טריכומונס: תסמינים, בדיקות וטיפול

רופא אחראי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה. עודכן ב-20.10.2026.

טריכומונס (Trichomonas vaginalis) היא מחלת מין הנגרמת מטפיל חד-תאי. היא עוברת במגע מיני, ויכולה להופיע אצל נשים וגברים. לעיתים קרובות היא אינה גורמת לתסמינים, ולכן אדם יכול לשאת אותה זמן רב בלי לדעת. העמוד מסביר מה אפשר לראות, איך מאבחנים, איך מטפלים ומה עושים עם בני הזוג. המידע כללי ואינו מחליף בדיקה אישית.

איך נדבקים בטריכומונס?

ההדבקה מתרחשת במגע מיני בלי מגן, בעיקר בין איברי המין. הטפיל חי באזור איברי המין ובדרכי השתן, ואינו נחשב גורם שכיח לזיהום בגרון או בפי הטבעת. קונדום מפחית את הסיכון אך אינו מבטל אותו. אין חיסון נגד טריכומונס.

תסמינים אצל נשים

אצל נשים התסמינים כוללים הפרשה נרתיקית שיכולה להיות מוגברת, מימית או קצפית, בצבע צהבהב או ירקרק, לעיתים עם ריח. נפוצים גם גרד וגירוי באזור, צריבה בשתן וכאב במגע מיני. ייתכן שיופיעו רק תסמינים קלים. מכיוון שתסמינים דומים מופיעים גם בזיהום פטרייתי ובדלקת חיידקית בנרתיק, אי אפשר להסתמך על המראה או על הריח. אצל נשים עם תסמינים נרתיקיים לעיתים נדרשת גם הערכה גינקולוגית.

תסמינים אצל גברים

אצל גברים הזיהום מתבטא לעיתים קרובות בלי תסמינים. כשיש תסמינים, הם כוללים הפרשה מהשופכה, צריבה בשתן או אחרי שפיכה, וגירוי בקצה הפין. גבר שאין לו תסמינים יכול להעביר את הזיהום לבת הזוג, ולכן בדיקה של בני זוג חשובה גם בלי תלונות.

איך מאבחנים טריכומונס?

האבחון נעשה בבדיקת מעבדה, ולא לפי תסמינים בלבד. הבדיקה המקובלת היום היא בדיקה מולקולרית (NAAT) מדגימה מהנרתיק או משתן, לפי הנחיות המעבדה. בדיקה מיקרוסקופית של הפרשה מהירה, אך פחות רגישה ויכולה לפספס זיהום, ולכן תוצאה שלילית בה אינה שוללת טריכומונס. מומלץ לבדוק במקביל גם מחלות מין נוספות, כמו כלמידיה וזיבה, שלעיתים מופיעות יחד. סקירה של הבדיקות מופיעה גם במאמר מחלות מין: תסמינים, בדיקות ואבחון.

איך מטפלים בטריכומונס?

הטיפול הוא תרופה אנטי-טפילית דרך הפה, כגון מטרונידזול או טינידזול, במרשם רופא. משך הטיפול והמינון נקבעים לפי המין, מצב הרקע, הריון ותרופות אחרות, ולכן אין להשתמש בשאריות או בתרופה שנקבעה למישהו אחר. בזמן הטיפול ובימים שאחריו יש להימנע משתיית אלכוהול, בהתאם להנחיית הרופא והרוקח, כי השילוב עלול לגרום לבחילה ולתסמינים לא נעימים. טיפול מקומי בנרתיק בדרך כלל אינו מספיק. הטיפול מיועד לרפא את הזיהום, אך אינו מבטיח שלא תהיה הדבקה חדשה.

בני זוג והימנעות ממגע מיני

יש לבדוק ולטפל בכל בני הזוג המיניים מהתקופה הרלוונטית, גם אם אין להם תסמינים. אם רק אחד מבני הזוג מטופל, ההדבקה חוזרת בקלות. מומלץ להימנע ממגע מיני עד שכל בני הזוג סיימו טיפול והתסמינים חלפו. הרופא יגיד כמה זמן להמתין לפי התרופה שנבחרה. מידע נוסף על בדיקות ועל התנהלות בעקבות חשיפה למחלות מין מופיע בעמוד הייעודי.

בדיקה חוזרת והדבקה חוזרת

הדבקה חוזרת בטריכומונס שכיחה, בעיקר כשבן או בת הזוג לא טופלו. לכן מקובל להמליץ על בדיקה חוזרת כעבור כשלושה חודשים אחרי הטיפול, גם אם התסמינים נעלמו. אם התסמינים נמשכים או חוזרים מהר, יש לחזור לבירור ולא לנסות טיפול עצמי נוסף.

טריכומונס בהריון

טריכומונס בהריון נקשרה לסיבוכים כמו לידה מוקדמת, ולכן חשוב לעדכן את הרופא על הריון או תכנון הריון. הבחירה בתרופה נעשית לפי שבוע ההריון והנחיית הרופא המטפל. אין להתחיל טיפול על דעת עצמך.

מה בודקים עוד, ולמה זה חשוב

מי שחשוף לטריכומונס עשוי להיות חשוף גם למחלות אחרות. כדאי לשקול בדיקות לעגבת, לכלמידיה ולזיבה, וכן ל-HIV לפי הנסיבות. בנוסף, גרד או כאב באזור איברי המין אינם תמיד זיהום טפילי. הם יכולים להיות הרפס, דלקת עור או יבלות באברי המין הקשורות ל-HPV. מידע על קונדילומה ו-HPV ועל חיסון נגד HPV זמין במאמרים הייעודיים.

מה אם התסמינים לא חלפו אחרי הטיפול?

אם התסמינים נמשכים או חוזרים, יש כמה אפשרויות: בן זוג או בת זוג שלא טופלו והדביקו שוב, טיפול שלא הושלם כמו שהומלץ, או מצב אחר שנראה דומה, כמו דלקת חיידקית או פטרייתית. לכן לא מתחילים טיפול נוסף בלי בדיקה. כדאי לחזור לרופא עם תוצאות הבדיקה הקודמת ופרטי הטיפול, ולוודא שבני הזוג נבדקו.

טריכומונס אינו הזיהום היחיד שנבדק במקרה כזה. אפשר לקרוא גם על מחלות מין נוספות, על זיבה, על כלמידיה ועל עגבת.

מניעה

שימוש בקונדום בכל מגע מיני מפחית את הסיכון, אך אינו מונע אותו לחלוטין. בדיקות תקופתיות מתאימות למי שמחליף בני זוג או שיש לו בן או בת זוג עם היסטוריה של זיהום. אם יש חשש לחשיפה, אפשר לקרוא גם על מתי כדאי לפנות לרופא עור לבדיקה.

מתי לפנות לבדיקה

כדאי לפנות לבדיקה כשיש הפרשה חדשה, גרד, צריבה בשתן או כאב במגע מיני, אחרי מגע מיני בלי הגנה, או כשבן זוג אובחן עם מחלת מין. גם בלי תסמינים אפשר להיבדק. בדיקה מוקדם מדי אחרי חשיפה אינה תמיד מספיקה, והרופא יגיד מתי כדאי לחזור עליה.

שאלות נפוצות על טריכומונס

האם טריכומונס עוברת במגע לא מיני?

ההדבקה נעשית בעיקר במגע מיני. הדבקה דרך מושבי שירותים, מגבות או בריכות אינה נחשבת דרך הדבקה עיקרית.

האם אפשר לשאת טריכומונס שנים בלי תסמינים?

כן, אצל חלק מהאנשים. לכן אי אפשר לדעת מתי ומי הדביק. הופעת תסמינים אינה מעידה על הדבקה חדשה.

האם טריכומונס והפרשה נרתיקית אחרת הן אותו דבר?

לא. הפרשה יכולה לנבוע ממספר סיבות, ורק בדיקה מבדילה ביניהן. טריכומונס דורשת תרופה אנטי-טפילית במרשם.

האם בן הזוג צריך טיפול אם אין לו תסמינים?

לרוב כן. גברים רבים אינם מרגישים כלום, ובלי טיפול ההדבקה חוזרת.

האם צריך להיבדק שוב אחרי הטיפול?

מקובל להמליץ על בדיקה חוזרת כעבור כשלושה חודשים, בעיקר בגלל הסיכון להדבקה חוזרת.

האם אפשר לשתות אלכוהול בזמן הטיפול?

מומלץ להימנע, כי השילוב עם התרופות האלה עלול לגרום לבחילה ולתסמינים נוספים. הרופא או הרוקח יגידו כמה זמן להמתין אחרי הטיפול.

האם הזיהום יכול לחלוף לבד?

לא כדאי לסמוך על כך. גם בלי תסמינים הטפיל יכול להישאר ולהדביק, ולכן מטפלים לפי בדיקה.

לקריאה נוספת

• עגבת (סיפיליס): תסמינים, בדיקות וטיפול
• זיבה: תסמינים, אבחון וטיפול
• זיבה בגרון ובפי הטבעת
• גרד בפי הטבעת: סיבות, אבחון, טיפול ומעקב

ד"ר אורן אלדר הוא רופא עור מומחה. לבירור וייעוץ אישי ניתן ליצור קשר עם המרפאה.