נגעי עור בפנים הם תופעה שכיחה מאוד. הם יכולים להופיע כבליטות קטנות בצבע העור, כתמים חומים, נקודות אדומות, יבלות, נגעים מחוספסים, ציסטות קטנות או גידולים בולטים.
מרבית הנגעים המתגלים בפנים הם נגעים שפירים ותקינים שאינם מסוכנים. כאשר נגע נבדק על ידי רופא עור, נראה אופייני ושפיר ואינו מציג סימנים מחשידים, ניתן בדרך כלל להסיר אותו ישירות בשיטה המתאימה.
במרפאתי לא מבצעים ביופסיה ולא שולחים לבדיקה פתולוגית נגעים שנבדקו ונמצאו תקינים ושפירים באופן ברור. אין הצדקה רפואית לשלוח כל תג עור, מיליה, קרטוזה סבוראית, בלוטת חלב מוגדלת או נגע שפיר טיפוסי לבדיקה פתולוגית.
לעומת זאת, כאשר הנגע אינו חד־משמעי, השתנה, מדמם, גדל במהירות או מעורר חשד רפואי, לא נכון להשמיד אותו בלייזר או בצריבה. במקרה כזה יש צורך בבירור מתאים ולעיתים בביופסיה או בכריתה המאפשרת בדיקה פתולוגית.
הבדיקה לפני ההסרה חשובה יותר משיטת ההסרה
מטופלים רבים מגיעים למרפאה ושואלים מיד האם ניתן להסיר את הנגע בלייזר. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא באיזה מכשיר להשתמש, אלא מהו הנגע.
לפני כל הסרה יש לבדוק:
מתי הנגע הופיע
האם חל שינוי בגודלו
האם השתנה צבעו
האם הוא מדמם
האם הוא נפצע שוב ושוב
האם הוא כואב או רגיש
האם הוא חוזר לאחר טיפול קודם
האם קיימים נגעים דומים במקומות אחרים
האם למטופל יש היסטוריה של סרטן עור
האם קיימים דיכוי חיסוני או גורמי סיכון אחרים
בהתאם למראה הנגע ניתן להיעזר גם בדרמוסקופיה. דרמוסקופ הוא מכשיר המאפשר לרופא העור לראות מבנים וצבעים בתוך הנגע שאינם נראים היטב בעין רגילה.
כאשר הבדיקה הקלינית והדרמוסקופית תומכות בנגע שפיר ברור, ניתן להסיר אותו ללא ביופסיה. כאשר קיימת אפשרות שמדובר בסרטן עור, האבחנה הוודאית מחייבת בדיקת רקמה במיקרוסקופ.
אילו נגעים שפירים מופיעים בפנים?
קרטוזה סבוראית
קרטוזה סבוראית היא נגע שפיר שכיח שיכול להיראות כבליטה חומה, אפורה או בצבע העור. לעיתים המראה שלה מזכיר שכבה שהודבקה על פני העור.
הנגעים יכולים להיות חלקים, מחוספסים או עבים ולהופיע בהדרגה עם השנים. כאשר המראה אופייני והאבחנה ברורה, אין צורך בביופסיה וניתן להסיר את הנגע באמצעות לייזר, צריבה, גרידה או חנקן נוזלי, בהתאם לעובי ולמיקום.
אם הנגע כהה מאוד, משתנה או אינו בעל מראה טיפוסי, יש לבדוק אותו בזהירות לפני ההסרה. במקרים שבהם קיים ספק באבחנה ניתן לבצע ביופסיה, אך היא אינה נדרשת בקרטוזה סבוראית טיפוסית וברורה.
מיליה
מיליה הן ציסטות זעירות המכילות קרטין ונראות כנקודות לבנות או צהבהבות מתחת לעור. הן מופיעות לעיתים קרובות בעפעפיים, בלחיים ובאזור שמתחת לעיניים.
מיליה אינן מסוכנות ואינן מצריכות בדיקה פתולוגית. ניתן לפתוח ולהוציא אותן באמצעות מחט או מכשיר מתאים לאחר אבחנה קלינית.
בלוטות חלב מוגדלות
בלוטות חלב מוגדלות מופיעות בדרך כלל כבליטות קטנות בצבע העור או בגוון צהבהב, לעיתים עם שקע קטן במרכז. הן שכיחות במצח, בלחיים ובאף.
כאשר המראה אופייני, מדובר בנגע שפיר שאינו דורש ביופסיה. ניתן לטפל בו באמצעות לייזר או צריבה, אך קיימת אפשרות לחזרה או להופעת נגעים חדשים בהמשך.
תגי עור
תגי עור הם נגעים רכים ובולטים המחוברים לעור באמצעות בסיס צר. בפנים הם שכיחים בעיקר בעפעפיים, בצוואר ובאזורים שבהם קיים חיכוך.
תג עור טיפוסי הוא נגע שפיר ואינו נשלח לבדיקה פתולוגית במרפאתי. ניתן להסירו באמצעות גזירה, צריבה, לייזר או שיטה אחרת בהתאם לגודלו ולמיקומו.
יבלות ויראליות
יבלות ויראליות יכולות להופיע בפנים כבליטות מחוספסות, שטוחות או דמויות אצבעות קטנות. כאשר האבחנה ברורה, אין צורך בביופסיה וניתן להסיר אותן באמצעות לייזר, צריבה, הקפאה או טיפולים אחרים.
יש להביא בחשבון שיבלות נגרמות מנגיף ולכן עלולות לחזור או להופיע במקומות נוספים גם לאחר הסרה מוצלחת.
נגעים מכלי דם
נגעים אדומים קטנים, אנגיומות ונגעים אחרים מכלי דם יכולים להופיע בפנים. כאשר מדובר בנגע בעל מראה אופייני, ניתן לטפל בו באמצעות לייזר או צריבה ללא ביופסיה.
נגע כלי דם שאינו טיפוסי, גדל במהירות או מדמם שוב ושוב דורש בדיקה לפני שמחליטים על טיפול.
סירינגומות ונגעים שפירים סביב העיניים
סירינגומות הן בליטות קטנות שמקורן בצינורות בלוטות הזיעה ומופיעות לעיתים קרובות מתחת לעיניים. הן אינן מסוכנות, אך הטיפול בהן צריך להיות עדין משום שעור העפעפיים דק וקיימת אפשרות לצלקת או לשינויי צבע.
כאשר המראה טיפוסי, אין צורך בביופסיה. במקרים שאינם חד־משמעיים יש לבדוק אם מדובר בסירינגומה, מיליה, קסנטלזמה או נגע מסוג אחר.
האם כל נגע שמסירים צריך להישלח לפתולוגיה?
לא.
אין צורך רפואי לשלוח כל נגע שפיר לבדיקה פתולוגית. נגעים רבים ניתנים לאבחון בבדיקה קלינית ולעיתים באמצעות דרמוסקופיה.
במרפאתי נגע שנראה תקין, טיפוסי ושפיר מוסר ישירות בשיטה המתאימה ואינו נשלח לביופסיה או לבדיקה פתולוגית באופן שגרתי.
ההחלטה מבוססת על המראה הקליני של הנגע, משך קיומו, השינויים שחלו בו, התסמינים הנלווים והבדיקה הדרמוסקופית במידת הצורך.
שליחת רקמה לפתולוגיה נשמרת למצבים שבהם קיים ספק אמיתי באבחנה או חשד רפואי. המטרה היא לא לבצע בדיקות מיותרות בנגעים תקינים, אך גם לא להשמיד נגע שאבחנתו אינה ברורה.
מהי ביופסיה?
ביופסיה היא פעולה שבה נלקחת דגימת רקמה מהנגע ונשלחת לבדיקה במעבדה. פתולוג או דרמטופתולוג בודק את הרקמה תחת מיקרוסקופ ומנסה לקבוע מהו סוג הנגע.
ביופסיה יכולה להתבצע באמצעות גילוח של הנגע, מכשיר פאנץ׳ עגול, כריתה מלאה או שיטות אחרות.
המטרה של ביופסיה היא להגיע לאבחנה. היא אינה נדרשת כאשר האבחנה הקלינית ברורה לחלוטין ומדובר בנגע שפיר טיפוסי. היא כן נדרשת כאשר המראה אינו חד־משמעי או כאשר עולה חשד לנגע טרום־סרטני או סרטני.
מתי כן נדרשת ביופסיה או בדיקה פתולוגית?
יש לשקול ביופסיה כאשר מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
הנגע חדש ואינו בעל מראה ברור
הנגע משתנה בגודל, בצורה או בצבע
הנגע גדל במהירות
קיימים מספר צבעים בתוך הנגע
הגבולות אינם סדירים
הנגע מדמם ללא פציעה ברורה
קיים פצע שאינו מחלים
מופיע גלד החוזר שוב ושוב
הנגע כואב או רגיש ללא סיבה ברורה
הנגע קשה או מקובע לעור
הנגע חוזר לאחר הסרה קודמת
הנגע נראה שונה משאר הנגעים של המטופל
קיימת היסטוריה אישית של סרטן עור
המטופל מדוכא חיסון
הרופא אינו בטוח באבחנה
כאשר נגע חשוד לסרטן עור, אין להסיר אותו בשיטה שמשמידה את הרקמה. יש לבחור פעולה המאפשרת לקבל דגימה מתאימה לבדיקה פתולוגית. ביופסיה היא הדרך המקובלת לאישור האבחנה כאשר קיים חשד לסרטן עור.
מה עושים במרפאה כאשר הנגע נראה חשוד?
כאשר נגע נראה חריג או שאבחנתו אינה ברורה, הוא אינו מוסר במרפאה כפעולה רגילה באמצעות לייזר או צריבה.
במצב כזה המטופל מקבל הסבר כי יש צורך בבירור מתאים. בהתאם לסוג הנגע ולרמת החשד, ניתן להפנות לביופסיה, לכריתה כירורגית עם בדיקה פתולוגית או להמשך טיפול במסגרת המתאימה.
המטרה היא להימנע מהשמדת רקמה לפני שהתקבלה אבחנה.
העובדה שנגע לא מוסר מיד אינה אומרת בהכרח שמדובר בסרטן. המשמעות היא שהמראה אינו מאפשר לקבוע בוודאות שמדובר בנגע שפיר, ולכן לא נכון לטפל בו ככזה.
מדוע לא מסירים שומה חשודה בלייזר?
לייזר, צריבה וחנקן נוזלי משמידים את רקמת הנגע. לאחר שהרקמה הושמדה, לא תמיד נשאר חומר שניתן לשלוח לבדיקה פתולוגית.
זו הסיבה שאין להסיר בלייזר שומה שמשתנה, נגע פיגמנטרי לא סדיר או נגע שקיים לגביו חשד למלנומה.
בחשד למלנומה, יש חשיבות לא רק לשאלה אם קיימים תאים סרטניים אלא גם לעומק הנגע ולמאפיינים פתולוגיים נוספים המשפיעים על המשך הטיפול. בנגע פיגמנטרי חשוד נהוג להעדיף, כאשר הדבר אפשרי, הסרה מלאה עם שוליים צרים לצורך אבחון. דגימה חלקית עלולה לעיתים להחמיץ אזור משמעותי בנגע שאינו אחיד.
שומה שנראית שפירה לחלוטין יכולה לעיתים להיות מוסרת לאחר בדיקה. שומה חשודה אינה מיועדת להסרה בלייזר.
האם ניתן להסיר שומה שפירה בפנים?
כן. לאחר בדיקה המאשרת שמדובר בשומה שפירה, ניתן לשקול הסרה בהתאם למבנה שלה.
שומה בולטת ושפירה יכולה לעיתים להיות מוסרת בגילוח שטחי. בשיטה זו מסירים את החלק הבולט של הנגע, בדרך כלל ללא צורך בתפרים.
חשוב להבין שגילוח שטחי אינו תמיד מוציא את כל תאי השומה הנמצאים בעומק. לכן קיימת אפשרות שהשומה תחזור באופן חלקי.
כאשר מבצעים הסרה של שומה שפירה במרפאתי והמראה שלה תקין לחלוטין, היא אינה נשלחת באופן שגרתי לפתולוגיה. כאשר יש ספק לגבי האבחנה, לא מבצעים הסרה משמידה ומתאימים בירור אחר.
מהן השיטות להסרת נגעי עור בפנים?
לייזר
טיפול בלייזר מתאים לנגעים שפירים מסוימים לאחר שנבדקו ואובחנו. הלייזר מאפשר לאדות או לצרוב את רקמת הנגע בצורה ממוקדת.
הטיפול עשוי להתאים לקרטוזות סבוראיות, יבלות, בלוטות חלב מוגדלות, נגעים קטנים מכלי דם ונגעים שפירים נוספים.
הטיפול אינו מתאים לנגע שאבחנתו אינה ברורה, משום שהרקמה נהרסת ואינה זמינה לבדיקה לאחר מכן.
צריבה חשמלית
צריבה חשמלית משמשת לטיפול בנגעים קטנים ובולטים. היא יכולה להתאים לתגי עור, יבלות, אנגיומות ונגעים שפירים נוספים.
לאחר הטיפול נוצר בדרך כלל גלד קטן שנושר בהדרגה. ייתכנו אודם, כתם כהה, כתם בהיר או סימן מקומי.
גם כאן, יש לבצע את הטיפול רק לאחר שהנגע אובחן כנגע שפיר.
גילוח שטחי
בגילוח שטחי מסירים את החלק הבולט של הנגע באמצעות להב עדין. השיטה מתאימה בעיקר לשומות שפירות בולטות ולנגעים מורמים אחרים.
היתרון הוא הסרה מהירה ולעיתים ללא תפרים. החיסרון הוא אפשרות לחזרה של הנגע, שקע מקומי או שינוי בגוון העור.
גילוח כירורגי הוא גם אחת השיטות שבאמצעותן ניתן להשיג רקמה לבדיקה כאשר הדבר נדרש, אך לא כל נגע שמוסר בגילוח במרפאתי נשלח לפתולוגיה. ההחלטה תלויה במראה הנגע ובצורך הרפואי.
חנקן נוזלי
חנקן נוזלי מקפיא את הנגע וגורם להרס מבוקר של הרקמה. הוא יכול לשמש לטיפול ביבלות, בקרטוזות סבוראיות ובנגעים נוספים.
לאחר הטיפול עלולות להופיע נפיחות, שלפוחית, גלד ושינויי צבע. חנקן נוזלי אינו משאיר רקמה לבדיקה פתולוגית ולכן אינו מיועד לנגע חשוד.
גרידה
בגרידה מסירים את הנגע באמצעות מכשיר חד דמוי כפית. ניתן לשלב צריבה של בסיס הנגע כדי לעצור דימום ולהפחית שאריות רקמה.
השיטה יכולה להתאים לנגעים שפירים מסוימים. לאחר הפעולה נותר פצע שטחי המתרפא בהדרגה באמצעות יצירת גלד.
כריתה כירורגית
כריתה כירורגית כוללת הסרה של הנגע לכל עומקו וסגירת העור באמצעות תפרים. היא מתאימה לנגעים עמוקים, לנגעים שבהם חשוב להשיג הסרה מלאה ולנגעים החשודים הדורשים בדיקה פתולוגית.
כאשר מטרת הפעולה היא לשלול סרטן עור, הכריתה משמשת גם כביופסיה והנגע נשלח לבדיקה במעבדה.
האם הסרת נגע בפנים משאירה צלקת?
כל פעולה שבה מסירים או משמידים רקמת עור יכולה להשאיר סימן. אין טיפול שמבטיח הסרה מלאה ללא כל צלקת או שינוי בצבע העור.
התוצאה תלויה בגודל הנגע, בעומקו, בשיטת הטיפול, במיקום בפנים, בגוון העור ובנטייה האישית של המטופל להצטלקות.
תוצאות אפשריות לאחר הסרה כוללות:
אודם זמני
גלד
כתם כהה
כתם בהיר
שקע קטן
צלקת שטוחה
צלקת בולטת
כלי דם עדינים
חזרה חלקית של הנגע
לא תמיד טיפול בלייזר משאיר פחות סימן מטיפול כירורגי. לעיתים נגע עמוק שטופל בלייזר עלול להשאיר שקע, בעוד שכריתה מתוכננת עם תפרים יכולה להותיר צלקת קווית צפויה יותר.
לפני ההסרה יש לשקול האם הנגע מפריע יותר מהסימן שעלול להישאר לאחר הטיפול.
האם הנגע עלול לחזור?
כן. חלק מהנגעים עלולים לחזור לאחר הסרה, במיוחד כאשר הם עמוקים או כאשר הטיפול הסיר רק את החלק החיצוני שלהם.
גם כאשר הנגע עצמו הוסר לחלוטין, נגעים חדשים מאותו סוג יכולים להופיע באזורים סמוכים.
חזרה אינה מוכיחה שהנגע מסוכן. עם זאת, נגע שחוזר, משנה את צורתו או מתנהג באופן שונה מהצפוי צריך להיבדק מחדש.
אין לצרוב שוב ושוב נגע שחוזר בלי לבדוק מדוע הוא חזר ומהי האבחנה.
נגעים בפנים שעלולים להצריך ביופסיה
קרצינומה של תאי בסיס
קרצינומה של תאי בסיס יכולה להופיע כבליטה מבריקה, פצע שאינו נסגר, נגע ורוד, גלד שחוזר או אזור המדמם בקלות.
היא שכיחה במיוחד באזורים החשופים לשמש כגון האף, הלחיים, המצח והאוזניים. כאשר עולה חשד, יש לבצע ביופסיה ולא טיפול רגיל בלייזר.
קרצינומה של תאי קשקש
קרצינומה של תאי קשקש יכולה להופיע כנגע מחוספס, גלד עבה, גוש אדום, פצע, נגע כואב או בליטה דמוית יבלת.
חלק מהנגעים גדלים במהירות ולכן נגע חדש ומתפתח אינו צריך להיות מטופל אוטומטית כיבלת לפני שנבדק.
מלנומה
מלנומה יכולה להתפתח בתוך שומה קיימת או להופיע כנגע חדש. סימנים אפשריים כוללים חוסר סימטריה, גבולות לא סדירים, מספר גוונים ושינוי מתמשך.
מלנומה אינה חייבת להיות שחורה. היא יכולה להיות גם חומה, אדומה, ורודה או כמעט חסרת צבע.
כאשר קיים חשד למלנומה, נדרשת הסרה אבחנתית מתאימה ובדיקה פתולוגית. אין לטפל בנגע כזה בלייזר, בצריבה או בהקפאה.
נגע שמדמם אינו בהכרח סרטני
נגע שפיר יכול לדמם לאחר גילוח, שפשוף, גירוד או פציעה. עם זאת, דימום חוזר ללא חבלה ברורה הוא סימן שמצריך בדיקה.
כך גם לגבי פצע שמגליד אך נפתח שוב, נגע שגדל בהתמדה או בליטה חדשה שאינה חולפת.
המטרה אינה להפחיד, אלא לא לטפל בנגע שאינו ברור כאילו הוא נגע שפיר רגיל.
האם אפשר להסתפק בתמונה?
תמונה יכולה לסייע בהערכה ראשונית, אך אינה מחליפה בדיקה של רופא עור.
בתמונה קשה להעריך במדויק את מרקם הנגע, העומק, הקשיחות, כלי הדם והמבנים הדרמוסקופיים. תאורה וזווית צילום עלולות גם לשנות את הצבע והמראה.
לכן אין להחליט על הסרה של נגע לא ברור רק לפי צילום. נגע המיועד להסרה צריך להיבדק לפני הטיפול.
הסרת נגעים באזור העפעפיים
עור העפעפיים דק ועדין ולכן כל טיפול באזור דורש דיוק. יש להביא בחשבון את הקרבה לעין, את תנועת העפעף ואת האפשרות לצלקת, שינויי צבע או משיכה של העור.
נגעים שפירים טיפוסיים בעפעפיים, כגון מיליה, תגי עור או קסנטלזמה, יכולים לעיתים להיות מטופלים ללא ביופסיה לאחר בדיקה מתאימה.
נגע שאינו טיפוסי, גורם לנשירת ריסים, מדמם, משנה את מבנה העפעף או חוזר לאחר טיפול דורש בירור לפני ההסרה.
כיצד מתכוננים להסרת נגע?
לפני הפעולה יש לעדכן את הרופא לגבי:
תרופות קבועות
מדללי דם
רגישויות לתרופות
רגישות לחומרי הרדמה
קוצב לב או מכשיר מושתל
נטייה לדימום
נטייה לצלקות בולטות
דיכוי חיסוני
מחלות רקע משמעותיות
אין להפסיק מדללי דם או תרופות קבועות ללא הנחיה רפואית.
ההנחיות משתנות בהתאם לשיטת ההסרה. לאחר לייזר, צריבה, גרידה או גילוח נוצר בדרך כלל פצע שטחי או גלד.
יש לשמור על האזור נקי, להשתמש במשחה או בחבישה בהתאם להנחיות ולהימנע מקילוף הגלד.
לאחר שהעור נסגר יש להקפיד על הגנה מהשמש, משום שחשיפה לשמש בתקופת ההחלמה עלולה להגביר אודם ושינויי צבע.
יש לפנות לבדיקה אם מופיעים:
כאב שמחמיר
אודם המתפשט
נפיחות חריגה
הפרשה מוגלתית
חום מקומי משמעותי
דימום שאינו נפסק
פתיחה של הפצע
שאלות נפוצות
האם כל נגע שמוסר אצלך נשלח לביופסיה?
לא. נגע שנבדק ונמצא תקין, טיפוסי ושפיר אינו נשלח במרפאתי לביופסיה או לבדיקה פתולוגית באופן שגרתי.
ביופסיה מיועדת לנגעים שהאבחנה שלהם אינה ברורה או שקיים לגביהם חשד רפואי.
לא. שומה שנבדקה ונראית תקינה לחלוטין אינה נשלחת באופן אוטומטי לפתולוגיה במרפאתי.
שומה משתנה, לא סימטרית, לא אחידה או חשודה אינה מוסרת בלייזר. במקרה כזה נדרש בירור מתאים ולעיתים כריתה עם בדיקה פתולוגית.
האם אפשר לבקש לשלוח נגע תקין לפתולוגיה?
במרפאתי נגעים שפירים ותקינים אינם נשלחים באופן שגרתי לפתולוגיה. כאשר המטופל מעוניין בבדיקה פתולוגית למרות שהנגע נראה תקין, יש לבחור מראש בשיטת הסרה המאפשרת קבלת רקמה ולתאם את הפעולה במסגרת המתאימה.
לא ניתן לבצע לייזר או צריבה ולאחר מכן לבקש לשלוח רקמה שכבר הושמדה.
האם נגע בצבע העור יכול להיות סרטני?
כן. לא כל סרטן עור הוא שחור או חום. חלק מגידולי העור יכולים להיות ורודים, אדומים, שקופים או בצבע העור.
זו הסיבה שכל נגע שאינו טיפוסי צריך להיבדק לפני שמסירים אותו.
האם ניתן להסיר כמה נגעים באותו טיפול?
כן, בתנאי שכל אחד מהנגעים נבדק ונמצא מתאים להסרה.
לעיתים נגעים שונים באותו אזור דורשים שיטות טיפול שונות.
לא. נגע שפיר שאינו מפריע אינו חייב טיפול.
ניתן להסיר אותו כאשר הוא בולט, נפצע, נתפס בבגדים, מדמם בעקבות חיכוך, מפריע בגילוח או כאשר המטופל מעוניין להסירו לאחר שהוסברו הסיכונים.
האם אפשר להבטיח שלא תישאר צלקת?
לא. כל הסרה עלולה להשאיר סימן. ניתן לבחור את השיטה המתאימה ולצמצם את הסיכון, אך אין אפשרות להבטיח החלמה ללא צלקת או שינוי בגוון העור.
לסיכום
הסרת נגעי עור בפנים צריכה להתחיל בבדיקה ובאבחנה.
במרפאתי לא מבצעים ביופסיה ולא שולחים לפתולוגיה נגעים תקינים ושפירים באופן שגרתי. כאשר נגע נבדק, נראה טיפוסי ואינו מציג סימנים מחשידים, ניתן להסיר אותו ישירות באמצעות לייזר, צריבה, גילוח, גרידה, חנקן נוזלי או שיטה מתאימה אחרת.
ביופסיה אינה פעולה שחייבים לבצע בכל הסרת נגע. היא מיועדת למצבים שבהם האבחנה אינה ברורה, הנגע השתנה או קיימים מאפיינים החשודים לנגע טרום־סרטני או סרטני.
כאשר קיים ספק, לא משמידים את הנגע. המטופל מופנה להמשך בירור או להסרה בשיטה המאפשרת בדיקה פתולוגית.
כך נמנעים מצד אחד מביופסיות ומבדיקות מיותרות בנגעים תקינים, ומצד שני שומרים על זהירות רפואית מלאה כאשר הנגע אינו חד־משמעי.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף בדיקה, אבחון או ייעוץ אישי של רופא עור.
