מה זה שפשפת, איך למנוע שפשפת וכיצד לטפל בה?

שפשפת (ובשפה רפואית:Intertrigo), היא מצב נפוץ וניתן לטיפול של דלקת עורית. ללא טיפול מתאים ובזמן, המצב עלול להסלים, ולהוביל להתפתחות זיהום.

מאמר זה מפרט את הסיבות להתפתחות שפשפת, מסביר מדוע שפשפת בית שחי לדוגמא, היא תופעה נפוצה, מרחיב על התנאים בהם המצב עלול להסלים וגם על מניעת שפשפת כרונית ממושכת ועל פתרון לשפשפת ודרכי טיפול.

מהי שפשפת וכיצד מזהים אותה?

הופעת הדלקת אופיינית לאזורי גוף בהם יש קפלי עור, או מגע בין שני איברים סמוכים, באופן שגורם לחיכוך ושפשוף ממושך של העור. החיכוך גורם לתגובה דלקתית שמתבטאת בצורת פריחה אדומה וגבשושית.

אזורי הגוף המועדים להתפתחות שפשפת הם:

• מפשעה
• בתי השחי
• קפלי הבטן
• מתחת לשדיים
• פנים הירכיים (בעיקר אצל אנשים עם משקל עודף, כאשר הירכיים מתחככות זו בזו בזמן תנועה)

מהם התסמינים של שפשפת?

הסימפטומים הבולטים ביותר הם הופעת פריחה אדומה ותחושת גרד בלתי־נסבלת. שפשפת עלולה גם לגרום לתחושת שריפה, לריח רע ולעור סדוק ומדמם.
תסמינים של שפשפת מתאימים גםלמחלות עור אחרות כמו סבוראיקדרמטיטיס (סבוריאה), פסוריאזיס "הפוכה", או זיהום חיידקי (אריתרזמה). לכן, חשוב מאד לא להתחיל שום טיפול מבלי להיוועץ ברופא עור מומחה, שיבצע אבחון מדויק ומקצועי.

מה גורם לשפשפת?

במקרים רבים, הנזק הראשוני שנגרם לעור כתוצאה מהחיכוך, מאפשר לחיידקים ו/או לפטריות הנמצאים על העור דרך קבע,לשגשג ולהתרבות יתר על המידה. החום, הלחות הכלואה והנזק העורי הם שילוב שיוצר סביבה אידיאלית להתרבותם. גידול יתר זה של גורמים מזהמים וחדירתם אל העור הפגוע, גורמים למערכת החיסון להגיבעל ידי הפעלת מנגנון הדלקת ובעקבות כך, מתפתחת דלקת משנית ופריחה גלויה. במקרים חמורים יותר, התרבות המזהמים היא משמעותית מספיק כדי לגרום לזיהום משני.
כאשר כל אלה מתרחשיםבאזורים חמים ולחים של הגוף, בהם קיים מחסור באוורור, השפשפת אף נוטה להחמיר.

מהם גורמי הסיכון לסבול משפשפת?

גורמי סיכון הקשורים להתנהגות ולאורח חיים

• פעילות גופנית מרובה – גורמת לחיכוך אינטנסיבי וממושך יותר של העור.
• שעות עבודה ממושכות
• לבישת בגדים צמודים ובגדים מבדים סינטטיים ואטומים המפריעים לאוורור ולנידוף הזיעה.
• חשיפה לחום וללחות גבוהים -שפשפת נוטה להתגבר בנוכחות חום ולחות. לחות הכלואה בין קפלי העור, שבדרך כלל נובעת מהזעה, גורמת למשטחי העור להיצמד זה לזה וכך מגבירה את החיכוך. זו הסיבה לשכיחות הגבוהה של שפשפת בבית השחי ובמפשעה, שם ממוקמות בלוטות זיעה אפוקריוניות ונוצרת רמת לחות גבוהה יותר יחסית לאזורים אחרים בגוף.
• אי שמירה מספקת על היגיינה אישית
• שימוש בסטרואידים מקומיים

גורמי סיכון הקשורים למצבים בריאותיים / רפואיים

• השמנת־יתר
• סוכרת– פוגעת בעור ומקשה על ריפוי פצעים
• מערכת חיסון מדוכאת (למשל, חולים אונקולוגיים, מושתלי איברים, חולי איידס)
• הזעת יתר

מדוע שפשפת שכיחה אצל חיילים?

חיילים מבצעים פעילות גופנית ממושכת, ונמצאים בסביבה שבה לא תמיד ניתן לשמור על רמת היגיינה ראויה.

האם שפשפת יכולה להופיע גם בתינוקות?

כן, אצל תינוקות היא מוכרת כתפרחת חיתולים והיא נגרמת במקרים שבהם משתמשים בחיתולים לאורך זמן ולא מחליפים אותם בתדירות הנדרשת, או בחיתולים שאינם מתאימים למידתו של התינוק וגורמים לחיכוך יתר עם עורו העדין.

איך מאבחנים שמדובר בשפשפת?

בדרך כלל מספיקה בדיקת רופא ואין צורך בבדיקות מעבדה לאישור האבחנה. ברוב האנשים עם שפשפת מקובל להתחיל בטיפול מתאים, ואם מופיע שיפור בתוך מספר ימים הדבר מאשר את האבחנה הקלינית.

איך להעביר שפשפת מהר?

הדרך המהירה והיעילה ביותר לטפל בשפשפת היא באמצעות תרופות ייעודיות.

שפשפת – טיפול תרופתי

ניתן לטפל בשפשפת באופן מקומי באמצעות קרמים ומשחות למריחה חיצונית, שהם תכשירים משולבים המכילים סטרואידים (לעצירת התגובה הדלקתית), תרופות אנטי פטרייתיות ואנטיביוטיקה (שהיא תרופה שפועלת נגד חיידקים). לדוגמא: קרם קומאגיס, קרם טבעקוטן או קרם דרמקומבין.
כל התכשירים הללו, חייבים במרשם רופא.

לאחר מספר ימים של טיפול בתכשיר משולב, ניתן לעבור לתכשיר ממוקד יותר בהתאם לגורם לשפשפת: סטרואיד מקומי, תרופה לפטרת (למשל אגיספור), או אנטיביוטיקה מקומית (למשל קרם פוסידין, ג'ל זינדקלין, תמיסת אקנמיצין). גם תכשירים אלה ניתנים במרשם רופא בלבד.

שפשפת – טיפול טבעי

כיצד מטפלים בשפשפת בבית, בלי תכשירים?

• מקפידים על היגיינה טובה, כולל רחצה עם מים וסבון.
• מקפידים שהאזורים הפגועים יהיו יבשים וחשופים לאוויר.
• נמנעים מלבישת בגדים צמודים. עדיף גם לבחור בבגדים מבדים טבעיים ונושמים כגון כותנה ופשתן.
• אצל תינוקות – מחליפים חיתולים לעיתים קרובות ומקפידים שיתאימו למידת התינוק ולא יהיו לוחצים או רופפים מדי.
• אצל נשים – לבישת חזייה עם תמיכה טובה תסייע להקטין את החיכוך בין ומתחת לשדיים.
• אפשר להפריד בין שני אזורי העור שנמצאים בחיכוך באמצעות פדי גזה (למשל מתחת לשדיים).

שפשפת כרונית מתמשכת

אצל אנשים עם דיכוי חיסוני או עם משקל יתר, שסובלים ממצב מתמשך של שפשפת, יש להניח פד גזה בין קפלי העור וכך לייצר הפרדה בין משטחי העור שבהם מופיעה השפשפת. פד הגזה יספוג את הלחות העודפת וימנע את הופעת השפשפת.

שפשפת בהיריון

שפשפת עשויה להופיע או להחמיר בזמן ההיריון. הטיפול יהיה זהה לטיפול בנשים שאינן בהריון, למעט תרופות שאסורות לשימוש בהיריון.

באופן כללי, ניתן להשתמש בתרופות לטיפול בשפשפת בשימוש חיצוני (כמו משחות או קרם לשימוש חיצוני) גם במהלך ההיריון, בכפוף לאישור הרופא או הרופאה. בשימוש בתכשירים חיצוניים המכילים סטרואידים או אנטיביוטיקה, ייתכן שהרופא יגביל את משך הטיפול למספר ימים בודדים ויגביל את שטח העור שעליו ניתן להשתמש בתכשירים. בכל מקרה,חשוב להקפיד על הנחיות הרופא או הרופאה המטפלים. מידע נוסף ניתן לקבל במרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות.

מה משך זמן ההחלמה משפשפת?

שפשפת מתפתחת בדרך כלל במשך שבועות ארוכים ואף חודשים לפני פנייה לרופא או לרופאה. אם מתחילים בטיפול מתאים בתכשירים מקומיים לעור ומטפלים בגורם להופעת השפשפת, המצב משתפר תוך ימים ספורים.

חשוב לקחת בחשבון, ששפשפת בהחלט עלולה לחזור אם לא יהיה שינוי בהרגלים שגרמו לה.

היא אף עלולה לגרום לזיהום חיידקי (שושנה, צלוליטיס), או לגרום לזיהום פטרייתי מפושט, ולכן יש לקבל טיפול רפואי מתאים. ככל שהטיפול יינתן בשלבים מוקדמים יותר של הבעיה, כך הסיכוי להתפתחות זיהומים משניים יפחת משמעותית וכמובן, שגם דרגת הסבל.

למידע נוסף ולאבחון מעמיק וטיפול מקצועי בידי רופא עור מומחה, צרו קשר:

בטלפון  052-459-0032  |  באימייל Dreldar9911@gmail.com|  בהשארת פרטים כאן