הרפס בפה הוא זיהום נגיפי הנגרם לרוב על ידי נגיף ההרפס סימפלקס סוג 1 (HSV-1), ולעיתים גם על ידי HSV-2. מדובר במחלה זיהומית נפוצה במיוחד, המתבטאת בפצעים, שלפוחיות או כיבים כואבים המופיעים על החניכיים, החיך, פנים הלחיים ולעיתים גם על הלשון.
הנגיף נותר רדום בגוף לכל החיים, ומדי פעם עלול להתפרץ מחדש בעקבות חולשה במערכת החיסון, סטרס, חשיפה לשמש או מחלות חום.
עקצוץ, גרד או תחושת שריפה בחלל הפה.
נפיחות או כאב באזור הפה או הלשון לפני הופעת הפצעים.
הופעת שלפוחיות קטנות מלאות נוזל על ריריות הפה או הלשון.
פצעים כואבים שמקשים על אכילה, שתייה ודיבור.
לעיתים חום, בלוטות לימפה מוגדלות ועייפות.
השלפוחיות מתייבשות ונוצר גלד.
החלמה מלאה מתרחשת לרוב תוך 7–14 ימים ללא צלקות.
הרפס בלשון הוא למעשה חלק מתסמיני הרפס בפה, בו הפצעים מופיעים על פני הלשון.
לרוב מלווה בכאב חזק יותר מאשר פצעי חום בשפתיים, בשל מגע ישיר עם מזון ומשקאות.
עשוי לגרום לקושי בדיבור ובבליעה.
דורש טיפול זהה להרפס בפה, כולל תרופות ומשחות אנטי-ויראליות.
שלב פרודרומלי – עקצוץ, תחושת שריפה, כאב מקומי.
שלב שלפוחיות – הופעת שלפוחיות קטנות על ריריות הפה והלשון.
שלב פצעים פתוחים – השלפוחיות נקרעות, נוצרים פצעים כואבים.
שלב ההגלדה – הפצעים מתייבשים ונוצרים קרומים עד להחלמה.
שלב רדום – הנגיף נשאר במערכת העצבים וממתין לגורמי טריגר להתפרצות הבאה.
מגע ישיר עם נגעי הרפס או נוזלי גוף של אדם נגוע (נשיקות, שימוש בסכו"ם משותף, מברשות שיניים וכדומה).
חשיפה לרוק נגוע, גם אם אין פצעים גלויים (viral shedding).
מגע אוראלי-גניטלי עלול להעביר הרפס מסוג HSV-2 לחלל הפה.
בדיקה קלינית – זיהוי הנגעים על ידי רופא שיניים או מומחה לרפואת עור.
תרבית מהפצע – בדיקה לאישור נוכחות הנגיף.
PCR – בדיקה מולקולרית מדויקת.
בדיקות דם – לזיהוי נוגדנים במקרים של הדבקה ראשונית ללא פצעים.
אסיקלוביר, ולסיקלוביר ופמפיקלוביר – לקיצור משך ההתקף והקלה על תסמינים.
טיפול מונע יומיומי לאנשים עם התפרצויות תכופות.
משחות אנטי-ויראליות לשימוש על הפצעים בתוך הפה ובלשון.
שטיפות פה אנטיספטיות להקלה על כאב ומניעת זיהומים משניים.
שטיפות מי מלח או מי סודה להפחתת כאב.
קומפרסים קרים להרגעת ריריות הפה.
תוספי תזונה כמו ליזין, ויטמין C ואבץ לחיזוק מערכת החיסון.
טיפול רפואי מוכח כיעיל יותר בקיצור משך ההתקף ובהפחתת סיבוכים.
טיפולים טבעיים מסייעים בעיקר בהקלה על כאב ואי-נוחות.
מומלץ לשלב בין השניים לפי חומרת המקרה ובהנחיית רופא.
זיהומים חיידקיים משניים בפצעים פתוחים.
פגיעה בהנאה מאוכל ושתייה בשל כאב.
במקרים נדירים – התפשטות הנגיף לאזורים אחרים כמו העיניים (הרפס בעין).
אצל תינוקות או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת – סיכון לזיהום מפושט.
הדבקה שכיחה מאוד בילדים קטנים עקב מגע עם רוק נגוע.
לרוב מתבטאת ככיבים מרובים בחניכיים ובשפתיים (Gingivostomatitis).
עלולה לגרום לחום גבוה, כאב וקושי באכילה.
טיפול כולל מתן נוזלים, משככי כאבים ולעיתים תרופות אנטי-ויראליות.
הימנעות ממגע ישיר עם אנשים בזמן התפרצות פעילה.
לא לשתף כלי אוכל, משקאות או מוצרי היגיינה.
שימוש בקרם הגנה לשפתיים ובשמירה על היגיינת פה טובה.
טיפול מונע לאנשים עם התפרצויות חוזרות.
חיזוק מערכת החיסון באמצעות תזונה בריאה ושינה מספקת.
לזהות סימני התפרצות מוקדמים ולהתחיל טיפול מיידי.
להימנע ממאכלים חריפים, חומציים או מלוחים שמגרה את הפצעים.
לשמור על ניקיון חלל הפה בעזרת שטיפות עדינות.
לנהל סטרס ולהימנע מגורמי טריגר ידועים.
לשתף בני זוג כדי למנוע הדבקה.
כן. הנגיף יכול לעבור במגע עם רוק נגוע גם כשאין סימנים גלויים.
לא. מדובר באותה מחלה עם מיקום שונה של הפצעים.
פצעי הרפס מופיעים בקבוצות כשלפוחיות ומלווים לעיתים בחום, בעוד אפטות הן פצעונים בודדים שאינם מדבקים.
לא ניתן למנוע לחלוטין, אך טיפול מונע ואורח חיים בריא מפחיתים את שכיחותן.
בדרך כלל לא, אך אצל תינוקות או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת המצב עלול להסתבך.
בדרך כלל כשבוע עד 10 ימים, אך טיפול מוקדם מקצר את ההחלמה.
הרפס בפה, כולל התפרצויות בלשון, הוא זיהום שכיח הנגרם על ידי נגיף ההרפס סימפלקס. למרות שלא ניתן להעלים את הנגיף, טיפול מתאים, שמירה על היגיינה, חיזוק מערכת החיסון וזיהוי מוקדם של סימנים מקלים על התסמינים ומקצרים את משך המחלה.
עלות הייעוץ הינה 1,200 ש״ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד ואינו כולל הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר או כל פעולה כירורגית / אסתטית אחרת.
קופות החולים אינן מעניקות החזר עבור ייעוץ זה ואין הסדר עם ביטוחים משלימים.
מטופלים בעלי ביטוח בריאות פרטי עשויים להיות זכאים להחזר של עד כ־80% מעלות הייעוץ, בהתאם לתנאי הפוליסה ובכפוף להצגת סיכום ביקור וחשבונית מס.
מומלץ לבדוק מראש את זכאות ההחזר מול חברת הביטוח הפרטית.