יבלות באברי המין (קונדילומה) - מידע רפואי
הופעה של "פלולה" על הפין, יבלות באיבר הגברי או הנשי,יבלות באשכים, או בכל איזור המפשעה ופי הטבעת, יכולה להיות עניין מלחיץ וגם מקור למבוכה וחוסר נעימות בעת קיום יחסי מין.
מאמר זה שופך מעט אור על הנושא וגם מביא בשורות טובות: אמנם, אם גיליתם לפתע "יבלות מין" סוררות, הדבר בהחלט דורש התייחסות ופנייה לאבחון וטיפול אצל רופא, אך יש סיכוי לא קטן, שמדובר במחלת המין הנפוצה ביותר –HPV, שבפי הציבור הרחב מכונה לפעמים גם "פפילומה באיבר המין", ויש כיצד לטפל בה.
לעיתים, השימוש במונחים שונים כמו "יבלות באיבר מין", "יבלות באיבר", "פפילומה באיבר מין", או "פפילומה בפין", גורם לבלבול ולחוסר הבנה. כל מה שצריך כדי להבהיר את הדברים, הוא לעשות הבחנה בין שמו של הגורם למחלה, לבין שם הנגעים העוריים שהם הביטוי הפיסי שלה:
HPV, או בשמו המלא "Human Papilloma Virus", הוא נגיף (וירוס), שעובר בין בני אדם בזמן קיום יחסי מין וגורם למחלת מין. לנגיף זה יש כ-200 זנים שונים, שרק חלק קטן מהם, גורם להופעת קונדילומות.
הקונדילומה היא סוג מסוים של יבלת, שמופיעה על איברי המין (יבלות בפין, באשכים, בנרתיק, או בפי הטבעת).
במילים אחרות, הביטוי הפיסי של פפילומה בפין, בנרתיק, או בכל איזור המפשעה הוא – יבלות.
לעיתים נדירות, הנגיף יכול לגרום לסרטן של צוואר הרחם אצל נשים או לסרטן של פי-הטבעת אצל גברים.
כאמור, נגיף ה- HPV נחשב למחלת המין הנפוצה ביותר. לרוב הגברים והנשים מעל גיל 25 שקיימו יחסי מין עם מספר פרטנרים במהלך חייהם, יש את הנגיף בגוף, אבל רק אצל חלק קטן מהם יופיעו יבלות על איבר המין.
כיצד נדבקים בוירוס ה –HPV?
הנגיף עובר מאדם לאדם במהלך קיום יחסי מין – אוראליים, וגינאליים, או אנאליים (חדירה לפי הטבעת). הנגיף נמצא על העור ובזמן המגע המיני הוא עובר לעור של בן/בת הזוג וחודר אל הגוף. אחרי תקופה של כמה שבועות ולפעמים אפילו שנים לאחר ההדבקה בנגיף, עלולות להופיע יבלות על הפין, ועל שאר איברי המין – גבריים ונשיים כאחד.
מאחר שטווח הזמן שבין ההדבקה לבין הופעת היבלת הוא כה רחב – החל משבועות בודדים ועד חודשים או שנים – לא ניתן לדעת מתי אירעה ההדבקה בנגיף. אצל חלק מהאנשים מעולם לא הופיעה יבלת, למרות שהם נושאים את הנגיף.
מערכת החיסון של הגוף מצליחה בדרך כלל למנוע הופעה של יבלות ולעיתים, אפילו להעלים את הנגיף לגמרי.
כאשר יש קונדילומה באיברי המין הסיכויים להדבקה של בן הזוג גבוהים יותר. שימוש בקונדום מפחית את הסיכוי להדבקה, אך למרבה הצער, אינו מבטיח הגנה מושלמת בפני הדבקה בנגיף, מאחר שלא ניתן לכסות איברים כגון בסיס איבר המין או כיס האשכים.
חשוב (ומרגיע) לדעת, שרוב הזנים של הוירוס אינם מסוכנים כלל. הזנים שגורמים ליבלות, אינם גורמים לסרטן צוואר הרחם. גם היבלות עצמן אינן מסוכנות – הן לא הופכות לסרטן. בסופו של דבר,קונדילומות מהוות בעיקר בעיה קוסמטית ומקור למבוכה וזאת בעצם הסיבה העיקרית להסרתן.
חלק קטן מזני הנגיף (דווקא אלה שלא גורמים ליבלות) עלולים לגרום לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם אצל נשים או בפי הטבעת אצל הומוסקסואלים. לכן, כל אישה חייבת לעבור בדיקות תקופתיות של צוואר הרחם ע"י משטח פאפ ולזהות בזמן את השינויים, כנ"ל לגבי הומוסקסואלים עליהם לעבור פעם בשנה משטח תאים מפי הטבעת.
כיצד יודעים אם יבלות באיבר המין הן אכן קונדילומות?
קונדילומות נראות כבליטות כרוביתיות קטנות מעל פני העור. לעיתים תופיע רק יבלת אחת, אך לרוב יופיעו מספר יבלות והן יכולות להיות זעירות או גדולות מאוד ולכסות שטח גדול על גבי הפין. בדרך כלל היבלות הן בצבע הגוף או לבנות, ולעיתים גם בצבע חום.
ישנם מקרים בהם היבלות כה זעירות, שלא ניתן לראות אותן בעין. ביבלות כאלו אין שום צורך בטיפול.
כיצד נאבחן קונדילומה ?
לא כל בליטה או שינוי בעור על איברי המין היאקונדילומה. רופא מומחה ומנוסה, יכול לערוך את האבחון באמצעות בדיקה פיסית פשוטה, ללא צורך בביצועבדיקות יקרות או לא נעימות כגון ביופסיה. אין גם צורך לבצע בדיקות דם או שתן כדי לאבחן קונדילומה.
אך כן חשוב מאד לפנות למומחה, כדי לשלול בעיות אפשריות אחרות וכדי לקבל טיפול מתאים.
כיצד מטפלים בנגיף הפפילומה?
אין כיום טיפולים היכולים לרפא לחלוטין מהנגיף.הוא עלול להישאר בגוף לתמיד, אבל בהחלט יתכן, שמערכת החיסון תצליח לגבור על הנגיף ולהעלימו מן הגוף.
הטיפול ביבלות חשוב מבחינה קוסמטית ופסיכולוגית והוא גם מקטין את הסיכוי להדביק בני זוג שעדיין לא נחשפו לאותו סוג של נגיף.
לאחר וידוא שאכן מדובר בקונדילומות, יש כמה דרכים לטפל בהן. להופעת יבלות על הפין, טיפול זהה לזה של הנרתיק, האשכים, או פי הטבעת.
טיפולים ביתיים ביבלת הקונדילומה
- תמיסת, שנקראת גם פודופילוטוקסין (Podophyllotoxin) –
תמיסה הנמכרת בבית מרקחת עם מרשם רופא.
–שימוש: מורחים כמות קטנה על היבלת פעמיים ביום למשך 4 ימים, לאחר שלושה ימים של הפסקה, חוזרים על הטיפול. לעיתים, דרושים כמה מחזורים כאלה עד שהנגע נעלם.
יש להימנע ממריחה של התכשיר ברקמות פנימיות (למשל, בתוך הנרתיק או בתוך פי הטבעת) והוא מיועד לשימוש חיצוני בלבד. לעיתים יופיעו תופעות לוואי וגירויים עוריים קלים במהלך הטיפול, כגון צריבה, כאב, או פצעונים.
– יעילות: התכשיר נחשב לאחד היעילים הקיימים וגם אם לא תמיד ניתן להעלים באמצעותו את הנגעים, ניתן לראות שיפור במחצית מהמקרים בממוצע. - אלדרה (Aldara), שנקראת גם אימיקוימוד (Imiquimod) –
קרם הנמכר בבית מרקחת, גם הוא רק עם מרשם רופא. התכשיר יקר, אך יעיל.
אלדרה– שימוש: יש למרוח את הקרם על היבלות 3 פעמים בשבוע לפחות, במשך תקופה ממושכת של כ-4 חודשים.
הקרם מעורר את התגובה החיסונית של הגוף כנגד היבלת וכתוצאה מכך, נוצרת תגובה דלקתית באיזור המריחה (תגובה שנלווית באופן טבעי לפעילות של מערכת החיסון). ניתן להתגבר על הדלקת באמצעות קרם אנטיביוטי.
אלדרה– יעילות: בדומה ל, לא מדובר על מאה אחוזי הצלחה, אך הטיפול מצליח להעלים את הנגעים אצל 30-60 אחוזים בקירוב, מהמשתמשים בו.
טיפולים מרפאתיים בקונדילומה:
- קריותרפיה – הקפאה של היבלת באמצעות חנקן נוזלי.
הטיפול מתבצע ללא הרדמה ויוצר כווית קור על היבלת. לעיתים קרובות נותרת צלקת מקומית או פיגמנטציה. יש סיכוי גדול יחסית שהיבלת תחזור,מכיוון שהצריבה היא שטחית. - טיפול במחט חשמלית – צריבה יסודית של היבלת עם מחט חשמלית שצורבת את היבלת ואת הבסיס שלה. הטיפול יעיל מאוד וזול יחסית לטיפול בלייזר. הוא מתבצע תחת הרדמה מקומית ולכן הוא נטול כאבים ומאפשר לטפל במספר רב של יבלות בטיפול אחד.
מה לעשות אם יש לי קונדילומה ?
המסר החשוב ביותר בנושא קונדילומה הוא – לא לשנות את שיגרת החיים.
אין סיבה להפסיק לקיים יחסי מין, אין סיבה להפסיק לפגוש בני זוג חדשים ואין שום טעם לחיות בפחד שתגרמו להדבקה של בני הזוג. צריך לזכור שלרוב האנשים יש את נגיף הפפילומה בגוף כבר לפני שהם פגשו אתכם. כאשר יש יבלות שרואים בעין – מומלץ להשתמש בקונדום כדי להקטין את הסיכוי להדבקה.
גברים צריכים לטפל ביבלות כאשר הן מופיעות ולהיות במעקב אצל רופא עור.
נשים צריכות לטפל ביבלות כאשר הן מופיעות ולהיות במעקב גניקולוגי ולהקפיד על משטח פאפ.
האם יש חיסון לנגיף הפפילומה?
יש חיסון נגד נגיף הפפילומה אבל כמו כל חיסון צריך לקבל אותו לפני שנחשפים לנגיף.
מומלץ לקבל את החיסון לפני גיל 26 או לפני שקיימת יחסי מין עם שישה פרטנרים שונים. אחרי גיל 26 או אחרי שישה פרטנרים שונים לסקס, רוב הסיכויים שכבר נחשפת לנגיף ואז החיסון אינו יעיל.
המצב האידאלי הוא לקבל את החיסון בגיל 12.
יש שני סוגים של חיסון ל- HPV.
לגברים, החיסון היעיל הוא הגרדסיל– מחסן כנגד ארבעה זנים שונים של הנגיף וכך מקטין את הסיכוי ליבלות (קונדילומה) וגם לשינויים סרטניים של הפין או פי הטבעת.
בישראל עדיין אין המלצות לחסן בנים/גברים אלא רק בנות/נשים. אפשר לקנות את החיסון באופן פרטי בבית מרקחת עם מרשם רופא ולקבל אותו. יש צורך בשלוש זריקות כדי לקבל רמת חיסוניות טובה.