האם אימפטיגו מדבק?

בהחלט כן, ואפילו מאד. זו גם אחת הסיבות שהוא מופיע אצל מבוגרים, ובעיקר אצל כאלה שבאים במגע הדוק עם ילדים קטנים כחלק מהשגרה.
ההדבקה הראשונית שלו מתאפשרת ברוב המקרים, כאשר שלמות העור נפגעת והחיידק מצליח לחדור לעור דרך שפשוף, חתך, או שריטה.

מתי אימפטיגו לא מדבק?

אימפטיגו מפסיק להיות מידבק, באחד משני תרחישים:

• בשלב בו השלפוחיות והפצעים כבר יבשים ומפסיקים להפריש. זה יכול לקרות כחלק מתהליך החלמה טבעי, שנמשך מספר שבועות עד מספר חודשים, או לאחר התערבות תרופתית שמזרזת את התהליך.
• כאשר החולה מטופל באנטיביוטיקה ונטל אותהבמשך 24 עד 48 שעות לפחות. האנטיביוטיקה פוגעת בחיידק, שהוא הגורם המזהם עצמו, כך שכושר ההדבקה שלו פוחת משמעותית, גם כשהפצעים עדיין קיימים.

מהם התסמינים של אימפטיגו במבוגרים?

אצל ילדים קטנים ותינוקות, אחד מאופני הביטוי של המחלה הוא פצעים עם שלפוחיות (צורה של המחלה שנקראת "Bullous impetigo"). אצל מבוגרים, ברוב המקרים לא יופיעו שלפוחיות והמחלה תתבטא בצורתה הנפוצה יותר (שנקראת "Non-bullous impetigo"), כנגעבודד או כמקבץ של כמה נגעים אדומים ומגרדים, עליהם מתפתחים גלדים צהבהבים בגוון דבש. עם התפשטות הזיהום ותגובת הדלקת שמערכת החיסון מפעילה בעקבותיו, העור מסביב לנגעים נהיה אדום.
חשוב להיזהר ולהימנע ממגע באזור הנגוע ומגירודו, משום שכך הוא מתפשט בקלות לאזורים נוספים בגוף ואף עלול להעמיק את חדירתו אל שכבות עור עמוקות יותר.
ברוב המקרים, הנגעים יופיעו על הפנים ועל הגפיים, אך הם יכולים לצוץ גם בכל מקום אחר בגוף.

אצל מבוגרים, כשמופיע פצע עם שלפוחית, יש מקום לחשוד בבעיות עוריות אחרות כגון זיהום נגיפי על ידי הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, פמפיגוס, דרמטיטיס הרפטיפורמיס (בעיקר אצל חולי צליאק), ומחלות אחרות.

לכן, מאד חשוב לפנות לאבחון אצל רופא עור מומחה, כדי לזהות את המחלה ולהתאים לה את הטיפול הנכון.

גורמי סיכון לאימפטיגו אצל מבוגרים

מבוגרים עלולים להיות מועדים יותר להידבק באימפטיגו בהינתן אחד מהבאים:

• מזג אוויר חם ורמת לחות גבוהה.
• עיסוק בפעילות ספורטיבית הכרוכה במגע גופני (כמו למשל, אומנויות לחימה, כדורגל).
• תנאי מחייה המאופיינים בקרבה גופנית גבוהה לאחרים ולחפצים אישיים של אחרים (מגבות, מצעים).
• עור פגוע או פצוע, בין אם כתוצאה מחבלה, מעקיצת חרק, או ממחלת עור כלשהי, חריפה או כרונית.

גורמי הסיכון הללו גם מעלים את הסיכוי להדבקה נוספת ולמקרים של אימפטיגו חוזר.

מה קורה אם מופיע אימפטיגו בהריון?

לפני הכל, חשוב להרגיע ולציין, כי החיידקים שגורמים לאימפטיגו אינם נחשבים לטרטולוגיים (כאלה שגורמים למומים בעובר). מה שכן צריך לקחת בחשבון הוא, שהטיפול במחלה הוא אנטיביוטי וחשוב להקפיד על שימוש בתכשירים אנטיביוטיים המותרים בהריון.
בנוסף לכך, הסיכוי של אישה הרה לפתח סיבוכים של המחלה הוא גדול יותר משום שמערכת החיסון שלה סובלת מדיכוי טבעי ברמה מסוימת, בעקבות ההיריון. לכן, חשוב לפנות לאבחון ולטיפול מוקדם ככל האפשר ולמנוע התפשטות והסלמה של הזיהום.

נושא האבחון המוקדם וההתאמה המהירה של טיפול נכון חשובים בכל מקרה של הופעת אימפטיגו (אצל ילד, או אצל מבוגר) ושל כל מחלת עור או נגע עורי אחר. טיפול מהיר ימנע סיבוכים ויצמצם את היקף ההדבקה.

שמי דר' אלדר אורן, רופא עור מומחה בעל ניסיון רב שנים, בוגר מחלקת עור ומין בבית החולים בילינסון וחבר פעיל באיגוד האירופאי ואמריקאי לאסתטיקה רפואית.

למידע נוסף על מחלת האימפטיגו ולאבחון מעמיק והתאמת טיפול, אני מזמין אתכם לתאם פגישה:

בטלפון  052-459-0032  |  באימייל Dreldar9911@gmail.com|  בהשארת פרטים כאן