לופוס דיסקואידי בקרקפת: נשירת שיער מצלקת – סימנים, אבחון וטיפול

איור של כתם עגול בקרקפת עם מרכז מוצלק ושוליים פעילים בלופוס דיסקואידי

אחראי רפואי: ד"ר אורן אלדר, רופא עור מומחה

עודכן לאחרונה: 22 באוקטובר 2026

לופוס דיסקואידי הוא הצורה השכיחה של לופוס בעור: מחלה דלקתית כרונית היוצרת נגעים אדומים וקשקשיים בקרקפת, בפנים ובאוזניים. בקרקפת הנגעים עלולים להסתיים בצלקת ובאובדן שיער קבוע באזור הפגוע. טיפול מוקדם אצל רופא עור מומחה עוצר את הדלקת ומצמצם את הנזק. שיער שכבר הוחלף בצלקת אינו חוזר.

תשובות קצרות

ש: מהו?
ת: מחלת עור דלקתית כרונית עם נגעים קשקשיים, בעיקר בקרקפת, בפנים ובאוזניים, שעלולה להשאיר צלקת.

ש: מה הסימן בקרקפת?
ת: כתם אדום מורם עם קשקש דביק, שהולך ונצלק במרכזו, עם נשירת שיער קבועה באותו אזור.

ש: זה קשור ללופוס מערכתי?
ת: ברוב החולים העור בלבד. במיעוט קטן המחלה מתקדמת ללופוס מערכתי, ולכן יש מעקב ובדיקות דם.

ש: האם השיער חוזר?
ת: באזור מוצלק לא. טיפול מוקדם שומר על השיער שעוד קיים.

ש: איך מטפלים?
ת: הגנה קפדנית מהשמש, סטרואיד מקומי או בהזרקה, ובמקרים פעילים תרופה פומית כמו הידרוקסיכלורוקין.

מהו לופוס דיסקואידי?

הסוג השכיח ביותר של לופוס בעור. הנגעים האופייניים הם כתמים אדומים מורמים עם קשקש דביק בקרקפת, בפנים ובאוזניים. עם הזמן מרכז הנגע נצלק, העור נעשה דק, ובהיר או כהה מהסביבה, ובאזורים שעירים שיער שאבד אינו חוזר. בקרקפת זהו גורם שכיח לנשירת שיער מצלקת, לצד ליכן פלנופילריס ופוליקוליטיס דקלוונס. למבט כללי: שיער וקרקפת.

מי חולה?

המחלה שכיחה בעיקר בנשים בשנות ה-20 עד ה-40, אבל פוגעת בכל גיל ובשני המינים. שינויי הצבע בולטים במיוחד בעור כהה. עישון קשור למחלה ומחליש את יעילות הטיפול בהידרוקסיכלורוקין. חשיפה לשמש עלולה להחמיר נגעים, כי המחלה רגישה לקרינת UV.

ממה היא נגרמת?

זו מחלה אוטואימונית: מערכת החיסון תוקפת את העור ואת זקיקי השיער. קיימת נטייה תורשתית מסוימת, והגורמים החיצוניים המרכזיים הם קרינת השמש ועישון. המחלה אינה מדבקת ואינה קשורה לניקיון או לטיפוח. היא שונה מאלופציה אראטה בכך שהצלקת מונעת חזרה של שיער, ומדרמטיטיס סבוראית בכך שהקשקשת שם חולפת בלי צלקת.

סימנים ותסמינים

בקרקפת הנגע מתחיל ככתם אדום ויבש, ומתפתח לכתם מורם עם קשקש דביק היטב. הקשקש נצמד גם לפתחי הזקיקים, ובהסרתו אפשר לראות פקקי קרטין זעירים.
במרכז הנגע נוצרת בהדרגה צלקת דקה וחלקה, בהירה או כהה מהעור שמסביב, והשיער באזור נעדר לצמיתות.
השוליים נשארים אדומים ופעילים, ושם הנגע מתרחב.
בפנים ובאוזניים: נגעים דומים על האף, הלחיים, האוזניים ותעלת האוזן. לעיתים מעורבים גם השפתיים ופנים הלחי.
הנגעים בדרך כלל שקטים, אבל לעיתים מגרדים או כואבים. שינויי הצבע אחרי ריפוי בולטים במיוחד בעור כהה.
בשונה משלב פעיל של פוליקוליטיס דקלוונס, אין כאן בדרך כלל מוגלה.

איור של קשקש דביק ופקקי קרטין בפתחי זקיקים בלופוס דיסקואידי

במה מבדילים אותה?

דרמטיטיס סבוראית: קשקשת ואודם מפושטים בלי צלקת ובלי אובדן זקיקים.
קשקשים בקרקפת ופסוריאזיס: קשקשת עבה וכסופה, בלי צלקת ובלי נשירה קבועה.
אלופציה אראטה: קרחות חלקות ומוגדרות בלי קשקש ובלי צלקת, והשיער יכול לחזור.
ליכן פלנופילריס: נשירה מצלקת מוקדית עם אודם סביב זקיקים, בלי הכתם הקשקשי האופייני.
פטרת בקרקפת: קשקשת ונשירה מוקדית, אבל בדיקת פטרייה חיובית והיא מדבקת.

איך מאבחנים?

האבחון אצל רופא עור מומחה:

שאלון: משך הנגעים, רגישות לשמש, עישון, תרופות, ותסמינים כלליים כמו כאבי מפרקים או חום.
בדיקה: הקרקפת, הפנים והאוזניים, מצב הגבות והשיער, ובדיקת עור כללית.
ביופסיית עור: מקצה הנגע הפעיל, בדרך כלל מאשרת את הדלקת האופיינית סביב הזקיקים.
בדיקות דם: ספירת דם, תפקודי כליה ונוגדנים גרעיניים (ANA). גם כשה-ANA שלילי, האבחנה נשארת תקפה.
בדיקת שתן, לשלילת מעורבות מערכתית.

על נגע חדש בעור: נגע חדש בעור. על נשירה בקרקפת: מתי לפנות לרופא עור.

איך מטפלים?

המטרה: להרגיע את הדלקת הפעילה ולמנוע צלקות חדשות. שיער שכבר הוחלף בצלקת אינו חוזר, ולכן טיפול מוקדם עושה את ההבדל.

הגנה מהשמש ואורח חיים: הגנה קפדנית כל השנה: כובע, מסנן קרינה בדרגה גבוהה בשכבה נדיבה, ושהייה בצל בשעות השיא. מסנן קרינה לבדו אינו מספיק. חשוב להפסיק לעשן, גם לבריאות וגם כי עישון מחליש את יעילות הטיפול בהידרוקסיכלורוקין.

טיפול מקומי: סטרואיד מקומי חזק בסדרות מדורגות על הנגעים הפעילים, והזרקת סטרואיד לנגעים עקשניים. טקרולימוס מקומי כאפשרות ללא סטרואיד, בעיקר בפנים.

טיפול פומי: במחלה פעילה או מפושטת הידרוקסיכלורוקין הוא התרופה הפומית העיקרית, עם מעקב עיניים תקופתי. להרגעה מהירה לזמן קצר אפשר סטרואיד פומי. הטיפול נמשך חודשים ארוכים.

התמודדות יומיומית: תסרוקת שמחפה, פאה לפי הצורך, וכיסוי קוסמטי לנגעים בפנים. מומלץ לתעד בתמונות כל כמה חודשים.

איור של כובע רחב כהגנה מקרינת השמש בלופוס דיסקואידי

מה צפוי לאורך זמן?

זו מחלה כרונית עם תקופות של התלקחות והרגעה. בטיפול נכון רוב הנגעים נרגעים, אך צלקות קיימות נשארות. במיעוט מהחולים המחלה מתקדמת ללופוס מערכתי, ולכן הביקורות ובדיקות הדם נמשכות גם כשהעור שקט. שינויי הצבע מיטשטשים לאורך שנים.