור מספר ימים, משום שהתגובה האלרגית יכולה להתפתח בהדרגה.

תבחיני מטלית מתאימים במיוחד כאשר:

הפריחה חוזרת באותו אזור

קיימת אקזמה כרונית בידיים

יש פריחה בעפעפיים או בפנים

הפריחה קשורה לעבודה

קיימת החמרה בעקבות מוצרי טיפוח

אין שיפור למרות טיפול מתאים

יש חשד לאלרגיה לחומר הנמרח על העור

תבחיני מטלית אינם בדיקה לאלרגיה למזון ואינם זהים לתבחיני דקירה.

אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית הנוטה להתלקח ולהירגע לסירוגין. היא מתבטאת בדרך כלל ביובש, גרד, אודם, חספוס, קילוף ולעיתים הפרשות או עיבוי של העור בעקבות גירוד ממושך.

המחלה יכולה להתחיל בילדות, אך קיימת גם במבוגרים. אצל חלק מהמטופלים הפריחה מופיעה בקפלי המרפקים והברכיים, בצוואר, בידיים או סביב העיניים. אצל אחרים היא יכולה להיות מפושטת.

העובדה שלאדם יש רקע אטופי, נזלת אלרגית או אסתמה אינה אומרת שכל התלקחות עורית נגרמת ממזון. אבחון של אטופיק דרמטיטיס נעשה בעיקר על פי הסיפור הרפואי ובדיקת העור, ולעיתים נדרשת ביופסיה או בדיקה נוספת כדי לשלול מחלה אחרת.

האם מזון גורם לפריחה חוזרת?

אלרגיה למזון גורמת בדרך כלל לתגובה החוזרת לאחר אכילת מזון מסוים. התגובה יכולה לכלול אורטיקריה, נפיחות בשפתיים, הקאות, כאבי בטן, שיעול, צפצופים או קושי בנשימה, ובדרך כלל מופיעה בתוך דקות עד שעות מהחשיפה.

פריחה כרונית שנמשכת ימים או שבועות ללא קשר זמנים ברור למזון מסוים פחות מתאימה לאלרגיה מיידית למזון.

אין לבצע בדיקות רחבות לעשרות מזונות רק משום שקיימת פריחה חוזרת. בדיקות IgE עלולות להיות חיוביות גם אצל אדם שאוכל את המזון ללא כל תגובה. תוצאה חיובית מצביעה לעיתים על רגישות מעבדתית בלבד ולא בהכרח על אלרגיה קלינית.

בדיקות IgG למזון אינן מומלצות לאבחון אלרגיה למזון, והימנעות ממזונות על סמך בדיקות כאלה עלולה לגרום לדיאטה מיותרת ולחסרים תזונתיים.

בדיקות אלרגיה למזון צריכות להיות ממוקדות במזון מסוים כאשר קיים סיפור ברור של תגובה חוזרת לאחר אכילתו.

פסוריאזיס

פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית שאינה אלרגיה ואינה מדבקת. היא נוטה להתלקח ולהירגע לאורך השנים.

הפריחה הקלאסית כוללת רבדים אדומים, מורמים ומוגדרים היטב עם קשקשת. אזורים שכיחים הם המרפקים, הברכיים, הקרקפת, הגב התחתון והציפורניים. בקפלי הגוף הפסוריאזיס יכולה להיראות חלקה ומבריקה ללא קשקשת משמעותית.

אצל חלק מהמטופלים קיימים שינויים בציפורניים או כאבים ונוקשות במפרקים. הבירור כולל בדיקת עור, קרקפת וציפורניים ותשאול לגבי תסמינים מפרקיים.

פסוריאזיס עלולה להחמיר לאחר זיהומים, מתח, פציעה בעור או התחלת תרופות מסוימות.

פטרת בעור

פטרת יכולה לגרום לפריחה חוזרת או מתמשכת, במיוחד בקפלי הגוף, במפשעות, בכפות הרגליים, מתחת לשדיים ובאזורים לחים.

לעיתים הפריחה יוצרת טבעת בעלת שוליים אדומים וקשקשיים, אך היא לא תמיד נראית בצורה טיפוסית. שימוש במשחה סטרואידלית ללא טיפול נגד פטרת עלול לטשטש את המראה, להפחית זמנית את האודם ולאפשר לזיהום להתפשט.

כאשר קיים חשד לפטרת ניתן לבצע גרידה מהעור לבדיקה מיקרוסקופית או לתרבית. אין לטפל בכל פריחה עגולה כסוג של פטרת, ואין למרוח טיפול משולב במשך חודשים ללא אבחנה.

גרדת

גרדת היא מחלה מדבקת הנגרמת מקרדית החודרת לשכבה העליונה של העור. היא מתבטאת בדרך כלל בגרד עז, במיוחד בלילה, ובנגעים קטנים שיכולים להיראות כמו עקיצות, פצעונים, אורטיקריה או אקזמה.

החשד לגרדת עולה כאשר:

בני בית נוספים מתגרדים

הגרד חזק במיוחד בלילה

קיימים נגעים בין האצבעות

קיימת מעורבות של שורשי כפות הידיים

מופיעים נגעים בבתי השחי, במפשעות או באיברי המין

הפריחה חוזרת לאחר טיפול חלקי

בטיפול בגרדת חשוב לטפל גם במגעים הקרובים בהתאם להנחיות. טיפול באדם אחד בלבד עלול להוביל להדבקה חוזרת.

פריחה הנגרמת מתרופות

תרופות יכולות לגרום לסוגים רבים של פריחות. הפריחה יכולה להתחיל לאחר מספר שעות, ימים או שבועות מתחילת התרופה, ולעיתים גם לאחר שהתרופה כבר הופסקה.

יש לעבור על כל התרופות שנלקחו לפני הופעת הפריחה, לרבות:

אנטיביוטיקה

משככי כאבים

תרופות נגד דלקת

תרופות ללחץ דם

תרופות פסיכיאטריות

תרופות נגד פרכוסים

תוספי תזונה

צמחי מרפא

זריקות וטיפולים ביולוגיים

אין להפסיק תרופה חיונית באופן עצמאי. יש לפנות לרופא כדי להעריך את חומרת התגובה ואת האפשרות להחלפת הטיפול.

פריחה שחוזרת בדיוק באותו מקום

כאשר כתם או שלפוחית חוזרים בכל פעם בדיוק באותו אזור, במיוחד לאחר נטילת תרופה מסוימת, יש לשקול תפרחת תרופתית קבועה.

לאחר שהנגע חולף הוא עשוי להשאיר כתם כהה. בחשיפה חוזרת לאותה תרופה, הפריחה יכולה להופיע שוב במהירות באותו מקום ולעיתים גם באזורים נוספים.

חשוב לתעד את כל התרופות שנלקחו לפני כל אירוע, לרבות תרופות שנלקחות רק מדי פעם, כגון משככי כאבים, תרופות להצטננות או אנטיביוטיקה.

פריחה בפנים אינה בהכרח אלרגיה

פריחה בפנים יכולה לנבוע ממגוון מצבים:

רוזציאה

דרמטיטיס סביב הפה

סבוריאה

אקנה

דמודקס

דרמטיטיס ממגע

אטופיק דרמטיטיס

זאבת עורית

רגישות לשמש

זיהום פטרייתי

שימוש ממושך בסטרואידים בפנים עלול לשפר זמנית חלק מהפריחות אך להחמיר אחרות, ובהן דרמטיטיס סביב הפה, רוזציאה וזיהום פטרייתי. לכן אין למרוח סטרואידים שוב ושוב בפנים ללא אבחנה.

פריחה שחוזרת לאחר חשיפה לשמש

פריחה חוזרת באזורים החשופים לשמש יכולה לנבוע מרגישות לקרינה, מתגובה לתרופות, ממחלה אוטואימונית או מתגובה המשלבת שמש וחומר שנמרח על העור.

חשוב לבדוק:

האם הפריחה מוגבלת לאזורים החשופים

האם היא מופיעה שעות או ימים לאחר החשיפה

האם נשארים כתמים

האם התחילה תרופה חדשה

האם נעשה שימוש בבושם, שמנים או תכשירים אחרים

האם קיימים כאבי מפרקים, פצעים בפה, נשירת שיער או תסמינים כלליים

במקרים מתאימים יידרשו בדיקות דם או ביופסיית עור.

האם צריך לבצע בדיקות דם?

לא בכל פריחה חוזרת נדרש בירור מעבדתי. במקרים רבים ניתן להגיע לאבחנה באמצעות תשאול ובדיקת עור.

בדיקות דם נשקלות כאשר:

הפריחה מפושטת או ממושכת

קיימים חום או תסמינים כלליים

יש חשד לתגובה לתרופה

קיים חשד למחלה אוטואימונית

קיימים כאבי מפרקים

מופיעים שטפי דם או דימומים

יש נפיחות משמעותית

קיימת מעורבות של איברים נוספים

הטיפול המקובל אינו עוזר

הבדיקות נקבעות לפי האבחנה החשודה ולא כרשימה קבועה לכל מטופל.

מתי נדרשת ביופסיית עור?

ביופסיית עור היא נטילת דגימה קטנה מהנגע בהרדמה מקומית ושליחתה לבדיקה פתולוגית.

ניתן לשקול ביופסיה כאשר:

האבחנה אינה ברורה

הפריחה אינה מגיבה לטיפול

קיימים נגעים כואבים או ממושכים

יש חשד למחלה אוטואימונית

יש חשד לדלקת של כלי הדם

מופיעות שלפוחיות

קיים חשד ללימפומה עורית

כל נגע נשאר יותר מהצפוי באורטיקריה

לעיתים חשוב לבצע את הביופסיה מנגע חדש שעדיין לא טופל במשחה סטרואידלית.

למה חשוב לצלם את הפריחה?

פריחות רבות נעלמות לפני מועד הבדיקה. תמונות ברורות יכולות לסייע מאוד, במיוחד באורטיקריה שבה כל נגע נעלם בתוך זמן קצר. ארגוני האלרגיה אף מדגישים שתמונות מההתפרצות יכולות להיות מועילות כאשר אין פריחה בזמן הבדיקה.

מומלץ לצלם:

תמונה מרחוק המראה את מיקום הפריחה

תמונה מקרוב המראה את מבנה הנגע

תמונה באור טבעי

מספר שלבים של ההתפתחות

תמונה עם סרגל כאשר הגודל חשוב

יש לתעד גם מתי הופיעה הפריחה, כמה זמן נמשך כל נגע, מה נלקח או נמרח לפני הופעתה ואילו תסמינים נוספים היו באותו זמן.

כיצד מתבצעת בדיקת רופא עור?

במהלך הבדיקה מתייחסים לצורת הנגעים, לפיזור שלהם, למשך הזמן שבו כל נגע נשאר במקום ולנוכחות של קשקשת, שלפוחיות, הפרשות, גלדים, כתמים או סימני גירוד.

הרופא עשוי לבדוק גם את הקרקפת, הציפורניים, חלל הפה, כפות הידיים, כפות הרגליים וקפלי הגוף. פריחה שנראית דומה בתמונה יכולה לדרוש טיפול שונה לחלוטין בהתאם לממצאים באזורים אחרים.

בהתאם לחשד ניתן לבצע:

דרמוסקופיה

גרידה לפטרת

בדיקה לגרדת

תרבית חיידקית או פטרייתית

תבחיני מטלית

בדיקות דם

ביופסיית עור

כיצד מטפלים בפריחה חוזרת?

הטיפול נקבע לפי האבחנה ולא רק לפי הגרד או האודם.

באורטיקריה הטיפול העיקרי הוא בדרך כלל אנטיהיסטמין שאינו מרדים. במקרים כרוניים שאינם נשלטים קיימים טיפולים נוספים, ובהם טיפול ביולוגי, בהתאם לחומרת המחלה ולהערכת הרופא.

בדרמטיטיס ממגע יש לזהות ולהפסיק את החשיפה לחומר הגורם, לשקם את מחסום העור ולהשתמש בטיפול נוגד דלקת לפי הצורך. הימנעות נכונה מהחומר היא מרכיב מרכזי בטיפול.

באטופיק דרמטיטיס נדרש טיפול קבוע ביובש ובמחסום העורי, טיפול בהתלקחויות ולעיתים טיפול סיסטמי או ביולוגי במחלה בינונית עד קשה.

בפטרת נדרש טיפול נגד פטריות.

בגרדת יש לטפל בקרדית ובמגעים הקרובים.

בפסוריאזיס הטיפול נקבע לפי היקף המחלה, מיקומה, מעורבות הציפורניים והמפרקים והשפעתה על איכות החיים.

אין טיפול אחד שמתאים לכל פריחה חוזרת.

למה לא כדאי להסתמך על משחה משולבת?

משחות המכילות סטרואיד, אנטיביוטיקה וחומר נגד פטרת עשויות לגרום לשיפור זמני באודם ובגרד, אך הן עלולות לטשטש את האבחנה.

שימוש ממושך עלול לגרום לדלדול העור, כלי דם בולטים, סימני מתיחה, שינויי צבע, החמרת זיהום פטרייתי והתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.

אם הפריחה חוזרת מיד לאחר הפסקת המשחה, יש צורך באבחון ולא בעוד מרשם לאותה משחה.

מתי פריחה מחייבת בדיקה דחופה?

יש לפנות בדחיפות כאשר הפריחה מלווה באחד מהמצבים הבאים:

קושי בנשימה

נפיחות בלשון או בגרון

תחושת עילפון

שלפוחיות נרחבות

קילוף של העור

פצעים בפה, בעיניים או באיברי המין

כאב משמעותי בעור

חום גבוה

כתמים סגולים שאינם נעלמים בלחיצה

נפיחות ניכרת בפנים

החמרה מהירה לאחר תרופה חדשה

מוגלה, כאב, חום מקומי או אודם המתפשט במהירות

סימנים לזיהום בפריחה כוללים הפרשה מוגלתית, גלדים צהובים, כאב, נפיחות, חום מקומי וריח חריג.

פריחה נרחבת עם שלפוחיות, פגיעה בריריות, חום או כאב בעור עלולה לייצג תגובה תרופתית חמורה ודורשת הערכה רפואית מידית.

שאלות נפוצות

האם פריחה שמופיעה אחרי מקלחת היא אלרגיה למים?

בדרך כלל לא. חום, שינוי בטמפרטורה, לחץ, שפשוף ויובש יכולים לגרום לגרד או לאורטיקריה. במקרים נדירים קיימת אורטיקריה המופעלת על ידי מים, אך זו אינה הסיבה השכיחה.

האם מתח נפשי יכול לגרום לפריחה?

מתח יכול להחמיר אורטיקריה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס ומחלות עור נוספות. עם זאת, אין לייחס פריחה למתח לפני שבוצעה הערכה רפואית ונשללו סיבות אחרות.

האם פריחה חוזרת מדבקת?

רוב מחלות העור הדלקתיות והאלרגיות אינן מדבקות. גרדת, פטרת וחלק מהזיהומים החיידקיים או הנגיפיים כן עלולים לעבור מאדם לאדם.

האם צריך להחליף את כל מוצרי הטיפוח?

לא בהכרח. הפסקה זמנית של מוצרים חדשים או חשודים יכולה לסייע, אך החלפה אקראית של כל המוצרים אינה תמיד פותרת את הבעיה. אם קיים חשד לאלרגיה ממגע, תבחיני מטלית יכולים לעזור לזהות את החומר הרלוונטי.

האם מותר לקחת אנטיהיסטמין בכל פעם שהפריחה מופיעה?

אנטיהיסטמינים מתאימים במיוחד לאורטיקריה. הם אינם מטפלים בפטרת, גרדת, פסוריאזיס או ברוב סוגי האקזמה. טיפול חוזר ללא אבחנה עלול להפחית את הגרד אך להשאיר את המחלה עצמה ללא טיפול.

האם בדיקת אלרגיה שלילית שוללת אלרגיה?

לא לחלוטין. קיימים סוגים שונים של תגובות אלרגיות ובדיקות שונות. תבחיני דקירה ובדיקות IgE בודקים בעיקר אלרגיה מיידית, בעוד שתבחיני מטלית מיועדים לאלרגיה מאוחרת ממגע.

יש לבחור את הבדיקה לפי סוג התגובה ולא לבצע בדיקה כללית ללא מטרה מוגדרת.

לסיכום

פריחה חוזרת אינה בהכרח אלרגיה. אורטיקריה, אטופיק דרמטיטיס, דרמטיטיס ממגע, פסוריאזיס, פטרת, גרדת ותגובות לתרופות יכולים להיראות דומים אך דורשים טיפולים שונים לחלוטין.

נגעים שנעלמים בתוך פחות מ־24 שעות ומופיעים במקום אחר מתאימים יותר לאורטיקריה. פריחה קבועה, יבשה, קשקשית או שלפוחיתית מתאימה יותר לאקזמה, זיהום או מחלה דלקתית אחרת.

בדיקות אלרגיה אינן בדיקות סקר לכל פריחה. הן מועילות כאשר קיים חשד ממוקד המבוסס על אופי הפריחה והקשר ברור לחשיפה.

כאשר הפריחה חוזרת, מומלץ לצלם אותה, לתעד תרופות וחשיפות ולהגיע לבדיקת רופא עור. אבחון מדויק עדיף על טיפול חוזר בסטרואידים, אנטיהיסטמינים או משחות משולבות ללא ידיעה במה מטפלים.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף בדיקה, אבחון או ייעוץ אישי של רופא עור.