שומות ונגעי עור הם מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא עור. כמעט לכל אדם יש במהלך חייו שומות, נקודות חן או נגעים שפירים אחרים, וחלקם הופכים עם הזמן לבולטים יותר, מתחככים בבגדים, מפריעים בגילוח או פשוט מושכים תשומת לב בגלל מיקומם בפנים, בצוואר או באזורים חשופים אחרים.

אבל לפני ששואלים כיצד להסיר נגע, יש שאלה חשובה יותר: מהו הנגע והאם בכלל נכון להסיר אותו בשיטה הרסנית?

לא כל מה שנראה למטופל כמו "שומה" הוא שומה. נגע בולט בפנים יכול להיות נבוס תוך־דרמלי, סבוראיק קרטוזיס, סרח עור, אנגיומה, היפרפלזיה של בלוטות חלב, יבלת ויראלית או נגע מסוג אחר. קיימים גם נגעים ממאירים וטרום־ממאירים שיכולים להיראות בתחילה תמימים.

לכן מבחינתי שלב האבחון קודם תמיד לשלב ההסרה.

כאשר מדובר בנגע שפיר בעל מאפיינים קליניים ודרמוסקופיים ברורים, ניתן במקרים מתאימים להסירו באמצעות שיטות כגון גילוח שטחי, צריבה חשמלית או לייזר, בהתאם לסוג הנגע, לעומקו ולמיקומו.

לעומת זאת, כאשר קיים ספק לגבי האבחנה, לא נכון "להעלים" את הנגע באמצעות טיפול הרסני שמונע אפשרות לבדיקה היסטולוגית. במקרה כזה יש לבחור דרך שתאפשר בירור מתאים.

האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מדגישה כי הסרת שומה צריכה להתבצע לאחר הערכה רפואית, בין היתר משום שנגע הנראה כשומה יכול במקרים מסוימים להיות נגע סרטני, והסרה ביתית או בלתי מבוקרת עלולה גם לגרום לזיהום, דימום וצלקת.

מהי שומה?

שומה, או Melanocytic Nevus, היא התרבות שפירה של תאים מלנוציטריים בעור.

שומות יכולות להיות שטוחות או בולטות, חומות, שחורות, ורדרדות או כמעט בגוון העור. לחלקן צומחות שערות והן יכולות להשתנות בהדרגה לאורך השנים.

רוב השומות הן שפירות ואינן דורשות טיפול רפואי. כמו כן, רוב מקרי המלנומה אינם נוצרים מתוך שומה קיימת אלא מופיעים כנגע חדש על העור.

מבחינת עומק ומבנה קיימים סוגים שונים של שומות, ובהם שומות Junctional, Compound ו־Intradermal.

כאשר מטופל מגיע בגלל "שומה בולטת בפנים", פעמים רבות מדובר בנבוס תוך־דרמלי שפיר.

מהו נבוס תוך־דרמלי?

Intradermal Nevus הוא סוג של שומה שבה מרבית תאי הנבוס נמצאים בתוך הדרמיס.

הנגע בדרך כלל בולט מעל פני העור ויכול להיות בגוון העור, ורדרד, חום בהיר או כהה יותר.

לעיתים הוא רך, ולעיתים מעט נוקשה.

שומות כאלה נפוצות מאוד בפנים, באף, בסנטר, בלחיים, בצוואר ובקרקפת.

לעיתים הן קיימות במשך שנים רבות והופכות בהדרגה לבולטות יותר.

שיער שצומח מתוך שומה אינו מעיד כשלעצמו על ממאירות. למעשה, שיער נפוץ למדי בנבוסים תוך־דרמליים.

מבחינת טיפול, חשוב להבין שהחלק הנראה מעל פני העור אינו בהכרח כל השומה. קיימים תאי נבוס גם בעומק הדרמיס, ולכן שיטות שטחיות יותר יכולות להשאיר חלק מהנגע.

זו אחת הסיבות ששומה שהוסרה בגילוח, לייזר או צריבה יכולה לעיתים לצמוח מחדש.

האם כל שומה בולטת בפנים אפשר להסיר?

לא כל שומה, אבל שומות שפירות רבות ניתנות להסרה.

כאשר מדובר בשומה בולטת בעלת מראה קליני ודרמוסקופי שפיר, ניתן לעיתים לבחור בין מספר טכניקות בהתאם לעומק, לקוטר ולמיקום.

בפנים קיימת חשיבות מיוחדת לתוצאה לאחר ההחלמה ולכן לא תמיד הגישה האגרסיבית ביותר היא הגישה הטובה ביותר.

לדוגמה, כריתה מלאה עם תפרים יכולה להפחית את הסיכון להישארות תאי נבוס, אך היא משאירה צלקת קווית.

Shave removal יכול להשאיר צלקת קטנה ושטוחה יותר במקרים מתאימים, אך שיעור החזרה שלו גבוה יותר משום שחלק מהשומה יכול להישאר בעומק.

במחקר אקראי שהשווה shave excision לכריתה אליפטית מלאה של שומות תוך־דרמליות, נצפתה הישנות בכ־11.7% מהשומות לאחר shave, בעוד שלא נצפתה הישנות לאחר כריתה מלאה. מצד שני, הצלקות לאחר הכריתה והתפרים היו גדולות יותר ושביעות הרצון מהצלקת הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה־shave.

זו המחשה טובה לכך שאין שיטה מושלמת: לפעמים קיימת פשרה בין הסיכוי לחזרה לבין גודל הצלקת.

כיצד אני מחליט אם נגע מתאים להסרה?

ראשית אני מסתכל על הנגע עצמו.

אני בוחן בין היתר:

את הצורה

הסימטריה

הגבולות

הצבע

המרקם

הגובה

הקוטר

ההתפלגות של הפיגמנט

כלי הדם

והשוואה לשומות האחרות של המטופל.

במקרים המתאימים נעזרים בדרמוסקופ, המאפשר לראות מבנים שאינם נראים לעין רגילה.

דרמוסקופיה משפרת משמעותית את היכולת להבחין בין נגעים מלנוציטריים לנגעים שאינם מלנוציטריים, וכן לזהות מאפיינים חשודים בנגעים פיגמנטריים.

כאשר הנגע שפיר באופן ברור, ניתן לדון באפשרויות ההסרה.

כאשר קיימת אי־ודאות משמעותית, הגישה משתנה.

מתי לא נכון לצרוב או לעשות לייזר לשומה?

כאשר קיימת שאלה אבחנתית.

טיפול הרסני כמו לייזר או צריבה חשמלית משמיד את הרקמה.

אחרי שהרקמה הושמדה, אין אפשרות להעביר את אותה רקמה לבדיקה פתולוגית.

לכן אם קיימים סימנים חשודים, שינוי משמעותי, מספר צבעים, אסימטריה, דימום בלתי מוסבר, כיב, גדילה חריגה או חוסר ודאות באבחנה, צריך להימנע מהרס אוטומטי של הנגע.

במקרה כזה נכון לבחור בדרך שמאפשרת בירור היסטולוגי מתאים.

העיקרון פשוט: קודם מאבחנים ורק אחר כך בוחרים כיצד להסיר.

הסרת שומה באמצעות Shave

Shave excision או shave removal היא טכניקה שבה מסירים את החלק הבולט של הנגע באמצעות להב מתאים, בדרך כלל לאחר הרדמה מקומית.

הפעולה יכולה להתאים במיוחד לשומות בולטות ושפירות.

אחד היתרונות הוא שאין בהכרח צורך בתפרים.

הפצע נסגר בהדרגה בתהליך ריפוי משני.

במחקרים על שומות שפירות בפנים נמצאה בדרך כלל שביעות רצון טובה מהתוצאה, אך שיעורי ההישנות משתנים בין מחקרים.

מחקר אחד על שומות בפנים דיווח על הישנות של 28% לאחר שנה, עם שיעור גבוה יותר בשומות שעירות. במחקר אחר, שבו נעשה shave בהכוונת דרמוסקופיה, שיעור ההישנות היה כ־7.8%.

המסר החשוב אינו שהמספר הוא דווקא 8%, 12% או 28%, אלא שהישנות לאחר shave היא אפשרות אמיתית ויש להסביר אותה מראש.

למה שומה יכולה לחזור לאחר הסרה?

מכיוון שהחלק שרואים על פני העור אינו תמיד כל הנגע.

בשומה תוך־דרמלית יכולים להישאר תאי נבוס בעומק.

לאחר מספר חודשים או שנים הם יכולים להתרבות שוב ולגרום לבליטה או לפיגמנטציה באזור.

התופעה מוכרת בספרות כ־Recurrent Nevus Phenomenon.

כאשר קיימת תוצאה פתולוגית קודמת המוכיחה שמדובר בשומה שפירה, קל יותר לפרש את ההישנות. כאשר מופיעה פיגמנטציה באזור של צלקת ואין תיעוד ברור מה היה הנגע המקורי, לפעמים נדרש בירור נוסף.

לכן אין נכון להבטיח ששומה שהוסרה באופן חלקי לעולם לא תחזור.

הסרת נגעים באמצעות מחט חשמלית

Electrosurgery או Electrodesiccation מאפשרים להעביר אנרגיה חשמלית לרקמה בצורה מבוקרת.

השיטה יכולה להתאים למספר סוגים של נגעים שפירים, בהתאם לעומק ולמבנה שלהם.

היתרון הוא האפשרות לטפל באופן נקודתי מאוד בנגע.

בנגעים קטנים ניתן לעבוד בהדרגה ולהפסיק כאשר מגיעים לעומק המתאים.

לאחר הטיפול נוצר בדרך כלל גלד קטן.

בימים שלאחר מכן הגלד מתייבש ובהמשך נושר.

גם כאן קיימת אפשרות לפיגמנטציה, היפופיגמנטציה, צלקת או הישנות.

ככל שמעמיקים יותר לתוך הדרמיס, הסיכון לצלקת עולה.

הסרת נגעים באמצעות לייזר

לייזר יכול לשמש לטיפול במגוון נגעים שפירים, אך לא כל נגע מתאים לאותו סוג לייזר.

לייזר CO2, לדוגמה, מאפשר לבצע אבלציה מדורגת של הרקמה.

לייזרים וסקולריים משמשים לטיפול בכלי דם ובאנגיומות מסוימות.

היתרון בלייזר הוא רמת שליטה גבוהה על אזור הטיפול.

אבל גם לייזר אינו "מוחק נגע בלי להשאיר סימן".

כאשר הלייזר פוגע בעור הוא יוצר פצע מבוקר, והעור צריך להחלים.

ככל שהטיפול עמוק יותר, כך בדרך כלל עולה הסיכון לצלקת ולשינויי צבע.

גם כאשר התוצאה מצוינת, לא נכון להבטיח למטופל אפס צלקת.

מהו סרח עור?

Skin Tag, או Acrochordon, הוא נגע עור שפיר ורך, בדרך כלל בגוון העור או חום בהיר.

סרחי עור שכיחים במיוחד בצוואר, בבתי השחי, במפשעות ומתחת לשדיים.

הם מופיעים פעמים רבות באזורים שבהם יש חיכוך.

לעיתים מדובר בנגע קטן מאוד ולעיתים בסרח גדול יותר המחובר לעור באמצעות גבעול.

ניתן להסיר סרחי עור במגוון שיטות, ובהן חיתוך, צריבה או הקפאה בהתאם לגודל ולמיקום. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מציינת שרופא עור יכול בדרך כלל להסיר skin tags במהירות במסגרת המרפאה.

האם מותר לתלוש סרח עור בבית?

לא מומלץ.

גם נגע שנראה כמו סרח עור יכול להיות נגע אחר.

בנוסף קיימת אפשרות לדימום, זיהום וצלקת.

חוטים, מספריים ביתיות, חומצות ותכשירים שנרכשו באינטרנט אינם תחליף לאבחנה.

במיוחד כאשר הנגע כהה, גדול, מדמם או משתנה, נכון לבדוק אותו לפני ניסיון הסרה.

מהי סבוראיק קרטוזיס?

Seborrheic Keratosis היא אחד הנגעים השפירים השכיחים ביותר במבוגרים.

היא יכולה להיראות כמו כתם חום שטוח בתחילה ובהמשך להפוך לעבה, מחוספס ובעל מראה שנראה כאילו הוא "מודבק" על פני העור.

הצבע יכול להיות בהיר, חום, אפור ואפילו שחור.

סבוראיק קרטוזיס יכולה להופיע בפנים, בקרקפת, בצוואר, בגב, בחזה ובאזורים רבים אחרים.

מדובר בנגע שפיר, אך הוא יכול להיראות דומה ליבלת, לקרטוזיס אקטינית ואפילו לנגע סרטני.

לכן גם כאן האבחנה קודמת לטיפול.

כיצד מסירים סבוראיק קרטוזיס?

בנגעים טיפוסיים ניתן להשתמש בשיטות שונות בהתאם לעובי ולמיקום.

אפשרויות כוללות:

צריבה חשמלית

Curettage

Cryotherapy

Shave

ולעיתים לייזר.

בנגע עבה מאוד ניתן להסיר תחילה את המסה העיקרית ולאחר מכן לטפל בשארית בבסיס.

בפנים נדרשת זהירות מיוחדת כדי לצמצם את הסיכון לפיגמנטציה ולצלקת.

גם סבוראיק קרטוזיס יכולה לחזור אם נשארת רקמה מהנגע, ובנוסף ניתן לפתח בעתיד נגעים חדשים לחלוטין במקומות אחרים.

מהן אנגיומות אדומות?

Cherry Angiomas הן נגעים וסקולריים שפירים ושכיחים מאוד.

הן נראות בדרך כלל כנקודות אדומות, אדום־כהה או סגלגלות.

עם השנים יכולות להופיע יותר ויותר אנגיומות, במיוחד בגו.

אנגיומה בנויה מכלי דם קטנים ואינה שומה מלנוציטרית.

בדרמוסקופיה ניתן בדרך כלל לזהות מבנים וסקולריים אופייניים המסייעים להבדיל בינה לבין נגע פיגמנטרי.

אנגיומות שפירות אינן דורשות טיפול רפואי, אך ניתן להסירן במקרים שבהם הן מפריעות או מדממות.

אפשרויות הטיפול כוללות מחט חשמלית ולייזרים וסקולריים בהתאם למקרה.

מה קורה מיד לאחר הסרת נגע?

המראה תלוי מאוד בשיטת הטיפול.

לאחר צריבה או לייזר יכול להישאר אזור אדום או פצע שטחי.

לאחר shave נותר בדרך כלל משטח עגול של עור חשוף.

בהמשך נוצר גלד או שהאזור נסגר בהדרגה בהתאם לשיטת החבישה.

בימים הראשונים יכול להיות אודם, רגישות ולעיתים נפיחות קלה.

הפצע אינו אמור להיראות כמו עור רגיל למחרת.

זהו תהליך ריפוי.

כמה זמן לוקחת ההחלמה?

הזמן משתנה לפי גודל הנגע, עומקו ומיקומו.

נגע קטן ושטחי יכול להיסגר תוך מספר ימים.

נגע גדול או עמוק יותר יכול לדרוש שבועיים ולעיתים יותר.

גם לאחר שהעור נסגר, הצבע אינו בהכרח סופי.

האזור יכול להישאר ורדרד במשך מספר שבועות ואף יותר לפני שהוא מתקרב בהדרגה לגוון העור שמסביב.

האם תישאר צלקת?

כל פעולה שחודרת או הורסת את העור יכולה להשאיר סימן.

השאלה איננה אם נוצרת "אפס תגובה" בעור, אלא עד כמה הסימן יהיה משמעותי לאחר ההחלמה.

בחלק מהמקרים הצלקת כמעט בלתי נראית.

באחרים יכולה להישאר צלקת בהירה, כהה, שקועה או מורמת.

הסיכון תלוי בגודל ובעומק הנגע, באזור בגוף, בשיטת ההסרה ובנטייה האישית של המטופל ליצור צלקות.

מחקרים שהשוו שיטות להסרת שומות מדגימים היטב את הפשרה: כריתה מלאה עשויה להפחית הישנות אך יכולה להשאיר צלקת ארוכה יותר, בעוד shave עשוי להשאיר צלקת קטנה יותר אך עם סיכוי גבוה יותר לחזרת הנבוס.

האם שומה יכולה לגדול שוב?

כן.

בעיקר לאחר שיטות שבהן לא מוסרת כל רקמת השומה.

בשומות תוך־דרמליות מדובר בתופעה מוכרת.

חזרה אינה אומרת בהכרח שהנגע ממאיר או שהטיפול בוצע בצורה לא תקינה.

לעומת זאת, אם לאחר טיפול מופיעה פיגמנטציה חדשה, שינוי משמעותי או מראה שאינו צפוי, יש לבדוק את האזור.

האם אפשר להסיר הרבה נגעים באותו מפגש?

במקרים רבים כן.

ניתן לטפל במספר סרחי עור, סבוראיק קרטוזות, אנגיומות או נגעים שפירים אחרים באותו מפגש.

עם זאת, כאשר מדובר במספר גדול מאוד של נגעים, לעיתים עדיף לחלק את הטיפול.

ההחלטה תלויה בשטח הכולל, באזורי הגוף, בשיטת הטיפול ובכמות הפצעים שהמטופל יצטרך לטפל בהם לאחר מכן.

האם אפשר להסיר נגעים בפנים?

כן, ובפנים קיימת חשיבות גדולה במיוחד לבחירת השיטה.

נגע על האף אינו זהה לנגע בגב.

גם עובי העור, כמות בלוטות החלב, קווי המתח והנטייה לצלקת משתנים בין אזורים שונים בפנים.

לפני טיפול אני בוחן לא רק כיצד להוריד את הנגע אלא גם כיצד צפוי האזור להיראות לאחר שהוא יחלים.

האם אפשר להסיר שומה מהאף?

במקרים מתאימים כן.

שומות תוך־דרמליות באף שכיחות יחסית.

מכיוון שהאף הוא אזור מרכזי בפנים, יש חשיבות גדולה לשיקול שבין עומק ההסרה לבין הסיכון לצלקת.

בשומה שפירה ובולטת ניתן לעיתים להשיג שיפור משמעותי מאוד, אך יש להסביר מראש שאם נשארים תאי נבוס עמוקים קיימת אפשרות לחזרה.

האם מותר להסיר שומה עם שערות?

כן, בתנאי שהנגע מתאים להסרה.

שערה בתוך השומה אינה סיבה שאסור לטפל בה.

עם זאת, בשומות שעירות עמוקות יותר קיימת לעיתים נטייה גבוהה יותר להישנות לאחר shave, כפי שנצפה גם במחקרים קליניים.

גם השערה עצמה יכולה לצמוח שוב אם זקיק השיער נשאר בעומק.

האם אפשר להסיר שומה ללא תפרים?

לעיתים כן.

Shave, לייזר ואלקטרוכירורגיה אינם דורשים בהכרח תפרים.

אבל "ללא תפרים" אינו בהכרח "ללא צלקת".

העור עדיין עובר פציעה מבוקרת ומרפא את עצמו.

השאלה היא איזו צלקת צפויה מכל שיטה ומה הסיכון לחזרת הנגע.

שאלות ותשובות על הסרת שומות ונגעי עור

1. האם כל שומה אפשר להסיר?

לא. קודם צריך לוודא מהו הנגע והאם הוא מתאים לטיפול שבוחרים. נגע חשוד אינו נגע שצריך פשוט לצרוב.

2. האם הסרת שומה גורמת לסרטן?

לא. עצם הסרת שומה אינה גורמת לה להפוך לסרטנית.

הבעיה היא כאשר הורסים נגע חשוד בלי אבחנה מתאימה ומאבדים את האפשרות לבדוק את הרקמה.

3. האם שומה שפירה חייבת להישלח לפתולוגיה?

הדבר תלוי בשיטת ההסרה, באבחנה ובשיקול הקליני. כאשר קיימת אי־ודאות או צורך רפואי בבדיקה היסטולוגית, צריך לבחור שיטה ששומרת רקמה מתאימה לבדיקה ולא להרוס אותה בלייזר או בצריבה.

4. האם אפשר לדעת בוודאות ששומה שפירה רק מהסתכלות?

במקרים רבים רופא עור יכול להגיע לאבחנה קלינית ברמת ביטחון גבוהה מאוד, במיוחד בעזרת דרמוסקופיה. עם זאת, קיימים מצבים שבהם רק בדיקה היסטולוגית מאפשרת אבחנה סופית.

5. האם דרמוסקופיה כואבת?

לא. מדובר בבדיקה חיצונית של העור באמצעות מכשיר אופטי.

6. מה עדיף – לייזר או מחט חשמלית?

זה תלוי בנגע. אין מכשיר אחד שהוא הטוב ביותר לכל שומה, סרח עור, סבוראיק קרטוזיס או אנגיומה.

7. האם לייזר מתאים לכל שומה?

לא. בעיקר אין להשתמש בלייזר באופן אוטומטי בנגע פיגמנטרי שקיים לגביו ספק אבחנתי.

8. האם אפשר להסיר שומה בולטת בפנים?

כן, במקרים רבים ניתן להסיר שומה שפירה בולטת בפנים באמצעות shave או שיטה אחרת בהתאם למבנה ולעומק.

9. האם הסרת שומה בפנים משאירה צלקת?

יכולה להישאר צלקת. המטרה היא לבחור שיטה שתביא לאיזון הטוב ביותר בין הסרת הנגע לבין התוצאה לאחר ההחלמה.

10. האם אפשר להבטיח שלא תהיה צלקת?

לא. שום פעולה החודרת לעור אינה מאפשרת להבטיח אפס צלקת.

11. האם השומה יכולה לחזור?

כן, במיוחד כאשר מדובר בנבוס תוך־דרמלי שהוסר באופן שטחי יחסית.

12. למה השומה חזרה אחרי שהורידו אותה?

כנראה נשארו תאי נבוס בעומק. הדבר מוכר במיוחד לאחר shave ושיטות הרסניות שאינן מסירות את מלוא עומק הנגע.

13. האם חזרה של שומה אומרת שהיא מסוכנת?

לא בהכרח. קיימת תופעה מוכרת של recurrent nevus. עם זאת, כל שינוי חדש באזור של שומה שהוסרה צריך להיבדק כאשר המראה אינו ברור.

14. מה זה נבוס תוך־דרמלי?

זו שומה שבה תאי הנבוס נמצאים בעיקר בתוך הדרמיס. לרוב היא בולטת וגוון העור שלה יכול להיות ורדרד, חום או כמעט רגיל.

15. האם שומה עם שערה מסוכנת?

נוכחות שערה בפני עצמה אינה סימן לממאירות.

16. האם השיער יחזור אחרי הסרת השומה?

ייתכן. אם זקיקי השיער נשארים בעומק הם יכולים להמשיך לייצר שיער.

17. האם אפשר לגלח מעל שומה?

ניתן, אך שומה בולטת עלולה להיפצע ולדמם שוב ושוב. במצב כזה ניתן לשקול הסרה לאחר בדיקה.

18. האם שומה שנפצעת כל הזמן הופכת לסרטן?

טראומה חוזרת אינה נחשבת סיבה רגילה להפיכת שומה שפירה למלנומה. עם זאת, נגע שמדמם ללא טראומה ברורה או משתנה צריך להיבדק.

19. מה ההבדל בין שומה לסבוראיק קרטוזיס?

שומה היא נגע מלנוציטרי. סבוראיק קרטוזיס היא התרבות שפירה מסוג אחר של תאי אפידרמיס ולעיתים יש לה מראה שעוותי או "מודבק" על העור.

20. האם סבוראיק קרטוזיס מסוכנת?

סבוראיק קרטוזיס טיפוסית היא שפירה. הבעיה היא שנגעים אחרים יכולים להידמות לה ולכן חשוב לאבחן לפני טיפול.

21. האם סרחי עור מדבקים?

לא. Acrochordons אינם יבלות ויראליות ואינם עוברים מאדם לאדם.

22. האם אפשר להסיר סרחי עור בצוואר?

כן. ניתן להסיר אותם באמצעות מספר שיטות בהתאם לגודלם ולמיקום.

23. האם אפשר להסיר עשרות סרחי עור?

במקרים רבים כן, אם כי כאשר קיימים נגעים רבים מאוד אפשר לחלק את הטיפול למספר מפגשים.

24. מהן הנקודות האדומות שמופיעות על הגוף עם הגיל?

לעיתים קרובות מדובר ב־Cherry Angiomas – נגעים וסקולריים שפירים ושכיחים מאוד.

25. האם אנגיומה אדומה היא מסוכנת?

Cherry angioma טיפוסית היא נגע שפיר. נגע אדום שאינו טיפוסי, מדמם או משתנה צריך להיבדק.

26. האם אפשר להסיר אנגיומות?

כן. ניתן להשתמש בין היתר במחט חשמלית או בלייזר וסקולרי בהתאם למקרה.

27. האם אפשר להשתזף אחרי הסרת נגע?

לא מומלץ לחשוף פצע טרי לשמש. לאחר סגירת העור חשוב להשתמש בהגנה טובה מהשמש כדי להפחית סיכון לפיגמנטציה.

28. מתי אפשר להתאפר אחרי הסרת נגע בפנים?

לא מומלץ להניח איפור ישירות על פצע פתוח. לאחר שהעור נסגר ניתן בדרך כלל לחזור בהדרגה לאיפור בהתאם להנחיות שניתנו.

29. כמה זמן יהיה גלד?

הדבר תלוי בגודל ובעומק הטיפול. בדרך כלל הגלד נושר מעצמו כחלק מתהליך הריפוי ואין לקלף אותו בכוח.

30. האם אפשר להסיר נגע לבד בבית?

לא מומלץ.

מלבד הסיכון לזיהום, דימום וצלקת, הבעיה המרכזית היא שאדם שאינו רופא עור יכול לטעות באבחנה ולנסות להסיר נגע שאינו מה שהוא חושב שהוא. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מזהירה במפורש מפני הסרה עצמית של שומות וסרחי עור.

לסיכום

הסרת שומות ונגעי עור אינה מתחילה במכשיר אלא באבחנה.

השלב החשוב ביותר הוא להבין מהו הנגע והאם הוא שפיר.

נבוס תוך־דרמלי, סרח עור, סבוראיק קרטוזיס ואנגיומה הם נגעים שונים לחלוטין ולכן גם שיטת הטיפול המתאימה להם אינה בהכרח זהה.

כאשר מדובר בנגע שפיר ברור, ניתן במקרים מתאימים לבחור בין shave, צריבה חשמלית, לייזר ושיטות נוספות בהתאם לגודל, לעומק ולמיקום.

בפנים ובאזורים חשופים קיימת חשיבות גדולה במיוחד לאיזון בין הסרת הנגע לבין שמירה על מראה העור לאחר ההחלמה.

טיפול עמוק יותר אינו תמיד טיפול טוב יותר.

לדוגמה, כריתה מלאה של שומה יכולה להפחית את הסיכון לחזרה אך להשאיר צלקת קווית גדולה יותר, בעוד shave יכול להעניק במקרים מתאימים תוצאה עדינה יותר אך כרוך בסיכוי גבוה יותר להישנות.

גם לאחר טיפול מוצלח לא נכון להבטיח אפס צלקת, אפס שינויי צבע או אפס הישנות.

הסרת נגע שפיר היא פעולה רפואית שבה יש להתאים את עומק הטיפול ואת השיטה למטופל ולנגע הספציפי.

כאשר נגע חדש מופיע, משתנה, גדל במהירות, מדמם ללא סיבה, משנה צבע או פשוט אינו נראה כמו שאר השומות – המטרה הראשונה איננה להסיר אותו במהירות אלא לאבחן אותו בצורה נכונה.

רק לאחר שהאבחנה ברורה ניתן להחליט האם להסיר, באיזו שיטה, ומהי הדרך שתיתן את האיזון הטוב ביותר בין הסרת הנגע לבין התוצאה הצפויה לאחר ההחלמה.