זריקות לטיפול בהשמנה ובסוכרת הפכו בשנים האחרונות לחלק מרכזי בטיפול בירידה במשקל.
במקביל לעלייה בשימוש בתרופות כמו אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו, יותר מטופלים מדווחים על נשירת שיער שהחלה במהלך הטיפול או מספר חודשים לאחר ירידה משמעותית במשקל.
השאלה המתבקשת היא האם התרופות עצמן גורמות לנשירת שיער.
התשובה אינה פשוטה.
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין התרופות הללו לבין עלייה בדיווחים על נשירת שיער. עם זאת, עדיין לא ברור בכל מקרה אם מדובר בהשפעה ישירה של התרופה על זקיק השיער או בעיקר בתגובה של הגוף לירידה מהירה במשקל, להפחתה בצריכת קלוריות וחלבון ולשינויים מטבוליים ותזונתיים.
אצל מטופלים רבים התמונה מתאימה לנשירת טלוגן – מצב שבו מספר גדול מהרגיל של זקיקי השיער עוברים משלב הצמיחה לשלב המנוחה, ולאחר מספר חודשים השערות נושרות.
ברוב המקרים זקיקי השיער אינם נהרסים והשיער יכול לצמוח מחדש.
עם זאת, חשוב לוודא שלא קיימים במקביל חסר ברזל, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, צריכת חלבון לא מספקת או התקרחות גנטית שהפכה בולטת יותר בעקבות הירידה בנפח השיער.
אוזמפיק וויגובי מכילות את החומר הפעיל סמגלוטייד.
מונג'רו מכילה את החומר הפעיל טירזפטייד.
התרופות משפיעות על מנגנונים הורמונליים במערכת העיכול ובמוח הקשורים לתחושת שובע, ויסות רמות הסוכר וריקון הקיבה.
כתוצאה מכך הן יכולות להפחית משמעותית את התיאבון ולהביא לירידה ניכרת במשקל.
אצל חלק מהמטופלים הירידה במשקל מהירה מאוד, ודווקא השינוי המטבולי והתזונתי הזה עשוי להיות אחד ההסברים לנשירת השיער.
האם אוזמפיק יכולה לגרום לנשירת שיער?
נשירת שיער דווחה אצל מטופלים המשתמשים בסמגלוטייד.
עם זאת, לא ניתן לקבוע שכל מקרה של נשירת שיער במהלך טיפול באוזמפיק נגרם ישירות מהתרופה.
אצל מטופלים רבים הנשירה מופיעה לאחר ירידה משמעותית במשקל ומתאימה מאוד מבחינת העיתוי והמראה לנשירת טלוגן.
לכן חשוב לבדוק את קצב הירידה במשקל, את התזונה ואת מצב הקרקפת לפני שמסיקים שהתרופה עצמה היא הגורם.
האם וויגובי גורמת לנשירת שיער?
נשירת שיער דווחה גם בניסויים קליניים של וויגובי.
המשמעות היא שלא מדובר רק בדיווחים ברשתות חברתיות או בפורומים.
במחקרים נמצא שיעור גבוה יותר של נשירת שיער בקרב מטופלים בוויגובי בהשוואה לקבוצת ביקורת.
עם זאת, גם כאן יש קשר ברור לירידה במשקל עצמה.
האם מונג'רו גורמת לנשירת שיער?
גם עם טירזפטייד, החומר הפעיל במונג'רו, תוארו מקרי נשירת שיער.
טירזפטייד יכולה לגרום לירידה משמעותית מאוד במשקל, ולכן גם כאן קשה להפריד באופן מלא בין השפעה אפשרית של התרופה לבין ההשפעה של ירידה מהירה במשקל.
בחלק מהמחקרים דווחה נשירת שיער בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים.
למה ירידה במשקל גורמת לנשירת שיער?
הגוף מתייחס לירידה משמעותית ומהירה במשקל כאירוע פיזיולוגי משמעותי.
כאשר נוצר שינוי חד במאזן האנרגיה, מספר גדול יותר של זקיקי שיער יכול לעבור משלב הצמיחה לשלב המנוחה.
השערות אינן נושרות מיד.
הן נשארות בזקיק במשך מספר חודשים ורק לאחר מכן משתחררות.
זו הסיבה שנשירת השיער יכולה להתחיל דווקא חודשיים עד ארבעה חודשים לאחר הירידה המשמעותית במשקל.
נשירת טלוגן היא נשירת שיער מפושטת שאינה מצלקת את זקיקי השיער.
במצב תקין רוב זקיקי השיער בקרקפת נמצאים בשלב צמיחה פעיל.
לאחר אירוע משמעותי לגוף, כמו מחלה, ניתוח, לידה, ירידה משמעותית במשקל או הגבלה תזונתית, מספר גדול מהרגיל של זקיקים עובר לשלב המנוחה.
כעבור מספר חודשים השערות נושרות.
המאפיין החשוב הוא שהזקיק עצמו נשאר קיים ולכן במקרים רבים השיער יכול לצמוח מחדש.
בדרך כלל כחודשיים עד ארבעה חודשים לאחר הטריגר.
לדוגמה:
מטופל מתחיל טיפול בינואר.
בחודשים פברואר ומרץ הוא יורד במהירות במשקל.
באפריל או במאי מתחילה נשירת שיער משמעותית.
בגלל הפער בזמן, לא תמיד המטופל מקשר בין הירידה במשקל לבין הנשירה.
מהם הגורמים האפשריים לנשירת השיער בזמן טיפול?
ירידה מהירה במשקל
הגבלה קלורית משמעותית
צריכת חלבון לא מספקת
חסר ברזל
חסר בוויטמין 12B
חסר בחומצה פולית
חסר בוויטמין ד
חסר באבץ במקרים מסוימים
מחלה אחרת שהתרחשה באותה תקופה
התקרחות גנטית שהייתה קיימת עוד קודם
ולעיתים גם השפעה אפשרית של התרופה עצמה.
ירידה בצריכת הקלוריות
מטופלים רבים מדווחים שבמהלך הטיפול התיאבון יורד בצורה משמעותית.
לעיתים הדבר מגיע למצב שבו המטופל אוכל מעט מאוד במשך תקופה ממושכת.
כאשר הגוף מקבל פחות אנרגיה מהנדרש, הוא מפנה משאבים לאיברים החיוניים יותר.
זקיקי השיער רגישים לשינויים במאזן האנרגיה ולכן מחזור השיער יכול להשתנות.
צריכת חלבון לא מספקת
זהו גורם חשוב מאוד.
מטופל יכול לרדת יפה במשקל אך במקביל לצרוך מעט מאוד חלבון.
השיער בנוי בעיקר מקרטין, שהוא חלבון.
אין צורך לאכול כמויות קיצוניות של חלבון, אבל צריכה נמוכה מדי לאורך זמן עלולה לתרום לנשירת שיער.
חסר ברזל
חסר ברזל הוא גורם חשוב במיוחד אצל נשים עם מחזורים חזקים, לאחר לידה, בתזונה דלה בברזל או לאחר ירידה משמעותית במשקל.
במקרים המתאימים כדאי לבדוק ספירת דם ופריטין.
עם זאת, אין מספר פריטין אחד שמתאים לכל אדם ואין כלל רפואי שלפיו כל אדם חייב להגיע לערך מסוים כדי שהשיער יצמח.
חסרים תזונתיים נוספים
במצבים מסוימים ניתן למצוא גם חסר בוויטמין 12B, חומצה פולית, ויטמין ד, אבץ או רכיבים תזונתיים אחרים.
אין צורך לבצע באופן אוטומטי עשרות בדיקות לכל מי שנוטל זריקות להרזיה.
הבירור צריך להיות מותאם למצב.
כאשר מדובר בנשירת טלוגן, הנשירה בדרך כלל מפושטת.
המטופל מבחין ביותר שיער:
במקלחת
על הכרית
במברשת
על הבגדים
על הרצפה
ובידיים לאחר העברת האצבעות בשיער.
אצל נשים הקוקו יכול להרגיש דק יותר.
השביל יכול להיראות רחב יותר.
הקרקפת נעשית בולטת יותר דרך השיער.
אצל גברים יכולה להופיע ירידה כללית בצפיפות.
לא בדרך כלל.
נשירת טלוגן קלאסית היא נשירה מפושטת.
אם מופיעים אזורים קרחים עגולים או מוגדרים היטב, יש לשקול מחלות אחרות.
אם אצל גבר מופיעה נסיגה ברורה בקו השיער או העמקת המפרצים, ייתכן שקיימת במקביל התקרחות גברית.
אם אצל אישה השביל ממשיך להתרחב לאורך זמן, ייתכן שקיימת גם התקרחות נשית גנטית.
האם ירידה במשקל יכולה לחשוף התקרחות גנטית?
כן.
זו נקודה חשובה מאוד.
גבר או אישה יכולים לסבול במשך שנים מהתקרחות גנטית קלה שלא הייתה מאוד בולטת.
כאשר מתרחשת נשירת טלוגן משמעותית, נפח השיער יורד במהירות וההתקרחות הגנטית הופכת פתאום בולטת יותר.
במקרה כזה גם לאחר שהנשירה החריפה נרגעת, יכולה להישאר דלילות שדורשת טיפול בפני עצמה.
איך מבדילים בין נשירת טלוגן להתקרחות גנטית?
האבחנה נעשית לפי:
מועד תחילת הנשירה
דפוס הנשירה
קצב הירידה במשקל
היסטוריה משפחתית
בדיקת הקרקפת
ובמידת הצורך דרמוסקופיה.
בנשירת טלוגן אנחנו מצפים לנשירה מפושטת ולצמיחה חדשה לאחר שהטריגר חולף.
בהתקרחות גנטית ניתן לראות מיניאטוריזציה של זקיקי השיער והבדלים בקוטר השערות.
האם צריך להפסיק אוזמפיק, וויגובי או מונג'רו בגלל הנשירה?
ברוב המקרים לא נכון להפסיק טיפול חשוב באופן אוטומטי רק בגלל נשירת שיער.
ראשית צריך להבין מהי האבחנה.
יש לבדוק:
כמה משקל ירד
באיזה פרק זמן
כמה המטופל אוכל
כמה חלבון הוא צורך
האם קיימים הקאות או שלשולים
האם קיימים חסרים תזונתיים
האם קיימת מחלת שיער נוספת
והאם קצב הירידה במשקל מהיר מדי.
כל שינוי בטיפול או במינון צריך להיעשות עם הרופא שמנהל את הטיפול בהשמנה או בסוכרת.
אין להפסיק טיפול באופן עצמאי.
כאשר קיימים:
ירידה קיצונית ומהירה מאוד במשקל
קושי לאכול
הקאות ממושכות
תזונה בלתי מספקת
חולשה משמעותית
סימנים לתת־תזונה
או תופעות לוואי משמעותיות נוספות.
במצבים כאלה יש צורך בהערכה רפואית.
המטרה אינה רק לטפל בשיער אלא לוודא שתהליך הירידה במשקל בטוח.
ברוב המקרים של נשירת טלוגן חריפה, כאשר הטריגר חולף ואין מחלת שיער נוספת, הסיכוי לצמיחה מחודשת טוב.
זקיקי השיער אינם נהרסים.
אבל השיער אינו חוזר מיד ביום שבו הנשירה נעצרת.
לשערה חדשה לוקח זמן לצמוח ולהתארך.
לכן השיפור נמדד בחודשים.
במקרים רבים הנשירה נמשכת מספר חודשים.
אם קצב הירידה במשקל ממשיך להיות מהיר מאוד או שהתזונה עדיין אינה מספקת, גם הנשירה יכולה להימשך.
לכן חשוב לטפל בטריגר ולא רק לנסות "לעצור את הנשירה".
לעיתים מתחילות להופיע שערות קצרות חדשות לאחר מספר חודשים.
שיפור משמעותי בנפח יכול לקחת שישה עד שנים־עשר חודשים ולעיתים אף יותר.
במיוחד אצל נשים עם שיער ארוך, לוקח זמן עד שהשערות החדשות מתארכות מספיק כדי להשפיע על הנפח.
איך יודעים שהשיער מתחיל לחזור?
אפשר לראות:
שערות קצרות חדשות לאורך קו השיער
שערות חדשות לאורך השביל
פחות שיער במקלחת
פחות שיער במברשת
התייצבות של עובי הקוקו
שיפור הדרגתי בצפיפות.
בהתאם למצב ניתן לשקול:
ספירת דם
פריטין
מדדי ברזל
בדיקת תפקוד בלוטת התריס
ויטמין 12B
חומצה פולית
ויטמין ד
ובמקרים מסוימים אבץ ובדיקות נוספות.
אין צורך שכל מטופל יבצע את כולן.
רק כאשר נמצא חסר או קיימת סיבה רפואית אחרת.
אין לקחת ברזל במינונים משמעותיים רק משום שיש נשירת שיער.
עודף ברזל אינו מועיל לשיער ועלול להזיק.
לא באופן אוטומטי.
חסר ביוטין אמיתי נדיר יחסית.
אין ראיות טובות לכך שמינונים גבוהים של ביוטין עוזרים לכל מטופל עם נשירת שיער.
בנוסף, ביוטין במינונים גבוהים עלול לשבש תוצאות של בדיקות דם מסוימות.
רק כאשר קיימים גורמי סיכון לחסר או כאשר נמצא חסר.
עודף אבץ לאורך זמן יכול לגרום לחסר בנחושת ולבעיות נוספות.
אין הוכחה טובה לכך שתוסף קולגן מטפל באופן ספציפי בנשירת טלוגן.
חשוב יותר לוודא תזונה מאוזנת, מספיק חלבון ותיקון חסרים אמיתיים.
לא כל אדם עם נשירת שיער לאחר ירידה במשקל זקוק למינוקסידיל.
כאשר מדובר בנשירת טלוגן חריפה לאחר טריגר ברור, השיער יכול להתאושש גם ללא טיפול.
ניתן לשקול מינוקסידיל כאשר:
הנשירה ממושכת
קיימת במקביל התקרחות גנטית
ההתאוששות איטית
או כאשר לאחר בדיקה רופא העור מעריך שיש יתרון לטיפול.
מינוקסידיל אינו מחליף תיקון של חסר ברזל או תזונה מספקת.
מינוקסידיל מקומי הוא טיפול ותיק יותר עם חשיפה מערכתית נמוכה יחסית.
מינוקסידיל בכדורים הוא טיפול מערכתי והטיפול בנשירת שיער באמצעותו הוא בדרך כלל שימוש שאינו במסגרת ההתוויה הרשומה של התרופה.
מינוקסידיל בכדורים עלול לגרום בין היתר:
לשיעור יתר
בצקות
ירידה בלחץ הדם
דפיקות לב
וסחרחורת.
אין הצדקה לתת מינוקסידיל בכדורים לכל אדם עם נשירה זמנית לאחר ירידה במשקל.
האם מינוקסידיל יכול לגרום לנשירה בהתחלה?
כן.
אצל חלק מהמטופלים קיימת נשירה זמנית בתחילת הטיפול במינוקסידיל.
היא נובעת משינוי במחזור השיער.
אם מתחילים מינוקסידיל בזמן שכבר קיימת נשירת טלוגן, לפעמים קשה להבדיל איזה חלק מהנשירה שייך למצב המקורי ואיזה לטיפול.
האם טיפולי פלזמה יכולים לעזור?
טיפולי פלזמה עשירה בטסיות נחקרו בעיקר בהתקרחות גנטית.
כאשר הבעיה היא נשירת טלוגן לאחר ירידה במשקל, הדבר החשוב ביותר הוא לזהות ולתקן את הגורם.
אין הצדקה להתחיל אוטומטית טיפולים פולשניים ויקרים בלי להבין מהי האבחנה.
מה לגבי אקסוזומים?
המידע המדעי לגבי אקסוזומים בטיפול בנשירת שיער עדיין מוגבל בהשוואה לטיפולים מבוססים יותר.
הם אינם טיפול הכרחי בנשירת טלוגן לאחר ירידה במשקל.
האם שמפו נגד נשירה יעזור?
בדרך כלל לא.
שמפו אינו משנה את מחזור זקיק השיער בצורה שמסוגלת לעצור נשירת טלוגן.
הוא יכול להיות שימושי אם קיימת במקביל סבוריאה, קשקשת או מחלת קרקפת אחרת.
האם כדאי לחפוף פחות?
לא.
חפיפה אינה גורמת לנשירה.
השערות שרואים במקלחת כבר היו בדרך להשתחרר.
כאשר חופפים בתדירות נמוכה יותר, יותר שערות מצטברות ומשתחררות יחד ולכן נדמה שהחפיפה גרמה לנשירה.
האם כדאי להסתפר קצר?
אין בכך יתרון רפואי.
קיצור השיער יכול לגרום לנשירה להיראות פחות דרמטית, אך אינו משנה את פעילות הזקיק ואינו גורם לשיער לצמוח מהר יותר.
האם החלקה או צבע מחמירים את הנשירה?
החלקה וצביעה אינן גורמות בדרך כלל לנשירת טלוגן מהשורש.
עם זאת, טיפולים כימיים יכולים לגרום לשבירת השערה ולגירוי הקרקפת.
אם השיער כבר דק ושביר, מומלץ להימנע מטיפולים אגרסיביים במיוחד עד שהמצב מתייצב.
נשירת שיער אצל נשים בזמן זריקות להרזיה
אצל נשים חשוב במיוחד לבדוק:
מאגרי ברזל
מחזורים חזקים
מצב לאחר לידה
תזונה
היסטוריה של דלילות שיער
והאם קיימת התקרחות נשית גנטית.
בחלק מהמחקרים דווחה נשירת שיער בשיעור גבוה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים במהלך טיפול בטירזפטייד.
נשירת שיער אצל גברים
אצל גברים יש חשיבות מיוחדת לבדוק האם הירידה במשקל חשפה התקרחות גברית שהייתה קיימת קודם.
גבר עם התחלת מפרצים או דלילות קלה בקודקוד יכול לעבור נשירת טלוגן ולאבד במהירות חלק מהנפח.
לאחר שהנשירה החריפה נרגעת, ההתקרחות הגברית יכולה להישאר.
במקרה כזה ניתן לדון בנפרד בטיפולים כמו מינוקסידיל, פינסטריד או דוטסטריד.
האם כדאי להוריד את מינון הזריקה?
לא על בסיס נשירת השיער בלבד וללא הערכה רפואית.
אם קצב הירידה במשקל קיצוני, אם המטופל כמעט אינו אוכל או אם קיימות תופעות לוואי משמעותיות, יש לדון עם הרופא המטפל במינון ובקצב העלאתו.
המטרה היא לא לרדת במשקל במהירות המרבית בכל מחיר.
המטרה היא ירידה יעילה ובטוחה.
האם ירידה איטית יותר יכולה להפחית את הסיכון לנשירה?
לא ניתן להבטיח זאת, אבל ירידה מהירה במשקל היא טריגר מוכר לנשירת טלוגן.
לכן יש היגיון בהימנעות מירידה קיצונית ומהגבלה תזונתית חריפה.
מה כדאי לעשות כאשר מתחילה נשירת שיער?
ראשית, לא להפסיק את התרופה באופן עצמאי.
לאחר מכן כדאי לבדוק:
מתי התחילה הנשירה
כמה משקל ירד
באיזה קצב
כמה המטופל אוכל
כמה חלבון הוא צורך
האם קיימים הקאות או שלשולים
האם קיימת עייפות
האם אצל אישה קיימים מחזורים חזקים
אילו תרופות נוספות נלקחות
האם הייתה מחלה משמעותית
האם הייתה נשירת שיער עוד לפני תחילת הירידה במשקל.
לאחר מכן כדאי לבדוק את הקרקפת.
בהתאם לממצאים מחליטים אילו בדיקות לבצע והאם יש צורך בטיפול.
מתי צריך לחשוד שהבעיה אינה רק נשירת טלוגן?
כאשר קיימים:
אזורים קרחים מוגדרים
נסיגה של קו השיער
העמקת מפרצים
הרחבה מתמשכת של השביל
נשירת גבות או ריסים
אודם בקרקפת
כאב או צריבה
גרד משמעותי
גלדים
פצעונים
צלקות
או נשירה שנמשכת זמן רב ללא סימני התאוששות.
במצבים כאלה יש צורך בבדיקת רופא עור.
מתי הנשירה נחשבת ממושכת?
כאשר נשירת שיער מפושטת נמשכת מעבר לשישה חודשים, יש מקום להערכה מחודשת.
יש לבדוק:
האם הירידה במשקל עדיין מהירה
האם התזונה מספקת
האם קיים חסר
האם קיימת בעיה בבלוטת התריס
האם קיימת התקרחות גנטית
והאם האבחנה הראשונית בכלל נכונה.
שאלות נפוצות
האם אוזמפיק גורמת לנשירת שיער?
נשירת שיער דווחה במהלך טיפול בסמגלוטייד. אצל מטופלים רבים היא מופיעה לאחר ירידה משמעותית במשקל ומתאימה לנשירת טלוגן. לא ניתן לקבוע שכל מקרה נגרם ישירות מהתרופה.
האם וויגובי גורמת לנשירת שיער?
נשירת שיער דווחה בניסויים קליניים של וויגובי בשכיחות גבוהה יותר לעומת קבוצת ביקורת. הירידה במשקל עצמה נחשבת גורם אפשרי חשוב.
האם מונג'רו גורמת לנשירת שיער?
נשירת שיער דווחה גם במהלך טיפול בטירזפטייד. בחלק מהמחקרים הדיווחים היו שכיחים יותר אצל נשים.
למה השיער מתחיל לנשור רק אחרי כמה חודשים?
מכיוון שבנשירת טלוגן הזקיקים עוברים לשלב מנוחה בזמן הטריגר, אך השערות עצמן משתחררות רק כחודשיים עד ארבעה חודשים מאוחר יותר.
האם צריך להפסיק את הזריקות בגלל נשירת שיער?
ברוב המקרים לא באופן אוטומטי. יש לבדוק את סוג הנשירה, קצב הירידה במשקל והמצב התזונתי ולהתייעץ עם הרופא המטפל.
במרבית מקרי נשירת הטלוגן החריפה, כאשר הטריגר חולף ואין מחלת שיער נוספת, הסיכוי לצמיחה מחודשת טוב.
הנשירה יכולה להירגע בתוך מספר חודשים, אך חזרת נפח השיער יכולה לקחת שישה עד שנים־עשר חודשים ואף יותר.
לא תמיד. ניתן לשקול אותו במקרים מסוימים, במיוחד כאשר הנשירה ממושכת או קיימת במקביל התקרחות גנטית.
לא באופן אוטומטי. אין ראיות טובות לכך שמינונים גבוהים של ביוטין עוזרים לכל מטופל עם נשירת שיער.
רק כאשר נמצא חסר או קיימת אינדיקציה רפואית אחרת.
חשוב לוודא צריכת חלבון מספקת בזמן ירידה במשקל, אך אין צורך בצריכה קיצונית.
ברוב המקרים כן. המטרה היא ירידה מבוקרת תוך שמירה על תזונה מספקת.
נשירת טלוגן עצמה בדרך כלל אינה מסוכנת ואינה הורסת את הזקיקים, אך היא יכולה להיות סימן לכך שקצב הירידה במשקל או המצב התזונתי דורשים הערכה.
לסיכום
נשירת שיער בזמן טיפול באוזמפיק, וויגובי או מונג'רו היא תופעה שמוכרת יותר ויותר.
היא דווחה במיוחד במהלך טיפול בסמגלוטייד ובטירזפטייד, אך עדיין לא ברור בכל מטופל אם התרופה עצמה היא הגורם הישיר.
אצל מטופלים רבים התמונה מתאימה לנשירת טלוגן הנגרמת בעקבות ירידה משמעותית או מהירה במשקל, הפחתה בצריכת המזון והחלבון או חסרים תזונתיים.
הנשירה מופיעה בדרך כלל באיחור של מספר חודשים מהטריגר.
ברוב המקרים זקיקי השיער אינם נהרסים והשיער יכול לצמוח מחדש.
אין להפסיק אוזמפיק, וויגובי, מונג'רו או כל תרופה אחרת באופן עצמאי בגלל נשירת שיער.
הגישה הנכונה היא לבדוק את הקרקפת, להעריך את קצב הירידה במשקל ואת התזונה, לבצע בדיקות ממוקדות במידת הצורך ולבדוק האם קיימת במקביל התקרחות גנטית או מחלת שיער אחרת.
המטרה אינה רק לעצור את הנשירה.
המטרה היא להבין מדוע היא התחילה ולטפל בגורם.
