שפשפת (ובשפה רפואית:Intertrigo), היא מצב נפוץ וניתן לטיפול של דלקת עורית. ללא טיפול מתאים ובזמן, המצב עלול להסלים, ולהוביל להתפתחות זיהום.
מאמר זה מפרט את הסיבות להתפתחות שפשפת, מסביר מדוע שפשפת בית שחי לדוגמא, היא תופעה נפוצה, מרחיב על התנאים בהם המצב עלול להסלים וגם על מניעת שפשפת כרונית ממושכת ועל פתרון לשפשפת ודרכי טיפול.
הופעת הדלקת אופיינית לאזורי גוף בהם יש קפלי עור, או מגע בין שני איברים סמוכים, באופן שגורם לחיכוך ושפשוף ממושך של העור. החיכוך גורם לתגובה דלקתית שמתבטאת בצורת פריחה אדומה וגבשושית.
אזורי הגוף המועדים להתפתחות שפשפת הם:
הסימפטומים הבולטים ביותר הם הופעת פריחה אדומה ותחושת גרד בלתי־נסבלת. שפשפת עלולה גם לגרום לתחושת שריפה, לריח רע ולעור סדוק ומדמם.
תסמינים של שפשפת מתאימים גםלמחלות עור אחרות כמו סבוראיקדרמטיטיס (סבוריאה), פסוריאזיס "הפוכה", או זיהום חיידקי (אריתרזמה). לכן, חשוב מאד לא להתחיל שום טיפול מבלי להיוועץ ברופא עור מומחה, שיבצע אבחון מדויק ומקצועי.
במקרים רבים, הנזק הראשוני שנגרם לעור כתוצאה מהחיכוך, מאפשר לחיידקים ו/או לפטריות הנמצאים על העור דרך קבע,לשגשג ולהתרבות יתר על המידה. החום, הלחות הכלואה והנזק העורי הם שילוב שיוצר סביבה אידיאלית להתרבותם. גידול יתר זה של גורמים מזהמים וחדירתם אל העור הפגוע, גורמים למערכת החיסון להגיבעל ידי הפעלת מנגנון הדלקת ובעקבות כך, מתפתחת דלקת משנית ופריחה גלויה. במקרים חמורים יותר, התרבות המזהמים היא משמעותית מספיק כדי לגרום לזיהום משני.
כאשר כל אלה מתרחשיםבאזורים חמים ולחים של הגוף, בהם קיים מחסור באוורור, השפשפת אף נוטה להחמיר.
גורמי סיכון הקשורים להתנהגות ולאורח חיים
חיילים מבצעים פעילות גופנית ממושכת, ונמצאים בסביבה שבה לא תמיד ניתן לשמור על רמת היגיינה ראויה.
כן, אצל תינוקות היא מוכרת כתפרחת חיתולים והיא נגרמת במקרים שבהם משתמשים בחיתולים לאורך זמן ולא מחליפים אותם בתדירות הנדרשת, או בחיתולים שאינם מתאימים למידתו של התינוק וגורמים לחיכוך יתר עם עורו העדין.
בדרך כלל מספיקה בדיקת רופא ואין צורך בבדיקות מעבדה לאישור האבחנה. ברוב האנשים עם שפשפת מקובל להתחיל בטיפול מתאים, ואם מופיע שיפור בתוך מספר ימים הדבר מאשר את האבחנה הקלינית.
הדרך המהירה והיעילה ביותר לטפל בשפשפת היא באמצעות תרופות ייעודיות.
ניתן לטפל בשפשפת באופן מקומי באמצעות קרמים ומשחות למריחה חיצונית, שהם תכשירים משולבים המכילים סטרואידים (לעצירת התגובה הדלקתית), תרופות אנטי פטרייתיות ואנטיביוטיקה (שהיא תרופה שפועלת נגד חיידקים). לדוגמא: קרם קומאגיס, קרם טבעקוטן או קרם דרמקומבין.
כל התכשירים הללו, חייבים במרשם רופא.
לאחר מספר ימים של טיפול בתכשיר משולב, ניתן לעבור לתכשיר ממוקד יותר בהתאם לגורם לשפשפת: סטרואיד מקומי, תרופה לפטרת (למשל אגיספור), או אנטיביוטיקה מקומית (למשל קרם פוסידין, ג'ל זינדקלין, תמיסת אקנמיצין). גם תכשירים אלה ניתנים במרשם רופא בלבד.שפשפת – טיפול טבעי
אצל אנשים עם דיכוי חיסוני או עם משקל יתר, שסובלים ממצב מתמשך של שפשפת, יש להניח פד גזה בין קפלי העור וכך לייצר הפרדה בין משטחי העור שבהם מופיעה השפשפת. פד הגזה יספוג את הלחות העודפת וימנע את הופעת השפשפת.
שפשפת עשויה להופיע או להחמיר בזמן ההיריון. הטיפול יהיה זהה לטיפול בנשים שאינן בהריון, למעט תרופות שאסורות לשימוש בהיריון.
באופן כללי, ניתן להשתמש בתרופות לטיפול בשפשפת בשימוש חיצוני (כמו משחות או קרם לשימוש חיצוני) גם במהלך ההיריון, בכפוף לאישור הרופא או הרופאה. בשימוש בתכשירים חיצוניים המכילים סטרואידים או אנטיביוטיקה, ייתכן שהרופא יגביל את משך הטיפול למספר ימים בודדים ויגביל את שטח העור שעליו ניתן להשתמש בתכשירים. בכל מקרה,חשוב להקפיד על הנחיות הרופא או הרופאה המטפלים. מידע נוסף ניתן לקבל במרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות.
שפשפת מתפתחת בדרך כלל במשך שבועות ארוכים ואף חודשים לפני פנייה לרופא או לרופאה. אם מתחילים בטיפול מתאים בתכשירים מקומיים לעור ומטפלים בגורם להופעת השפשפת, המצב משתפר תוך ימים ספורים.
חשוב לקחת בחשבון, ששפשפת בהחלט עלולה לחזור אם לא יהיה שינוי בהרגלים שגרמו לה.
היא אף עלולה לגרום לזיהום חיידקי (שושנה, צלוליטיס), או לגרום לזיהום פטרייתי מפושט, ולכן יש לקבל טיפול רפואי מתאים. ככל שהטיפול יינתן בשלבים מוקדמים יותר של הבעיה, כך הסיכוי להתפתחות זיהומים משניים יפחת משמעותית וכמובן, שגם דרגת הסבל.
למידע נוסף ולאבחון מעמיק וטיפול מקצועי בידי רופא עור מומחה, צרו קשר:
בטלפון 052-459-0032 | באימייל Dreldar9911@gmail.com| בהשארת פרטים כאן
עלות הייעוץ הינה 1,200 ש״ח.
הייעוץ כולל בדיקה והערכה רפואית בלבד ואינו כולל הסרת נגעים, שומות, טיפולי לייזר או כל פעולה כירורגית / אסתטית אחרת.
קופות החולים אינן מעניקות החזר עבור ייעוץ זה ואין הסדר עם ביטוחים משלימים.
מטופלים בעלי ביטוח בריאות פרטי עשויים להיות זכאים להחזר של עד כ־80% מעלות הייעוץ, בהתאם לתנאי הפוליסה ובכפוף להצגת סיכום ביקור וחשבונית מס.
מומלץ לבדוק מראש את זכאות ההחזר מול חברת הביטוח הפרטית.