קונדילומה, Condyloma Acuminata, היא השם המקובל ליבלות המופיעות באזור איברי המין ופי הטבעת בעקבות זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, Human Papillomavirus – HPV.

מדובר באחת ממחלות המין הנגיפיות השכיחות ביותר. הנגעים יכולים להופיע על הפין, שק האשכים, המפשעות, הפות, סביב פתח הנרתיק, באזור הפרינאום, סביב פי הטבעת ולעיתים גם בתוך התעלה האנאלית, הנרתיק או השופכה.

אבחנה של קונדילומה גורמת לעיתים לחרדה גדולה בהרבה מהמשמעות הרפואית של הנגע עצמו. מטופלים שואלים מיד האם מדובר בסרטן, מי הדביק אותם, האם בן או בת הזוג בהכרח נגועים, האם החיסון עדיין יכול לעזור והאם ניתן להיפטר מהנגיף לחלוטין.

חשוב לעשות סדר.

הרוב הגדול של יבלות המין נגרם מזני HPV שאינם נחשבים לזנים אונקוגניים. לפי ה־CDC, כ־90% מהיבלות האנוגניטליות נגרמות מזנים 6 ו־11. אלה שונים מהזנים בעלי הסיכון הגבוה הקשורים למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם ולחלק ממקרי סרטן פי הטבעת, הפין, הפות, הנרתיק והלוע.

עם זאת, ייתכן שאדם יהיה נשא בו־זמנית של מספר זני HPV, ולכן עצם העובדה שהיבלות עצמן נגרמות בדרך כלל מ־6 או 11 אינה מבטלת את הצורך בבדיקות הסקר המקובלות אצל נשים ובמעקב רפואי בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון.

מהו HPV?

HPV הוא למעשה משפחה גדולה של נגיפים.

קיימים זנים רבים מאוד, וחלקם מדביקים את עור הידיים והרגליים, חלקם את אזור איברי המין וחלקם יכולים להיות קשורים לשינויים טרום־סרטניים או סרטניים.

מרבית הזיהומים ב־HPV אינם גורמים למחלה משמעותית ומערכת החיסון מצליחה להשתלט עליהם לאורך הזמן. אין כיום תרופה שמטרתה "להוציא את HPV מהגוף". הטיפול מופנה לביטויים של הנגיף – למשל יבלות גניטליות או נגעים טרום־סרטניים – ולא לזיהום תת־קליני כשלעצמו.

זו נקודה חשובה להבנת הטיפול בקונדילומה: ניתן להסיר את היבלות שרואים, אבל פעולה מקומית אינה מבטיחה שבאותו רגע נעלמו כל חלקיקי הנגיף או כל התאים הנגועים המיקרוסקופיים מהאזור.

איך נדבקים בקונדילומה?

HPV עובר בעיקר במגע עור־בעור באזור האינטימי.

אין צורך בהכרח בחדירה מלאה כדי להעביר את הנגיף. מגע של עור וריריות באזור איברי המין יכול להספיק.

גם אדם שאין לו שום יבלת נראית לעין יכול להעביר HPV.

זו אחת הסיבות לכך שהנגיף נפוץ כל כך.

קונדום מפחית את הסיכון להעברה, אך אינו מספק הגנה מלאה משום שחלק מהעור באזור איברי המין והמפשעות אינו מכוסה בקונדום.

אחרי כמה זמן מההדבקה מופיעה קונדילומה?

אין תקופת דגירה אחת קבועה.

היבלות יכולות להופיע שבועות או חודשים לאחר החשיפה, ולעיתים אף זמן רב יותר.

ה־CDC מדגיש שלא ניתן בדרך כלל לקבוע מתי בדיוק נרכש ה־HPV, וכי יבלות גניטליות יכולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר רכישת הנגיף.

לכן הופעת קונדילומה במערכת יחסים זוגית אינה מהווה הוכחה לכך שהייתה הדבקה לאחרונה ואינה מאפשרת להסיק מי מבני הזוג הדביק את מי.

הנגיף יכול היה להירכש עוד לפני תחילת הקשר ולהישאר ללא ביטוי קליני במשך תקופה ארוכה.

האם הופעת קונדילומה אומרת שהייתה בגידה?

לא.

מבחינה רפואית אי אפשר לקבוע זאת על בסיס הופעת קונדילומה.

HPV יכול להיות שקט תקופה ממושכת, ולכן נגעים שמופיעים היום אינם מאפשרים לתארך את ההדבקה.

גם אין בדיקה שיכולה לומר מתי בדיוק התרחשה החשיפה או ממי הגיע הנגיף.

זו נקודה חשובה מאוד בהסבר לזוגות, משום שאבחנת HPV גורמת לעיתים לחשדות ולמתח מיותרים.

איך נראית קונדילומה?

המראה מגוון.

הנגע יכול להיות קטן מאוד וכמעט שטוח, או בולט מעל פני העור.

צבעו יכול להיות בגוון העור, ורדרד, לבנבן או חום.

לעיתים יש נגע בודד ולעיתים עשרות נגעים.

נגעים יכולים להיות חלקים יחסית או בעלי מרקם מחוספס המזכיר כרובית.

הם יכולים להיות בעלי בסיס רחב או מחוברים לעור באמצעות גבעול קטן.

במקרים נרחבים, מספר נגעים מתחברים ויוצרים משטח גדול יותר.

ה־CDC מתאר קונדילומות כנגעים שטוחים, פפולריים או פדונקולריים, שיכולים להופיע במספר אתרים באזור האנוגניטלי.

האם כל בליטה באזור איברי המין היא קונדילומה?

בהחלט לא.

קיימים מבנים תקינים ונגעים שפירים רבים שעלולים להיראות למטופל כמו HPV.

ביניהם:

Pearly Penile Papules

Fordyce spots

Skin tags

בלוטות חלב בולטות

מולוסקום

סבוראיק קרטוזיס

נגעים דלקתיים

ונגעים אחרים.

גם Condyloma Lata של עגבת שניונית יכולה להידמות לקונדילומה ויראלית. ה־CDC מציין במפורש שישנם נגעים אנוגניטליים הדומים לקונדילומה אך אינם מגיבים לטיפול ביבלות HPV.

לכן לא נכון להתחיל לצרוב כל בליטה באזור איברי המין לפני בדיקה.

כיצד מאבחנים קונדילומה?

ברוב המקרים האבחנה קלינית.

רופא עור מנוסה יכול בדרך כלל לזהות את המראה האופייני בבדיקה.

כאשר הנגע אינו טיפוסי, האבחנה אינה ברורה או שהנגע אינו מגיב לטיפול כמצופה, יש לשקול בירור נוסף.

ה־CDC ממליץ לשקול ביופסיה כאשר הנגע פיגמנטרי באופן חריג, נוקשה, מקובע לרקמה שמתחתיו, מדמם או מכויב, וכן כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר אין תגובה לטיפול או כאשר הנגע מחמיר, במיוחד במטופלים עם דיכוי חיסוני.

האם צריך לעשות בדיקת HPV כדי לאבחן קונדילומה?

בדרך כלל לא.

בדיקת HPV אינה מומלצת לצורך אבחון יבלות גניטליות משום שהתוצאה אינה מאשרת באופן שימושי שהנגע הספציפי הוא קונדילומה ואינה משנה בדרך כלל את בחירת הטיפול.

זה שונה מבדיקות HPV המשמשות במסגרת סקר צוואר הרחם.

לכן מטופל גבר עם יבלות טיפוסיות על הפין אינו זקוק בדרך כלל ל"בדיקת HPV" כדי להוכיח שהן קונדילומות.

האם קונדילומה היא סרטן?

ברוב המוחלט של המקרים לא.

כ־90% מהקונדילומות נגרמות מזני HPV 6 ו־11, שאינם נחשבים לזנים אונקוגניים.

לעומת זאת, זני HPV בסיכון גבוה, ובהם 16 ו־18 וזנים נוספים, קשורים להתפתחות נגעים טרום־סרטניים וסוגים מסוימים של סרטן.

לכן חשוב להפריד בין שתי שאלות:

האם היבלת עצמה היא נגע סרטני?

ברוב המקרים לא.

האם ייתכן שאותו אדם נחשף גם לזני HPV אחרים?

כן.

מסיבה זו נשים ממשיכות לבצע בדיקות סקר לצוואר הרחם בהתאם להמלצות גם אם הקונדילומות הוסרו וגם אם הן מחוסנות.

האם חייבים לטפל בקונדילומה?

לא כל נגע חייב להיות מוסר מיד מבחינה רפואית.

ללא טיפול, יבלות גניטליות יכולות להיעלם, להישאר ללא שינוי או להתרבות ולגדול.

בפועל, מטופלים רבים מעדיפים להסיר את הנגעים בשל התפשטות, חיכוך, דימום, אי־נוחות, הפרעה ביחסי מין או החשש להעביר HPV.

בנגעים רבים או גדולים יש גם יתרון לכך שהסרתם יכולה להתבצע במפגש אחד במקום טיפול מקומי במשך שבועות.

אילו טיפולים קיימים לקונדילומה?

קיימות מספר אפשרויות.

הטיפול נבחר לפי מספר הנגעים, גודלם, מיקומם, האם הם חיצוניים או פנימיים, מצב מערכת החיסון, טיפולים קודמים והעדפת המטופל.

האפשרויות כוללות בין היתר:

טיפול מקומי באימיקווימוד

טיפולים מקומיים נוספים במקרים מתאימים

חנקן נוזלי

צריבה חשמלית

הסרה כירורגית

לייזר CO2.

ה־CDC כולל לייזר ואלקטרוכירורגיה בין אפשרויות הטיפול המקובלות ליבלות אנוגניטליות חיצוניות.

הסרת קונדילומה בלייזר

לייזר CO2 מאפשר להרוס את רקמת הקונדילומה בצורה ממוקדת.

היתרון המרכזי הוא האפשרות לטפל בנגעים מרובים, בנגעים גדולים או בנגעים שאינם מגיבים לטיפול מקומי.

בידיים מנוסות ניתן לשלוט בעומק הטיפול ולצמצם ככל האפשר פגיעה ברקמה התקינה.

ה־CDC מציין שטיפול כירורגי, לרבות CO2 laser, יכול להיות מועיל במיוחד כאשר קיימות יבלות גדולות או נרחבות וכן בחלק מהמקרים שלא הגיבו לטיפולים אחרים.

טיפול באמצעות מחט חשמלית או אלקטרוקואגולציה

Electrocautery או electrosurgery מאפשרים לצרוב את הקונדילומה באמצעות אנרגיה חשמלית.

לאחר אלחוש מקומי ניתן לטפל בנגעים אחד־אחד או במספר רב של נגעים באותו מפגש.

היתרון הוא הרס מיידי של רוב הרקמה הנראית וגם שליטה טובה בדימום.

העומק חשוב מאוד: טיפול עמוק מדי עלול ליצור צלקת, ולכן יש לשלוט בכמות האנרגיה ובעומק החדירה. גם ה־CDC מדגיש את החשיבות של בקרת עומק באלקטרוקואגולציה כדי להפחית צלקות.

לייזר או מחט חשמלית – מה עדיף?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל נגע.

בנגעים בודדים וקטנים ניתן לעיתים לעבוד בצורה מצוינת עם אלקטרודה עדינה.

כאשר קיימים נגעים רבים, גדולים, צפופים או בעלי צורה מורכבת, לייזר CO2 יכול לתת שליטה טובה מאוד על שטח הטיפול.

לעיתים נעשה שימוש ביותר מטכניקה אחת בהתאם למיקום ולמבנה של הנגעים.

מבחינת המטופל, החשוב ביותר אינו שם המכשיר אלא שלושה דברים:

אבחנה נכונה.

הסרה מספקת של הנגעים.

שמירה ככל האפשר על רקמה בריאה ועל תפקוד האזור.

האם טיפול אחד מספיק?

לפעמים כן, אך לא תמיד.

היתרון של לייזר או צריבה הוא שניתן להסיר את רוב הנגעים הנראים לעין במפגש אחד. ה־CDC מציין שטיפול כירורגי מאפשר בדרך כלל להסיר את מרבית היבלות בביקור אחד, אך גם לאחר הסרה יכולה להיות הישנות.

בפועל, בקונדילומה נרחבת או עקשנית לעיתים יש צורך במספר מפגשים.

ייתכן גם שהטיפול היה מוצלח לחלוטין, אך לאחר מספר שבועות יתגלו נגעים זעירים שהיו עדיין בשלב תת־קליני בזמן הטיפול הראשון.

לכן טיפול ראשון אינו תמיד טיפול אחרון.

למה הקונדילומה חוזרת אחרי שהסירו אותה?

זו אחת השאלות החשובות ביותר.

טיפול בלייזר או צריבה מסיר את היבלות עצמן. הוא אינו מבטל מיד את נוכחות HPV בכל התאים באזור.

לכן יכולים להישאר תאים נגועים מיקרוסקופיים שלא ניתן לראות בזמן הטיפול.

בהמשך הם יכולים להתפתח לנגע חדש.

ה־CDC מציין במפורש שטיפול ביבלות אינו מרפא את הזיהום הנגיפי עצמו ושהישנויות שכיחות במיוחד בשלושת החודשים הראשונים לאחר הטיפול.

לכן חזרה של נגע אינה בהכרח אומרת שהטיפול הקודם בוצע בצורה לא נכונה.

האם אפשר "לנקות את הגוף מ־HPV"?

אין כיום תרופה שמבטיחה סילוק מיידי של HPV מהגוף.

מערכת החיסון היא זו שבסופו של דבר שולטת ברוב הזיהומים.

הטיפול הרפואי מכוון ליבלות או לנגעים אחרים שהנגיף יצר, ולא להשמדה סיסטמית של הנגיף עצמו.

זו גם הסיבה שאין משמעות רפואית להבטחה שפעולה מקומית "ניקתה את כל ה־HPV".

מה קורה לאחר צריבה או לייזר?

לאחר הטיפול נשאר פצע מקומי.

כאשר טופלו מספר רב של נגעים, קיימים בהתאם מספר אזורי פצע.

בימים הראשונים יכולים להופיע צריבה, רגישות, נפיחות ואודם.

בהמשך האזור נסגר בהדרגה.

משך ההחלמה תלוי בגודל ובמספר הנגעים ובאזור שבו בוצע הטיפול.

יש לשמור על היגיינה טובה ולפעול בהתאם להוראות שניתנו לאחר הפעולה.

האם הטיפול יכול להשאיר צלקת?

כן.

כל טיפול הרסני בעור יכול לגרום לצלקת או לשינוי בגוון.

ה־CDC מציין כי היפרפיגמנטציה והיפופיגמנטציה יכולות להופיע לאחר שיטות אבלטיביות וכי צלקות שקועות או מורמות אינן שכיחות אך בהחלט יכולות להתרחש, במיוחד כאשר לא ניתן זמן מספיק להחלמה בין טיפולים.

לכן לא נכון להבטיח "ללא צלקות".

מתי אפשר לחזור לקיים יחסי מין?

אין מספר ימים אחד שמתאים לכולם.

כל עוד קיימים פצעים, גלדים, דימום, כאב או רגישות משמעותית לאחר הטיפול, מומלץ להימנע ממגע מיני באזור המטופל עד להחלמה.

מבחינת HPV עצמו, חשוב להבין שהיעלמות הפצעים אינה שווה להיעלמות ודאית של הנגיף.

גם לאחר שהקונדילומות נעלמו, HPV יכול להישאר ולהיות מועבר לבן או בת הזוג.

לכן אין נקודת זמן שבה ניתן להבטיח באופן מוחלט שההדבקה אינה אפשרית.

האם צריך לספר לבן או בת הזוג?

לגבי בן או בת זוג נוכחיים, כן.

ה־CDC ממליץ ליידע בני זוג נוכחיים משום שהנגיף יכול להיות מועבר גם ללא יבלות נראות. במקרים רבים בן או בת הזוג כבר נחשפו ל־HPV עוד לפני שהופיעו הנגעים.

אין משמעות הדבר שבן הזוג בהכרח יפתח קונדילומה.

יכול להיות ששני בני הזוג נושאים את הנגיף ורק אחד מהם מפתח נגעים.

האם בן או בת הזוג צריכים לעשות בדיקת HPV?

לא לצורך הקונדילומה.

ה־CDC אינו ממליץ לבצע HPV testing לבני זוג של מטופלים עם יבלות גניטליות.

בן או בת הזוג יכולים להיבדק קלינית כדי לראות אם קיימים נגעים, ובמקרים מתאימים לבצע בדיקות למחלות מין אחרות.

נשים ממשיכות כמובן את תוכנית הסקר לצוואר הרחם בהתאם להנחיות המקובלות.

האם קונדום מונע הדבקה?

הוא מפחית את הסיכון, אבל אינו מונע אותו לחלוטין.

HPV יכול להימצא על עור שאינו מכוסה בקונדום, ולכן גם שימוש נכון ועקבי אינו מספק הגנה מלאה.

עם זאת, שימוש בקונדום עדיין מהווה אמצעי חשוב להפחתת סיכון למחלות מין בכלל.

קונדילומה סביב פי הטבעת

קונדילומות יכולות להופיע סביב פי הטבעת גם אצל גברים וגם אצל נשים.

חשוב לדעת שנוכחות נגעים חיצוניים סביב פי הטבעת יכולה להיות מלווה גם בנגעים בתוך התעלה האנאלית.

ה־CDC מציין שבמטופלים עם יבלות אנאליות או פריאנאליות חיצוניות ניתן לשקול בדיקה של התעלה האנאלית באמצעות בדיקה דיגיטלית, אנוסקופיה רגילה או אנוסקופיה ברזולוציה גבוהה בהתאם למקרה.

כאשר קיימים נגעים בתוך התעלה האנאלית יש מקום להערכה ולטיפול על ידי גורם המתמחה באזור זה; ה־CDC ממליץ על התייעצות קולורקטלית בנגעים תוך־אנאליים.

האם קונדילומה סביב פי הטבעת מוכיחה שהיו יחסים אנאליים?

לא.

אמנם נגעים תוך־אנאליים שכיחים יותר אצל אנשים שקיימו מגע אנאלי קולט, אך הם יכולים להופיע גם בגברים ובנשים שאינם מדווחים על היסטוריה של יחסי מין אנאליים.

HPV יכול להתפשט באזור באמצעות מגע עור־בעור ומעבר מקומי של הנגיף.

קונדילומה בהריון

במהלך הריון יבלות יכולות לגדול ולהפוך לשבריריות ומדממות יותר.

לא כל טיפול מקומי מתאים להריון. לפי ה־CDC, podofilox, podophyllin ו־sinecatechins אינם מיועדים לשימוש בהריון, ואימיקווימוד בדרך כלל נמנע עד להצטברות נתונים נוספים.

ניתן לשקול הסרת נגעים במהלך ההריון בהתאם למקרה, אך לעיתים התגובה אינה מלאה עד לאחר הלידה.

לידה קיסרית אינה מבוצעת רק בשל HPV או קונדילומה, אלא במצבים מיוחדים כגון חסימת תעלת הלידה או חשש לדימום משמעותי.

דיכוי חיסוני וקונדילומה

במטופלים עם HIV או דיכוי חיסוני מסיבה אחרת ניתן לראות לעיתים נגעים גדולים יותר, רבים יותר ושיעורי הישנות גבוהים יותר.

גם התגובה לטיפול יכולה להיות איטית יותר.

בנגע לא טיפוסי אצל מטופל מדוכא חיסון יש חשיבות גדולה במיוחד לאבחנה ולשקילת ביופסיה, משום ש־SCC ונגעים אחרים יכולים לעיתים להידמות לקונדילומה.

Gardasil 9 וקונדילומה

האם החיסון נגד HPV מונע קונדילומה?

כן.

Gardasil 9 מכיל אנטיגנים כנגד תשעה זני HPV, ובהם 6 ו־11 – הזנים האחראים לרוב המוחלט של מקרי הקונדילומה.

החיסון מסייע גם במניעת זנים אונקוגניים הקשורים למחלות טרום־סרטניות ולסוגי סרטן שונים.

משרד הבריאות בישראל מציין שהחיסון מסייע במניעת יבלות באיברי המין וכן מפחית משמעותית את הסיכון למספר ממאירויות הקשורות ל־HPV.

האם כדאי להתחסן אם כבר הייתה לי קונדילומה?

במקרים רבים בהחלט יש טעם לדון בכך.

חשוב להבין בדיוק מה החיסון עושה ומה הוא אינו עושה.

Gardasil 9 אינו מטפל ביבלות שכבר קיימות ואינו "מנקה" זיהום HPV שכבר נרכש. ה־CDC מדגיש שהחיסון מונע זיהומים חדשים ואינו טיפול בזיהום או במחלה קיימים.

עם זאת, העובדה שאדם נחשף לזן אחד של HPV אינה אומרת שהוא נחשף לכל תשעת הזנים הכלולים בחיסון.

לכן אדם עם היסטוריה של קונדילומה עדיין עשוי לקבל הגנה כנגד זנים אחרים שאליהם טרם נחשף.

עד איזה גיל אפשר להתחסן?

לפי המלצות ה־CDC, מומלץ להשלים חיסון לכל מי שלא חוסן באופן מלא עד גיל 26. בגילאי 27–45 החיסון אינו מומלץ באופן גורף לכל אדם, אך ניתן לקבל החלטה משותפת עם הרופא בהתאם לסיכון העתידי לחשיפה ולמצב האישי.

Gardasil 9 מאושר על ידי ה־FDA לנשים ולגברים בגיל 9 עד 45.

בישראל ניתן כיום להשלים את חיסון הפפילומה ללא תשלום עד גיל 26 במסגרת המסלולים שמפרט משרד הבריאות. מעל גיל 26 החיסון כרוך בדרך כלל בתשלום, ולעיתים ביטוחים משלימים מסבסדים אותו.

האם צריך להתחסן אם נמצאים בזוגיות קבועה?

התועלת משתנה מאדם לאדם.

אדם שנמצא בקשר מונוגמי קבוע לאורך זמן נמצא בדרך כלל בסיכון נמוך יותר לרכוש זיהום HPV חדש לעומת אדם שעשוי להיחשף בעתיד לבני זוג חדשים.

ה־CDC מציין שבן או בת זוג חדשים מהווים גורם סיכון לזיהום HPV חדש ושזו אחת השאלות הרלוונטיות בדיון על חיסון בגילאי 27–45.

שאלות ותשובות על קונדילומה ו־HPV

1. מהי קונדילומה?

קונדילומה היא יבלת המופיעה באזור איברי המין או פי הטבעת כתוצאה מזיהום ב־HPV.

2. איזה HPV גורם לקונדילומה?

כ־90% מהקונדילומות נגרמות מזנים 6 ו־11, שאינם נחשבים לזנים אונקוגניים.

3. האם קונדילומה היא מחלת מין?

כן. HPV באזור הגניטלי מועבר בעיקר באמצעות מגע אינטימי של עור וריריות.

4. האם חייבת להיות חדירה כדי להידבק?

לא. מגע עור־בעור באזור הגניטלי יכול להספיק.

5. האם אפשר להידבק מאדם שאין לו יבלות?

כן. HPV יכול לעבור גם כאשר אין נגעים נראים לעין.

6. תוך כמה זמן מופיעות יבלות לאחר ההדבקה?

לא ניתן לקבוע זמן קבוע. הן יכולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר רכישת HPV.

7. האם אפשר לדעת מי הדביק אותי?

בדרך כלל לא.

8. האם הופעת קונדילומה מוכיחה בגידה?

לא. אין אפשרות לתארך את ההדבקה לפי מועד הופעת היבלות.

9. האם קונדילומה גורמת לסרטן?

הזנים שגורמים לרוב הקונדילומות שונים מהזנים שגורמים לרוב מקרי הסרטן הקשורים ל־HPV.

10. האם אפשר להיות עם קונדילומה וגם עם HPV בסיכון גבוה?

כן. ניתן להידבק ביותר מזן אחד.

11. האם צריך בדיקת HPV כדי לדעת אם הבליטה היא קונדילומה?

בדרך כלל לא. בדיקת HPV אינה מומלצת לצורך אבחון יבלות אנוגניטליות.

12. האם בן הזוג צריך לעשות HPV test?

לא לצורך קונדילומה. בני זוג נוכחיים יכולים להיבדק קלינית ולשקול בדיקות אחרות למחלות מין בהתאם למקרה.

13. האם צריך לספר לבן או בת הזוג?

מומלץ ליידע בן או בת זוג נוכחיים.

14. אם לבת הזוג אין יבלות, זה אומר שהיא לא נדבקה?

לא. היא יכולה להיחשף או לשאת HPV ללא נגעים גלויים.

15. האם אפשר להסיר קונדילומה בלייזר?

כן. CO2 laser הוא אחת מאפשרויות הטיפול המקובלות, במיוחד בנגעים רבים או נרחבים.

16. האם אפשר להסיר באמצעות מחט חשמלית?

כן. Electrosurgery היא שיטה מקובלת ויכולה לאפשר הסרה וטיפול בדימום באותו מפגש.

17. האם הטיפול כואב?

טיפול בלייזר או צריבה מבוצע בדרך כלל לאחר אלחוש מקומי. לאחר שהאלחוש חולף תיתכן צריבה, רגישות וכאב מקומי.

18. האם טיפול אחד מספיק?

לעיתים כן, אך לא תמיד. נגעים חדשים יכולים להתגלות לאחר הטיפול הראשון.

19. למה צריך לפעמים שניים או שלושה טיפולים?

משום שלא כל התאים הנגועים נראים לעין בזמן המפגש הראשון והנגיף יכול להמשיך להתבטא לאחר ההסרה.

20. האם קונדילומה יכולה לחזור אחרי לייזר?

כן. הישנות נפוצה במיוחד בחודשים הראשונים לאחר הטיפול.

21. אם היא חזרה, הטיפול נכשל?

לא בהכרח. טיפול מסיר את הנגעים הנראים אך אינו מרפא מיידית את זיהום HPV עצמו.

22. האם אפשר להבטיח שהקונדילומה לא תחזור?

לא.

23. האם אפשר להבטיח שלא תהיה צלקת?

לא. לייזר, צריבה ושיטות הרסניות אחרות עלולות לגרום לצלקת או לשינויי פיגמנטציה.

24. מתי אפשר לחזור ליחסי מין?

לאחר שהפצעים החלימו ואין דימום, גלדים משמעותיים או כאב. חשוב לזכור שגם אחרי שהנגעים נעלמו HPV עדיין עלול להיות מועבר.

25. האם קונדום מספיק כדי לא להידבק?

לא. הוא מפחית את הסיכון אך אינו מכסה את כל העור שעלול לשאת HPV.

26. האם Gardasil 9 מטפל בקונדילומה קיימת?

לא. החיסון מיועד למנוע זיהומים חדשים ואינו טיפול ביבלות שכבר קיימות.

27. האם כדאי להתחסן אחרי שכבר הייתה קונדילומה?

במקרים רבים כן, משום שייתכן שלא הייתה חשיפה לכל הזנים הכלולים בחיסון. ההחלטה תלויה בין היתר בגיל ובהיסטוריית החיסונים.

28. עד איזה גיל Gardasil 9 מאושר?

ה־FDA מאשר Gardasil 9 לנשים ולגברים בגילאי 9–45.

29. האם החיסון ניתן בישראל גם למבוגרים?

ניתן להשלים את החיסון ללא תשלום עד גיל 26 בהתאם למסלולי משרד הבריאות. מעל גיל 26 ניתן לקבלו בתשלום ולעיתים בסבסוד הביטוח המשלים; בגילאי 27–45 יש מקום להחלטה אינדיבידואלית בהתאם למצב.

30. האם מי שחוסן עדיין יכול לקבל קונדילומה?

הסיכון נמוך משמעותית כאשר החיסון ניתן לפני החשיפה לזנים הכלולים בו, אך אף חיסון אינו מספק הגנה נגד כל זן אפשרי של HPV.

31. האם צריך לעשות בדיקת פאפ בתדירות גבוהה יותר בגלל קונדילומה?

לפי ה־CDC, עצם קיומן של יבלות גניטליות אינו סיבה לבצע Pap בתדירות גבוהה יותר מהמלצות הסקר הרגילות.

32. האם קונדילומה יכולה להיות בתוך פי הטבעת?

כן. נגעים פנימיים יכולים להופיע, ובמקרים כאלה נדרשת הערכה מתאימה ולעיתים ייעוץ קולורקטלי.

33. אם יש קונדילומה מחוץ לפי הטבעת, צריך לבדוק גם בפנים?

במקרים מתאימים כן, משום שיכולים להיות נגעים תוך־אנאליים במקביל.

34. האם קונדילומה סביב פי הטבעת אומרת שהיו יחסים אנאליים?

לא בהכרח. נגעים כאלה יכולים להופיע גם ללא היסטוריה של יחסי מין אנאליים.

35. האם אפשר להידבק שוב ב־HPV?

כן. קיימים זנים רבים, וחשיפה לזן אחד אינה מגינה מפני זן אחר.

36. האם טיפול מחזק את מערכת החיסון נגד HPV?

הטיפול מסיר את הנגעים. השליטה בזיהום עצמו תלויה במידה רבה בתגובה החיסונית של הגוף.

37. האם עישון קשור ל־HPV?

עישון נחשב גורם שלילי בהקשר של זיהום HPV מתמשך ומחלות הקשורות ל־HPV, ולכן הפסקת עישון היא צעד בריאותי חשוב, במיוחד במי שנמצא במעקב עקב HPV.

38. האם קונדילומה יכולה להיעלם בלי טיפול?

כן. היא יכולה להיעלם, להישאר ללא שינוי או לגדול.

39. האם כדאי לחכות שהקונדילומה תיעלם לבד?

זו החלטה אינדיבידואלית. כאשר הנגעים רבים, גדלים, מתחככים, מדממים או מפריעים למטופל, בדרך כלל יש היגיון בטיפול.

40. מה הדבר החשוב ביותר לאחר אבחנת קונדילומה?

לא להיכנס לפאניקה.

קונדילומה היא מחלה שכיחה ושפירה ברוב המקרים. צריך לאבחן נכון, לטפל בנגעים כאשר יש צורך, להבין שהישנות אפשרית, ליידע בן או בת זוג נוכחיים ולבדוק האם החיסון נגד HPV הושלם.

לסיכום

קונדילומה היא ביטוי שכיח של זיהום HPV באזור איברי המין ופי הטבעת.

ברוב הגדול של המקרים היא נגרמת מזנים 6 ו־11, שאינם הזנים האונקוגניים העיקריים.

הנגעים עצמם ניתנים לטיפול באמצעות מספר שיטות, ובהן תרופות מקומיות, חנקן, צריבה חשמלית ולייזר CO2. כאשר קיימים נגעים רבים, גדולים או עקשניים, טיפול פיזי מאפשר לעיתים להסיר את מרבית הנגעים באותו מפגש.

עם זאת, הסרת הקונדילומה אינה זהה לסילוק מיידי של HPV מהגוף.

לכן ייתכנו נגעים נוספים לאחר הטיפול והישנות שכיחה במיוחד בחודשים הראשונים.

גם לא ניתן לקבוע מתי אירעה ההדבקה או מי מבני הזוג העביר את הנגיף. הופעת נגע היום יכולה להיות תוצאה של חשיפה שהתרחשה חודשים ואף שנים קודם לכן.

Gardasil 9 הוא מרכיב חשוב במניעת HPV. הוא אינו מטפל בקונדילומה שכבר קיימת, אך יכול להגן מפני זני HPV שאליהם האדם עדיין לא נחשף. החיסון מומלץ באופן שגרתי והשלמה מומלצת עד גיל 26 למי שלא חוסן באופן מלא; בגילאי 27–45 ניתן לשקול חיסון לאחר דיון אישי עם הרופא.

המטרה בטיפול בקונדילומה היא לא להבטיח הבטחות שאינן אפשריות, אלא לבצע אבחנה נכונה, להסיר את הנגעים בצורה מדויקת, לשמור ככל האפשר על הרקמה הבריאה, לעקוב אחר הישנות ולתת למטופל מידע ברור על HPV, בני זוג וחיסון.

ברוב המקרים ניתן להגיע לשליטה טובה מאוד במחלה, וגם כאשר מופיע נגע נוסף לאחר הטיפול ניתן לטפל בו בהתאם.